האיש שהרס את התרבות הארגונית של HP

ניו יורק טיימס

>> התפטרותו של מרק ו. הרד בשבוע שעבר ממשרתו הלכאורה-בטוחה כמנכ"ל hp היא אחת הפרשיות התמוהות ביותר של התקופה האחרונה.



מדובר באדם שנכנס ל-hp במצב מסובך, כשהחליף את קרלטון (קרלי) ס. "תסתכלו עליי" פיורינה בראשות החברה, והנהיג את מה שנדמה כמו מפנה מרהיב. בחמש השנים שלו ב-hp החברה הציגה שיפור בכל מדד שוול סטריט בוחנת בו חברות.



הכנסות hp ב-2009 היו 115 מיליארד דולר, לעומת 80 מיליארד דולר כשהרד נכנס לחברה. לפני ארבע שנים hp אף עלתה על יבמ הכל יכולה בהכנסות, ונהפכה לחברת הטכנולוגיה הגדולה בארה"ב. הצמיחה השנתית הממוצעת ברווח היתה 18% - יוצאת דופן בהתחשב בגודלה העצום של החברה. מחיר המניה יותר מהוכפל בכהונתו של הרד.



בסיפורים על הרד הומטרו שבחים על סגנונו הישיר. hp תחת הרד, "נהפכה לסמן היעילות בתעשייה הידועה יותר בהברקות טכנולוגיות מאשר בהצטיינות תפעולית", כתב אדם לשינסקי מהמגזין "פורצ'ן" ב-2009. לפני ארבעה חודשים שם "פורבס" את הרד על שערו, וייחס את הצלחת hp ל"קיצוץ עלויות דרמטי" ו"תרבות ברוטלית של נשיאה באחריות". אפילו מחליפתו הזמנית של הרד, סמנכ"לית הכספים קתי לסג'ק, שיצאה מגדרה להשמיצו, כתבה בהודעה לעיתונות המכריזה על התפטרותו כי "יכולתו להוציא דברים אל הפועל היא בלתי ניתנת להפרכה". אפשר היה לומר אותו הדבר בתקופת שלטונה של המלכה קרלי.



ואז, ב-6 באוגוסט - פוף! - הוא נעלם, לאחר שנפגע משערוריית הטרדה מינית.



או שלא. בהודעה לעיתונות הזכירה hp את האשמות ההטרדה המינית, אך אמרה כי חקירה טיהרה את הרד מההאשמות. ההנהלה הזכירה האשמות מעורפלות על הפרת קוד ההתנהגות העסקית של hp.



תחת לחץ, הודתה hp כי הרד זייף חשבון הוצאות (וכן אמרה כי היחסים שלו עם האשה, עובדת קבלן של hp, היו נגועים בניגוד עניינים, גם אם לא היו יחסי מין ביניהם). בדרכו החוצה, הדירקטוריון העניק להרד חבילת פיצויים ששווה, לפי הערכות, 40-50 מיליון דולר, ושסותרת את הרעיון שהוא עשה משהו שלא כדין.



hp אומרת שהדירקטוריון שלה צריך לזכות בשבחים על כך שלא ויתר להרד. אך זה רק תרגיל יחצ"ני שלאחר מעשה. למעשה, הדירקטורים היו צריכים לספוג ביקורת על התנהגותם הפחדנית. הזיופים לכאורה של הרד היו רק מסך עשן לסיבה האמיתית שנפטרו ממנו - מנכ"ל שהדירקטוריון לא בטח בו ושהעובדים לא חיבבו.



הדבר הראוי היה לפטר את הרד מהסיבה הלגיטימית שלדירקטורים לא היה אמון בהנהגתו. כמובן, וול סטריט היתה חוטפת שבץ אם הדירקטוריון היה עושה צעד כזה. במקום לעשותו, הדירקטוריון רקח שערורייה צהובה שמטילה רק בושה על החברה.



