כך מפספסת ישראל את גל ההשקעות בקלינטק

>> נשיא ארה"ב, ברק אובמה, זכה בשבוע שעבר לתואר חדש: יקיר תעשיית ההון סיכון האמריקאית. סוכנות הידיעות בלומברג העניקה לו את הכותרת "משקיע ההון סיכון המוביל בארה"ב שמהמר על תעשיית הקלינטק". אובמה החל במהלך להקצאת לא פחות מ-50 מיליארד דולר לטובת השקעות בקלינטק (אנרגיה נקייה).



מדובר באחד המהלכים הגדולים ביותר שביצע ממשל ארה"ב בכל הנוגע לעידוד תעשיות טכנולוגיות מתקדמות בארה"ב. בהקשר הרחב יותר, מדובר בחלק מתוכנית התמריצים שבמסגרתה הקצה הממשל האמריקאי מאות מיליארדי דולרים לעידוד יוזמות בכלכלה האמריקאית בעקבות המשבר הכלכלי של 2008-2009.

לצעד שנקט אובמה יש השפעה לא מבוטלת על ההון סיכון וחברות הסטארט-אפ הפועלות בתחום הקלינטק. הסכום האדיר שהקצה הממשל צפוי להגיע לאלפי חברות קלינטק עד סוף 2011 באמצעות הנחות במסים, הלוואות מסובסדות ומענקים פדרליים. בבלומברג מציינים שאם מביאים בחשבון את הסכום שמקצה אובמה לרשתות חשמל חכמות ואת המענקים לרוכשי כלי רכב חשמליים, הסכום עולה ל-69 מיליארד דולר.



העובדה שאובמה בחר בתחום הקלינטק מלמדת על החשיבות הרבה שמייחס הממשל האמריקאי לסטארט-אפים ולקרנות הון סיכון בתחומים של פיתוחי קלינטק, אנרגיה נקייה, אנרגיה חלופית, טכנולוגיות מים, שיפור איכות הסביבה, טיפול בשפכים ופסולת וייעול תשתיות. לא אינטרנט, לא מדעי החיים, לא תוכנה, לא חומרה ולא שבבים, והרבה פחות טכנולוגיות בריאות - ממשל אובמה מנסה לעודד אך ורק את תחום הקלינטק, והדרך לכך עוברת בהשקעות הון סיכון ועידוד יוזמות טכנולוגיות חדשות בתחום. אובמה מבקש לעודד פיתוחי סוללות בהספקים גבוהים, כלי רכב חשמליים, תאורה המופעלת באנרגיה נמוכה, מזגנים יעילים ואיכותיים, טורבינות רוח ופאנלים סולאריים.



עם זאת, יש גם ביקורת על ההימור הכבד של הממשל על תעשיית הרכב החשמלי. איתן גלזר, שותף וראש תחום קלינטק בקסלמן וקסלמן pwc israel, אומר ל-themarker כי תעשייה זו טרם הוכיחה את כדאיותה וישנם רבים המטילים ספק בהיתכנות הכלכלית שלה. "לטעמי, ביקורת זו אינה מוצדקת כיוון שעיון בפרטי תוכנית התמריצים מראה בבירור כי החוזקה שלה היא הגיוון הרב בתחומים שאליהם יופנו המקורות הנחלקים בין מו"פ בתחומים שונים כמו טכנולוגיות התייעלות אנרגטית, סוללות לרכב חשמלי, smart grid (רשת חשמל חכמה) וטכנולוגיות מים, ותעשייה מסורתית כמו שדרוג תשתית החשמל, ייצור ציוד לאנרגיה מתחדשת והשקעה בשדרוג מבני ציבור והפיכתם לירוקים. ההשקעה הגדולה היא גם זרז ליצירת מקומות עבודה. התוכנית אינה שמה את כל הביצים בסל אחד, מכיוון שכיום לא ברור איזה תחומי קלינטק, שרבים מהם עדיין בשלבי מחקר ופיתוח (מו"פ), יוכיחו את עצמם ככלכליים ועם זאת שומרים על איכות הסביבה. חוזקה נוספת של התוכנית היא השילוב בין כמה כלים שונים - מענקי השקעה, ערבויות להלוואות וזיכויי מס, וכך התוכנית מרחיבה את כמות החברות שייהנו ממנה".



