מחקר: הרשת הרביעית מובילה את ענף הסופרמרקטים

>> בזמן שהרשתות הגדולות - שופרסל ורבוע כחול - יצאו בחודשים האחרונים למאבקים אחת נגד השנייה בסגנון "דיל נגד בול" ולהיפך, צומחות להן בשקט הרשתות הפרטיות וממשיכות לנגוס נתחי שוק מהגדולות.



על-פי נתוני חברת הייעוץ הכלכלי והשיווקי צ'מנסקי בן-שחר, הרשת הרביעית - של הרשתות הפרטיות הגדולות, ובהן רשת רמי לוי שיווק השקמה, הרשתות קואופ ישראל, חצי חינם ואחרות וכן חנויות הנוחות הפועלות בתחנות הדלק - מחזיקה נתח שוק גדול יותר משל הרשת הגדולה בישראל, שופרסל. הרשתות הפרטיות מחזיקות ב-24% משוק הסופרמרקטים, בעוד ששופרסל מחזיקה ב-21%, ואחריה רבוע כחול, המפעילה את רשתות מגה, עם 14%. זאת בניגוד לנתונים המקובלים בענף של חברת המחקר נילסן, שלפיהם שופרסל מחזיקה ב-37% מהשוק, הרשתות הפרטיות 29% - ורבוע כחול 20%.

הפער בנתונים נובע מכך שחברת נילסן בוחנת רק את השוק המבורקד ולא כוללת נתונים של מכולות לא מבורקדות, קיוסקים, שווקים פתוחים, מכירות האלקטרוניקה והביגוד ברשתות המזון ואף לא את המגזר הערבי. כל אלה נכללו בבדיקה הנוכחית שנעשתה בעבור themarker.



נתח השוק של הרשתות הפרטיות צמח בהדרגה וגדל מ-20% ב-2006 לכדי 22% ב-2008, 23% ב-2009 ו-24% ב-2010 (מחצית ראשונה). הצמיחה באה בעיקר על חשבון שופרסל, שנתח השוק שלה ירד מ-22% ב-2006 ל-21% ב-2010. רבוע כחול, שהחזיקה ב-16% ב-2007, ירדה בשתי נקודות האחוז ומאז לא הצליחה להתרומם. את נקודת האחוז הנוספת לקחו הרשתות הפרטיות הגדולות מרשתות קטנות, שווקים ומכולות - שנתח השוק שלהם מסתכם ב-41%.



הרשתות הגדולות התעוררו מאוחר מדי



הצמיחה של הרשתות הפרטיות החלה בין 2002 ל-2004, כאשר שופרסל ורבוע כחול סגרו או מכרו סניפים. כך, למשל, שופרסל מכרה את החנות בקניון בת ים לסופר דוש, ורבוע כחול מכרו את הסניף בקרית אתא לאלי להב, הבעלים של מחסני להב.



הרשתות הגדולות, שלא הבינו עד תום את הפוטנציאל של הרשתות הפרטיות ולא היה להן מענה מוצלח ומגובש כמו כיום לחנויות דיסקאונט, לא התייחסו אז ביתר רצינות לפריצתן של רשתות רמי לוי, חצי חינם, אבא ויקטורי ומחסני להב. כשהן הבינו את עוצמת הבעיה וניסו לבלום אותה - זה כבר היה מאוחר מדי.



עם השנים, הרשתות הפרטיות, שפעלו כל אחת בטריטוריה משל עצמה, החלו להתרחב ולהתפרס. "כשהרשתות הגדולות הבינו מה קורה עם הרשתות הפרטיות, התחיל הפיתוח המואץ של שופרסל דיל, ולרבוע כחול לא היה פורמט של דיסקאונט, אלא את שפע שוק שפעלה בעיקר במגזר החרדי ואת מגה שלא היתה רשת דיסקאונט", מסביר תמיר בן-שחר, מבעלי צ'מנסקי בן-שחר. "אם שופרסל ורבוע כחול היו מגיבות מהר, הרשתות הפרטיות לא היו מגיעות לממדים שלהן כיום".



עוד עולה מהמחקר כי לרשתות הפרטיות פדיון למ"ר הגבוה פי שניים-שלושה מהפדיון למ"ר מהרשתות הארציות. הפדיון של שופרסל ורבוע כחול הוא 1,700-1,900 שקל למ"ר, ואילו לחלק מהרשתות הפרטיות פדיון של כ-4,000-4,500 שקל למ"ר. לרשת רמי לוי שיווק השקמה, למשל, פדיון של יותר מ-6,000 שקל למ"ר.



"זה נובע מכך שיש להן הרבה חנויות שלא עושות פדיון גבוה, כי הן גדולות מדי או שהמיקומים לא טובים או שאנשים עזבו אותם", מסביר רמי לוי את הפערים.



פדיון של 13 מיליארד שקל בשנה



עוד סברה השולטת בענף ומתנפצת במחקר הנוכחי, היא כי רשת חצי חינם - שבבעלות זכי שלום ומוטי קופרלי - היא הרשת הפרטית הגדולה בישראל. הנתונים מלמדים כי דווקא רשת רמי לוי שיווק השיקמה היא המובילה בין הרשתות הפרטיות, עם נתח שוק של 15% מהרשתות הפרטיות.



אחרי רמי לוי נמצאות חנויות הנוחות השונות, כמו רשת pm:am שבבעלות חברת דור אלון, עם 13% מהרשתות הפרטיות; קואופ ישראל, המפעילה את רשת מיסטר זול, עם נתח של 12%; חצי חינם עם 11% ויינות ביתן עם 10%; טיב טעם מחזיקה ב-7%; רשת בר-כל, הפונה למגזר החרדי, והרשתות מחסני כמעט חינם ויוחננוף עם 6% כל אחת; ואחריהן, עם נתחים קטנים יותר, הרשתות אבא ויקטורי, מחסני להב, מחסני השוק, קשת טעמים, פרש מרקט וסופר ספיר.



