ילדי האפליקציות ניצחו את ספינת הדגל

>> מה קרה לקומברס? איך הידרדרה החברה שהיתה אחת מספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי למצב רעוע כזה? התשובה פשוטה: החברה לא השכילה לייצר לעצמה מנועי צמיחה חדשים. היא לא עזבה את עולם שירותי הערך המוסף של התאים הקוליים, שנהפכו לקומודיטי.

לפני עשור, הטכנולוגיה של התאים הקוליים היתה מסובכת לפיתוח ולא היו חברות רבות שידעו לפתח ולהציע תא קולי. גם מערכות ניהול sms היו עסק לא פשוט. לקומברס היה יתרון תחרותי לא מבוטל.



כיום, השוק שירותי שונה לגמרי ומובל על ידי ה"גוגלים" וה"אפלים" של עולם האינטרנט. העולם צועד לכיוון מכשירי הסלולר החכמים. זהו שוק שנדחף על ידי צריכת אפליקציות, ופחות על ידי קול.



במצב כזה כבר אין צורך בחברות ענק שמפתחות אפליקציות ושירותי ערך מוסף. הפיתוח מתבצע על ידי אלפי מפתחים בחברות קטנות, והאפליקציות נמכרות בזירות מקוונות, כמו החנות של אפל (app store) והחנות של נוקיה (ovi). המפעילים הסלולריים נמצאים מחוץ לשרשרת המזון ואינם שולטים על האפליקציות שהמשתמשים צורכים. כל ילד יכול כיום לפתח אפליקציה לאייפון או לנוקיה. היתרון הטכנולוגי של קומברס והיתרון השיווקי שלה נעלמו.



גם שירות התא הקולי הוא מוצר נכחד. פחות אנשים משתמשים בו. sms, לעומת זאת, נהפך לקומודיטי. קומברס לא הבינה את השינויים האלה בזמן, וגם כשכבר הבינה היא לא הצליחה להתמודד עם השינויים האלה בהצלחה.



קשה להאשים כיום אך ורק את צוות ההנהלה הנוכחי של קומברס ואת המנכ"ל הנוכחי, אנדריי דהאן, במצב שאליו נקלעה קומברס. הפיגור אחר מגמות השוק החל קודם לכן, בתקופת כהונתו של זאביק ברגמן, כיום מנכ"ל נייס מערכות.



זה לא שהחברה לא ניסתה להיכנס לתחומים טכנולוגיים חדשים. היא פעלה גם בתחום שירותי הבילינג (חיוב) למפעילות הטלקום, והתחרתה באמדוקס. בשנים שלאחר פרשת הבקדייטינג ניסתה קומברס גם להיכנס לתחום מערכות הפרסום למפעילות סלולר. ואולם בשני התחומים לא הצליחה לשחזר את ההצלחה הגדולה שלה עם התאים הקוליים.



בתחום הבילינג, הפער בין קומברס לאמדוקס כיום הוא ענק. קומברס היתה יכולה לסגור את הפער בזמן, או להילחם מעמדת האנדרדוג - אבל לא עשתה זאת במלוא הנחרצות. גם הכניסה לתחום הפרסום בסלולר היא עדיין מנוע צמיחה בעייתי, ונראה שגם בתחום זה ה"גוגלים" וה"אפלים" יהיו השחקנים הגדולים.



לאחר פרשת הבקדייטינג, ה-dna של החברה השתנה. קומברס נהפכה להיות חברה אמריקאית בתרבות הארגונית שלה. המנהלים הישראלים שלה לא הצליחו להטות את הספינה לכיוון הנכון. כנראה שזה היה קשה יותר כשרוב צוות ההנהלה נהפך להיות אמריקאי. כיום הצוות הניהולי בחברה הוא ברובו לא ישראלי, ולא ברור כמה הוא מחויב להצלחת קומברס.



אם בסופו של דבר קומברס תיעלם, זו לא תהיה הפעם הראשונה שההיי-טק הישראלי מאבד ספינת דגל. מישהו זוכר את חברת דיגיטל, שאינה עוד?



פרשת הבקדייטינג ובריחתו של קובי אלכסנדר לנמיביה היו זרז למצב הקשה שהחברה נקלעה אליו. אבל הגורם העיקרי לכישלון היה העובדה שהפוקוס של ההנהלה לא היה טמון בצד העסקי, אלא בצד המשפטי. במובן הזה אי אפשר לומר שקומברס מייצגת את ההיי-טק הישראלי. הכישלון של קומברס הוא כישלונה הפרטי ונובע מהיעדר חזון ומנהיגות מצד מנהליה.