גלזר אומר כי את פירות ההצלחה של התוכנית רואים בבירור בזינוק החד במחצית הראשונה של 2010 בהשקעות ההון סיכון בתחום הקלינטק בארה"ב ובהנפקות ראשונות (ipo) מוצלחות, כמו ההנפקה של טסלה מוטורס, יצרנית מכוניות הספורט החשמליות. "אין ספק כי יישום תוכנית דומה בישראל עשוי לשחרר את קטר הקלינטק התקוע על המסילה", אומר גלזר.



רו"ח נדב גיל, מנהל מחלקת תחום התמריצים הבינלאומיים בענף הקלינטק בפירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט בריטמן אלמגור זהר, אומר כי "השאלה הנשאלת היא אם העברת הכספים לחברות העוסקות בתחומי הקלינטק ואיכות הסביבה היא צעד יעיל וכלכלי. אין זו הפעם הראשונה שראשי מדינות עושים שימוש באופנות כדי להצטייר באור חיובי".



אחוז קטן מסך הגיוסים



כלכלנים מסכימים כי המשבר הכלכלי גרם לתעשיית ההשקעות הפרטיות לסגת מקלינטק בדיוק כשאובמה קיווה להחיות אותה. לאחר שהממשל האמריקאי החל להקצות קרנות וכסף לעידוד הקלינטק, גם התעשייה הפרטית חזרה להשקיע עם שיא של 2.1 מיליארד דולר בהשקעות ההון סיכון בקלינטק האמריקאי ברבעון השני של 2010.



ומה המצב בקלינטק הישראלי? ברבעון השני של 2010 גייסו חברות הקלינטק הישראליות 19 מיליון דולר - 6% מסך ההון שגויס ברבעון, לעומת 18 מיליון דולר ברבעון הראשון שהיוו 8% מסך הגיוסים בהון סיכון. ב-2009 גייסו 36 חברות קלינטק 80 מיליון דולר - 7% מההון שגוייס, לעומת 4% מההון שגוייס ב-2008 ו-2009.



בישראל אין כמעט קרנות הון סיכון המתמחות בקלינטק, מלבד יזראל קלינטק, אקווה אגרו וטרה ונצ'רס. בקרנות ההון סיכון הגדולות יש מעט מאוד השקעות קלינטק. קרן אוורגרין 5, למשל, שלזכותה עומדים 200 מיליון דולר, ביצעה רק שלוש השקעות בקלינטק - פנטאלום, פיתגורס סולאר והמיזם של אורני פטרושקה ורפי גידרון שכבר לא מבצע השקעות חדשות בקלינטק; לקרן ג'מיני יש רק שתי השקעות בקלינטק - מטרולייט ו-xjet; לפיטנגו יש בפורטפוליו ארבע השקעות קלינטק: bpt, קוריאליוס ווינד, פואקל אנרג'י, ופיתגורס סולאר; וכמובן בטר פלייס שמגייסת מאות מיליוני דולרים עבור פרויקט הרכב החשמלי שלה.



בממשלה כמעט שלא מתייחסים לקלינטק ולתעשיית הסטארט-אפ הישראלית בתחום הקלינטק בצורה רצינית. תוכנית האוצר לעידוד ההיי-טק, שנקראת "יתרון יחסי", מדברת על התרחבות לתעשיות טכנולוגיות נוספות, ובעיקר על הקמת מרכזי מו"פ גלובליים בישראל עבור התעשייה הפיננסית. במשרד המדען הראשי לא מסתירים את אהדתם הרבה דווקא לתחום מדעי החיים. כך למשל, נולדה הקרן למדעי החיים של הממשלה שדומה מאוד במודל שלה לקרן יוזמה, והיא מבורכת. אבל שוב, הקלינטק הישראלי כלל לא נמצא בתמונה, לפחות מבחינת משרד האוצר.