מכלל שוק הסופרמרקטים מהווה רמי לוי שיווק השיקמה 3.6%, חנויות הנוחות 3.1%, וחצי חינם 2.6%. סך הפדיון השנתי של הרשת הרביעית הוא 12.5-13 מיליארד שקל - כך שלמעשה, הרשת הרביעית, על אף שהיא פזורה על שחקנים רבים, הינה הרשת הראשונה כיום.



כלל שוק הסופרמרקטים נאמד ב-4.4 מיליארד שקל בחודש, שהם 53 מיליארד שקל בשנה. מתוכו, חנויות הדיסקאונט (כמו רמי לוי, חצי חינם, שופרסל דיל ומגה בול) תופסות 30%, החנויות הרגילות וחנויות נוחות (מגה, מגה בעיר, שופרסל ביג, שופרסל שלי, וחנויות פרטיות שאינן דיסקאונט) 30%, ושווקים ומכולות 40%. אם מביאים בחשבון שגם חלק מהשווקים והמכולות הם חנויות דיסקאונט, קרוב ל-50% מהשוק מתמקדים בעיקר בזירת המחיר.



200 חנויות חדשות בתוך שלוש-חמש שנים



בשלוש השנים האחרונות, הרשתות הפרטיות בישראל גדלו מ-200 חנויות, המשתרעות על פני 230 אלף מ"ר, ל-290 חנויות, המשתרעות על 350 אלף מטר כיום. בשנתיים-שלוש הקרובות מתוכננות הרשתות הפרטיות לפתוח חנויות נוספות, שישתרעו על פני 60 אלף מ"ר לפחות.



"בשנה-שנה וחצי הקרובה מחסני כמעט חינם תפתח סניפים בערד, פתח תקוה, מעלות ובית שאן; רמי לוי שיווק השקמה תפתח סניפים בעפולה, פרדס חנה ונתניה; וחצי חינם תפתח סניף בהוד השרון - וזה לא הכל", אמר בן-שחר. בסך הכל צפויה תוספת של 200 חנויות מכל הסוגים בתוך שלוש-חמש שנים מהיום, שיגלמו תוספת של 200-300 אלף מ"ר לשוק הסופרמרקטים.



בן-שחר מעריך כי ללא יצירת פורמט חדש שלא קיים כיום בשוק, כמו חנויות ענק של 15-20 אלף מ"ר, נתחי השוק של הרשתות הארציות ימשיכו לקטון, אם כי בשיעורים לא גדולים. "הרשת הרביעית, הנתפשת כזולה ומייצרת ערך ללקוחותיה, תגיע בתוך 3-5 שנים לנתח שוק של 30%, לעומת 24% כיום. זאת על חשבון הרשתות הגדולות, השווקים והמכולות".



לדברי בן-שחר, האתגר של הרשתות הגדולות הוא בראש ובראשונה לפצח את נוסחת הרשתות הפרטיות ולהתגבר עליהן. בין השאר הן יכולות לשפר את חוויית הקנייה באמצעות חיזוק החלק של המעדנייה בחנויות השכונתיות, לחזק את הפורמט העירוני של שופרסל אקספרס ולמנף שטחי נדל"ן גדולים להרחבת סל הקנייה על ידי העצמת מכירת מוצרי non-food ו-near food בחנויות הסופרמרקט. "ורדינון, למשל, על אף שהם באותה קבוצה של רבוע כחול, לא מייצרים להם כיום מותג פרטי. זה אבסורד", אומר בן-שחר.



בעקבות פתיחת החנויות החדשות - הן של הרשתות הפרטיות והן של הרשתות הגדולות - וכן כוונת המשביר לצרכן להיכנס לתחום הסופרמרקטים עם רשת משלה, יימשך, לדברי בן-שחר, המאבק בין הרשתות על תפיסת שטחי מסחר. "גם כיום קיים מאבק, מכיוון שאין יותר מדי נדל"ן אטרקטיבי", הוא מסביר. "כשנפתח מרכז מסחרי טוב, יש מלחמה בין הרשתות הגדולות לרשתות הפרטיות על המיקום".



מגמות נוספות הצפויות להמשיך ולהתגבר הן סגירת חנויות בקניונים או הסבתן למעדניות מוטות שירות ואוכל מוכן תוך הקטנתן, וכן פתיחת חנויות ומעדניות המוכרות מוצרים לא כשרים. זאת, לאור העובדה שהסופרמרקטים משלמים שכר דירה נמוך יותר למ"ר מאשר גופים אחרים בקניונים.



מגמה נוספת היא גידול בהוצאה על אוכל מוכן והסעדה, על חשבון רכישת מוצרי בסיס ומוצרים להכנה בבית - זאת בהמשך לעלייה ברמת החיים. "למרות המיתון, עדיין יש צמיחה במשק ורואים גידול בהוצאה", טוען בן-שחר. "ככל שרמת החיים עולה, הנתח של אוכל מוכן שקונים גדל". לדבריו, בארה"ב לפני המיתון היה יחס של 1:1 בין ההוצאה על רכישת מזון בסופרמרקטים לבין רכישת אוכל מוכן ומוצרי הסעדה, ואילו בישראל היחס הוא 1:4. "ככל שרמת החיים בישראל תעלה, המאזן יתקרב יותר ויותר לזה שבארה"ב", מסביר בן-שחר.