מספר חברות כוח אדם העוסקות, בין היתר, בהבאת עובדים זרים ארצה, פנו היום לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בתביעה כי זה יצהיר שהערבויות הבנקאיות שנתנו החברות הללו למשרד הפנים במהלך השנים האחרונות לצורך הבאת עובדים זרים בטלות, ולמשרד הפנים אין זכות לממשן.
בהמרצת הפתיחה שהוגשה לביהמ"ש באמצעות עו"ד דני כביר ממשרד פירון ושות', טוענים החברות כי בעבר התנה מינהל האוכלוסין במשרד הפנים מתן אשרת כניסה ארצה לעובדים זרים בחתימת מעסיקו על "כתב התחייבות למעסיק" ובצירןף ערבות בנקאית בתוקף ל-90 יום מיום פקיעת רשיון העבודה.
בפועל, טוענים התובעים, דרש משרד הפנים מהמעסיקים ערבות בנקאית בסך של 5,000 שקל לכל עובד זר, שכניסתו ארצה מבוקשת, בענפים בהם לא הונהגו מכסות לעובדים זרים ובענף הבניה נדרשו המעסיקים לצרף ערבות בנקאית בשיעור של 2,500 שקל לכל עובד.
התובעים טוענים כי משרד הפנים נהג בעבר לחלט הערבויות בכל מקרה בו "ברח" אחד העובדים ועבר לעבוד באופן פיראטי.
בנוסף טוענים התובעים, כי על אף שמשרד הפנים היה מטיל את האחריות לבריחת העובד על המעסיק ומחלט את הערבות, הרי שהמעסיק נטול לחלוטין אמצעים חוקיים למנוע תופעות כאלה או לטפל בהן וכל שהוא יכול לעשות הוא להגיש תלונה למשטרה או למשרד הפנים "שתדיר אינם פועלים כלל, ואם הם פועלים - זה בחוסר יעילות מוחלט".
בעקבות נוהג זה של חילוט ערבויות הגישו התובעים עוד בשנת 1997 בג"ץ כנגד שר הפנים ובסופו התחייב שר הפנים לחדול מחילוט הערבויות שניתנו לו ובמקביל התחייבו החברות לחדש מפעם לפעם את הערבויות שנתנו.
התובעים טוענים עוד כי לאחר הגשת העתירה לבג"צ ובעקבותיה חלו מספר שינויים במדיניות משרד הפנים בקשר עם הערבויות ודרך חילוטן, עד להפסקת הדרישה למתן ערבויות כליל.
עם זאת, טוענים התובעים כי ברשות משרד הפנים נותרו מופקדות ערבויות בנקאיות אשר ניתנו על ידם בשווי כולל של עשרות מליוני שקל.
התובעות טוענות כי במקרה שלהן, מאז החלטת בג"צ אין מחלטים את הערבויות, אך הן נדרשות לחדשן מדי פעם ולשאת בהוצאות הכרוחות בכך. התובעות טוענות כי סכום הערבויות שנתנו הוא למשרד הפנים ועומד על כ-24 מיליון שקל. טרם הוגשה תגובת משרד הפנים.
התאחדות הקבלנים מבקשת מביהמ"ש להורות כי הערבויות הבנקאיות למשרד הפנים לצורך הבאת פועלים זרים - בטלות
אמיר הלמר
21.1.2002 / 15:37