במשרד התמ"ת הבינו כבר לפני שנה שיש לתת עדיפות מסוימת בכל זאת לקלינטק, וכך נולדה היוזמה של שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, להעניק לפרויקטי קלינטק רף מענקים מקסימלי. בן אליעזר היה גם זה שייסד קרן שהעניקה מענקים של עד חצי מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה הנקייה.



השפעה חיובית על הקלינטק הישראלי



הצעד שנקט ממשל אובמה הוא בעל השלכה משמעותית על דמותה תעשיית ההון סיכון האמריקאית בשנים הקרובות. ההשקעה תשפיע באופן משמעותי באילו קרנות הון סיכון יבחרו המוסדיים האמריקאים להשקיע, ולהיכן יזרום הכסף הגדול בהון סיכון האמריקאי, שיש לו השפעה ניכרת על ההון סיכון הישראלי.



אורני פטרושקה - שמנהל לצד שותפים נוספים את חברת ההשקעות בקלינטק פריסיד, שכבר לא מבצעת השקעות חדשות אלא מטפלת אך ורק בפורטפוליו הקיים - מאמין שלהתערבות ממשלתית מהסוג שמבצע ממשל אובמה יש ערך בעיקר בפעילות תשתיתית שיוצרת את האפשרויות להשקעה - ולא כהשקעה ישירה. "לממשל יכול להיות תפקיד חשוב בהתנעת נושא (jump start) וכמובן ברגולציה, אך אין לו יכולת לפעול באופן אפקטיבי לאורך זמן בתוך השוק".



פטרושקה מאמין שההשפעה של הפעילות האמריקאית על השוק הישראלי היא חיובית, אך לא דרמטית. "יותר כסף באמריקה זה טוב, גם כי החדשנות הישראלית תמצא את דרכה לארה"ב. הפרופיל הגבוה של הסקטור ימשוך עוד השקעות לתחום".



ג'ק לוי, שותף מנהל בקרן הון סיכון יזראל קלינטק, סבור שהתמריצים לקלינטק באירופה, בסין, בקוריאה, בארה"ב ובמקומות אחרים, צריכים לגרום לממשלה הישראלית לבדוק את תוכניות התמריצים שלה והיתרונות היחסיים של ישראל. לוי מאמין כי "ישראל צריכה למנף את היתרונות היחסיים שלה באמצעות כספי מדען ומענקי ממשלה גדולים יותר, יחד עם כספים גדולים יותר שיזרמו למחקר באוניברסיטאות בתחום".



לוי מאמין שעידוד תעשיית הקלינטק האמריקאית טוב לחברות הישראליות. "תוכניות ממשלתיות יאיצו חדירה של טכנולוגיות חדשות בארה"ב וזה יסייע לחברות ישראליות שפונות לשוק האמריקאי. אחד ההימורים של הממשל האמריקאי הוא הלוואה לברייטסורס אנרג'י הישראלית".



שולי גלילי - מנהלת לשכת המסחר קליפורניה-ישראל, ומי שאירחה לפני כמה חודשים את אחד הכנסים המשמעותיים בתעשיית הקלינטק, שבו נפגשו מספר רב של חברות סטארט-אפ ישראליות מתחום הקלינטק עם וינוד קושלה, ממשקיעי הקלינטק הגדולים בארה"ב - מאמינה שלצעד של אובמה תהיה השפעה קטנה מאוד, אם בכלל, על הקלינטק הישראלי. "זהו צעד שנועד בעיקר ליצור מקומות עבודה עבור אמריקאים ולהחיות משרות ייצור שחסרות בארה"ב. רק בטר פלייס וברייטסורס אנרג'י קיבלו מענק ממשרד האנרגיה האמריקאי, אני לא מכירה חברות ישראליות נוספות שקיבלו מענקים. קרן בירד לקלינטק (the bird energy fund) היא רק טיפה בים. מה שכן, זה יגרום לתעשיית הקלינטק להיות במוקד העניינים של משקיעי ההון סיכון ומשקיעים פרטיים וייתן להם תמריצים להמשיך להשקיע בתחום".