תפר תיק ליו"ר הקודמת של החברה



שורשי עזיבתו הפתאומית של הרד קשורים לפעם האחרונה שבה התנהג דירקטוריון hp באופן מחפיר. היתה זו שערוריית המעקב, שפרצה שנה וחצי לאחר כניסת הרד לתפקיד. ההאשמה הבסיסית היתה שהחברה, בהובלת היו"ר פטרישה דאן, חצתה קווים בחקירת הדלפות פוגעניות של עובדים, וגייסה חוקרים שהתחזו כדי להשיג רישומי שיחות טלפון של החשודים בהדלפה.



לפי "the big lie: spying, scandal and ethical collapse at hewlett packard" (השקר הגדול: ריגול, שערורייה והתמוטטות אתית בהיולט פקארד), סיפורו האמין של כתב לשעבר ב"ביזנסוויק" אנתוני ביאנקו, הרד היה מעורב מאוד במאמצי hp לחשוף את המדליפים. עם פרוץ השערורייה, השתלט הרד על החקירה הפנימית, גייס חברת עורכי דין והורה לה לדווח ישירות אליו - ולא לדירקטוריון, כמקובל.



"יש המון הוכחות במסמכי hp, לפיהן היה לו תפקיד גדול יותר בפתיחת חקירת ההדלפה ממה שהודה", אמר ביאנקו. "אנשי האבטחה של hp הקימו צוות מיוחד לחשוף את המדליפים. הם פעלו כדי לרצותו".



לפי הספר, דאן ידעה על המאמצים לסמן את המדליפים, וקיבלה עדכונים יומיים ממנהלי hp. ואולם היא לא היתה הכוח המניע מאחורי החקירה. לבסוף היא שילמה את המחיר בתפקידה בגלל שחבר הדירקטוריון שחשף את ההאזנות, תומס פרקינס, שהיה בעבר משקיע הון סיכון, היה יריב שלה. לפיכך, ההאשמות בפרשייה הוטו כדי לגרום לה להיראות רע.



דאן התפטרה מתפקידה והוחלפה על ידי הרד, שלאחר מכן אילץ אותה לעזוב את הדירקטוריון, כשאיים להתפטר אם תישאר. באוקטובר 2006 דאן, שעברה טיפולים כנגד מחלת הסרטן, הואשמה על ידי התובע הכללי של קליפורניה בגניבת זהות והונאה. ההאשמות בוטלו בתוך חמישה חודשים.



"היו משקעי חוסר אמון בשל שערוריית ההאזנות", אמר ביאנקו. "בספר אני מסיק שלא היה לו המוסר שדרוש למנכ"ל hp".



טיפח עצמו ופיטר עובדים



הקונצנזוס בעמק הסיליקון הוא שהרד היה שנוא ב-hp - לא רק על ידי עובדים זוטרים, אלא גם על ידי בכירים (אולי זה מסביר מדוע לסג'ק הזדרזה לגנותו כשהחליפה אותו). שכרו בשנתיים האחרונות היה 72 מיליון דולר - מספר שעורר את זעמם של רבים שפוטרו מהחברה.



רון אנדרל, יועץ טכנולוגיה ידוע, ציין כי בסקרים פנימיים אחרונים אמרו כמעט שני שלישים מעובדי hp שהיו עוזבים אם היו מקבלים הצעה מחברה אחרת. זה שיעור הרסני. "הוא לא זכה לתמיכת אנשיו", אמר אנדרל. "אף שהיה טוב בדחיקת מנהלים בכירים אל הקיר, הוא היה היחידי שנהנה מהצלחת hp. הוא יצר ניכור בינו לבין האנשים שהיו יכולים להגן עליו".



לאחר התפטרות הרד, כתב עובד אנונימי של hp באינטרנט: "להרד אכפת רק מדבר אחד, כמה כסף הוא ירוויח מזה. כעובד של hp אני רואה את זה מדי יום. אין לנו את הכלים לעשות את עבודתנו, אבל הוא לא עושה שום דבר לתקן זאת - ולא אכפת לו".



צ'רלס האוס, לשעבר מהנדס ותיק של hp שכיום מנהל את תוכנית המחקר באוניברסיטת סטנפורד, חגג את פיטורי הרד. "אני חושב שהאשמות ההטרדה המינית היו ברווז", אמר לי האוס. אך להאוס לא היה אכפת. "שמחתי", הוא אמר על הפיטורים.



