היכן השב"כ והיאחב"ל?

1. לפני שבוע בדיוק תיארנו כאן כיצד מנסות חברות חיפושי הגז להסיט את הדיון הציבורי-כלכלי בשינוי המדיניות הפיסקלית בתחום חיפושי הגז והנפט אל השדה הפוליטי-לאומני. זאת, תוך השוואת העיסוק הלגיטימי בהכנסות הציבור ממשאבי הטבע שלו למתן עדיפות לגז של השכנה הערבית מדרום.

עוד באותו יום הופץ בכלי התקשורת הספין הגוזר גזירה שווה בין תמיכה בהעלאת הכנסות המדינה מהתגליות האחרונות לבגידה באינטרס הלאומי-ביטחוני. זאת, תוך רכיבה קלושה למדי על קמפיין מוקדם יותר שמנהל הפורום למען ארץ ישראל (שהוא ארגון שמזוהה עם הימי) נגד "הקרן החדשה לישראל" (שמזוהה עם השמאל הפוליטי).



2. הספין המגוחך לא שיכנע איש משום שהיה מופרך ורחוק מדי מהמציאות ומהעובדות. ואולם היה עוד היבט בעייתי במודעות הענק ושלטי החוצות. ההיבט הזה התחדד ביום שישי האחרון, אז הוצג במודעות חדשות יו"ר הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקלית בתחום, פרופ' איתן ששינסקי, כשחקן בתיאטרון בובות, המופעל בידי "שמאל קיצוני" לטובת "גז ערבי", וכמי שמצוי בניגוד עניינים שאותו הוא מסתיר מפני הממונים עליו.



ואולם ששינסקי אינו מופעל בידי שמאל קיצוני ואינו מצוי בניגוד עניינים. מסקנות הוועדה שבראשה הוא עומד לא נועדו לפעול לטובת "גז ערבי" - והגז הערבי המדובר מתווך בכלל בידי גופים ישראליים (לרבות כספי הפנסיה של הציבור), וגם אמריקאיים ותאילנדיים.



3. הסיבה לפיכך לפרסום המודעה לא היתה אינפורמטיבית, אלא ניסיון הסתה לכאורה, שנועד לפגוע ביו"ר ועדה מקצועית מכהן מטעם ממשלת ישראל. זאת, כאשר מדובר בוועדה העוסקת בעניינים חיוניים לביטחונה של ישראל, למעמדה הגיאו-פוליטי, ולעצמאותה הכלכלית והאנרגטית.



כיצד עומד יו"ר ועדה מקצועית שאמורה להכריע בסוגיות אסטרטגיות למדינה, בפני הסתה שממומנת בידי גופים זרים עלומים? עם כל ההבנה לממד הסקסי שיש כיום ברכילות הצה"לית סביב "מסמך גלנט", ראוי ששירות הביטחון הכללי והיחב"ל ייידרשו עוד קודם לטפל באיום ממשי יותר על ביטחון המדינה. קשה להבין כיצד ניסיונות של גורמים זרים להשפיע על החלטות מדינה ועל יחסי החוץ שלה מתקבלים בשוויון נפש שכזה.