גונן פינק, אחד היזמים מאחורי הסטארט-אפ פיתגורס סולאר, המפתח טכנולוגיה למערכות פוטו-וולטאיות, מאמין שהתוכנית האמריקאית טובה גם לסטארט-אפים הישראליים. "אין ספק שתמיכת הממשל האמריקאי בקידום טכנולוגיות ירוקות משפיעה לחיוב באופן משמעותי על תחום הקלינטק בכל העולם, כולל בישראל. רוב חברות הקלינטק בישראל מכוונות לשוק הגלובלי וארה"ב היא אחד השווקים המרכזיים, אם לא המרכזי ביותר, עבור חלק מהן. כך שברור שהתעשייה המקומית תושפע לטובה מצמיחתו של השוק האמריקאי, בין אם מדובר במכוניות חשמליות, באנרגיה סולארית ועוד.



"עם זאת, חלק גדול מהתמיכה הישירה של הממשל הוא לא בעידוד השוק, אלא בעידוד חברות קלינטק אמריקאיות, תוך דגש על יצירת מקומות עבודה בארה"ב, כאלטרנטיבה להעברת מפעלי ייצור למדינות אחרות - מה שעשוי להקשות על חברות ישראליות שלא נהנות מסיוע דומה. זה יחייב אותן להתמקד בפיתוח טכנולוגי ולפתח שיתופי פעולה עם חברות אמריקאיות שיבצעו גם את הייצור וגם את השיווק. אפשר לטעון שפיתוח טכנולוגי הוא בכל מקרה החוזק של התעשייה הישראלית, ולכן מוטב להתמקד בו, אבל ברור שהמענקים וההלוואות של הממשל האמריקאי לעידוד ייצור מקומי בארצות הברית מהווים אתגר למי שרואה בצמיחת הקלינטק בישראל גם הזדמנות לייצר מקומות עבודה בתחום הייצור, ולא רק הפיתוח".



רו"ח נדב גיל מאמין כי להזרמת הכספים יש השלכה גם על חברות ישראליות הפועלות בתחום מאחר שממשלת ארה"ב מבקשת לקדם טכנולוגיות ירוקות שמקורן לאו דווקא בחברות אמריקאיות, אלא גם בחברות ממדינות שונות ובהן ישראל. "משרד האנרגיה האמריקאי מאפשר כיום לחברות זרות לקבל מענקים פדרליים בתחום האנרגיה וכמוהו קיימים מקורות רבים נוספים. יש לציין כי קיימת עדיפות ברורה לחברות אמריקאיות בקבלת התמריצים. עם זאת, הממשל בארה"ב מבקש לתמוך בטכנולוגיות ופתרונות שייטיבו עם העם האמריקאי גם כשמקורם הוא מחוץ לארה"ב".



גיל אומר כי בניגוד לתוכנית האמריקאית, אין כמעט יוזמות המקצות משאבים לתחומי הקלינטק ואיכות הסביבה בישראל, פרט לסבסוד ממשלתי לטובת הפקדת אנרגיה סולארית וכן מסלולים ייעודיים בודדים במסגרת חוק המו"פ. "סביר כי בעקבות החלטת אובמה ותהליכים דומים שמתרחשים ברחבי אירופה, כמו הקצאת כספים של האיחוד האירופי, גם היקף התמריצים הירוקים בישראל יתפוס נפח משמעותי בעתיד".



עד שקובעי המדיניות בישראל יחליטו אם להמר על עידוד תעשיית הקלינטק הישראלית, היא תמשיך לדשדש. התמריצים, המענקים והשקעות ההון סיכון ימשיכו לזכות בפירורים, בעוד שבארה"ב תעשיית הקלינטק נהפכת לאחד התחומים המרכזיים שצפויים לתת את הטון בהון סיכון ובכלכלה האמריקאיים.