טיעוני האוס נגד הרד חורגים מהשכר הענקי ונטייתו לקצץ בעלויות. כפי שהאוס רואה זאת - ובדומה לו גם הרבה יוצאי hp ותיקים אחרים - הרד השמיד באופן שיטתי את מה שהפך את hp לחברה גדולה. הדרך שבה השיגה את תוצאותיה היפות, אמר האוס, לא היתה רק בקיצוץ עלויות, אלא בקיצוץ בתקציב המו"פ - משהו שתמיד היה קדוש ב-hp. תקציב המו"פ תמיד היה 9% מההכנסות, אמר לי האוס. עכשיו הוא קרוב ל-2%. "בקבוצת המחשבים האישיים קוצץ התקציב ל-0.8% מההכנסות", הוא הוסיף. "ובגלל זה ל-hp לא היתה תשובה לאייפד".



האוס כועס גם על תכתיבו של הרד, לפיו בכירי hp חייבים להתפטר מתפקידים קהילתיים והתנדבותיים. "הוא קיצץ בהרבה מפעילויות הצדקה של החברה. hp תמיד היתה מודל לאזרחות תאגידית", אמר האוס.



הוא הוסיף כי "הרד היה גס רוח ומשפיל, והסתמך על גורם הפחד". האוס סיכם את עידן הרד במלים: "הוא הרס את תדמיתנו, השפיל אותנו אישית וסירס את עתידנו".



האם אלה עבירות שדינן פיטורים? ראוי שכך יהיה, גם אם אין זה בפועל, בתרבות שלנו. זה נכון במיוחד כשהמנהיג שעסוק בסירוס העתיד מציג רווחים מרהיבים בטווח הקצר. ייאמר לזכות הרד כי hp שלאחר פיורינה היא מקום שבו כן היה צריך לדחוק מנהלים אל הקיר.



שודד את עתידה של hp



אם ברצונכם לרקוח שערורייה אישית, מוטב שיהיה בה קצת סקס. במקרה כזה קל להיפטר ממנהיג כושל בתירוץ ש"הוא הפר את קוד ההתנהגות". העולם מלא באנשים לא מושלמים. אם כל מי שאי פעם סילף דו"ח הוצאות או פלירטט עם עובדת היה מפוטר, לא היו יישארו הרבה עובדים באמריקה.



זה לא אומר שהרד היה צריך לקבל פטור מהפרת "אמות המידה והעקרונות של אמון, כבוד ויושרה שקידמתי ב-hp" (שימו לב שהוא לא מודה בכך שהוא הפר את אמות המידה העסקיות שלה). אבל זה לא בהכרח מצדיק פיטורים.



מצד שני, הצגת תוצאות קצרות מועד מרהיבות תוך העשרת חשבון הבנק, בעודו שודד את עתיד - hp האם זו לא סיבה לפטר מנכ"ל? פיטורי הרד מסיבה זו היו דורשים אומץ - משהו שאף פעם לא היה בשפע בדירקטוריון hp.



דבר אחד שהפתיע אותי השבוע היה שגיליתי כי לאנשים רבים פתאום פיורינה לא נראית כל כך גרועה. למעשה, הרד יישם את החזון האסטרטגי שלה, שמעתי שוב ושוב. הבעיה שלה היא שעל אף שהיא ידעה לדבר יפה, חסרו לה הכישורים להזיז את נושאת המטוסים הענקית והמגושמת שנקראת hp בכיוון שאליו היא הצביעה. הרד היה מנהל תפעולי מבריק, אך היה לו חוש אסטרטגי של יבחוש, והוא ידע רק לקצץ בהוצאות.



מה ש-hp צריכה מהמנהיג הבא שלה, אמר לי האוס, הוא "מישהו עם החוש האסטרטגי של קרלי, כישוריו התפעוליים של מרק והאינטליגנציה הרגשית של לו (לואיס פלאט, שהיה המנכ"ל לפני פיורינה)".



זו דרישה גבוהה מאוד, אך לא בלתי אפשרית. בהחלט ייתכן שדירקטוריון hp ימצא אדם שכזה. ואולם בהתחשב בהישגיו עד כה, לא הייתי מחכה בנשימה עצורה.