פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לפעמים העובדים שלך פשוט טועים

      מה העובדים מעריכים יותר, כסף או חופש? טלי חרותי סובר מביאה את דעתו של פרופ' אריאלי, הטוען כי מעסיק נבון יידע לזהות את הצרכים האמיתיים של עובדיו ולא להאזין להצהרותיהם

      "פסיכולוגיה של הכסף" היה נושא הרצאתו של פרופ' דן אריאלי, מחבר הספר "לא רציונלי ולא במקרה", שהגיע לביקור בישראל והופיע בפני בוגרי תוכנית קלוג של אוניברסיטת תל אביב. בין הנושאים הרבים שהוזכרו היה גם נושא רגיש וחשוב: הבונוסים. לטענת אריאלי, המעסיק הנבון יידע מחד להקשיב לצורכי עובדיו, ומאידך יכיר היטב את הפסיכולוגיה המנווטת את מעשיהם ולא ייפול בפח ההצהרות של העובדים.

      "אם תשאל עובד מה הוא יעדיף - בונוס חודשי של 1,000 שקל או בונוס שנתי של 12 אלף שקל, הוא יעדיף בדרך כלל את זה החודשי", אומר אריאלי. "אלא שהוא טועה. המציאות מוכיחה כי בונוס כזה הופך לחלק מהמשכורת ונבלע בצורכי היומיום, בעוד שלבונוס שנתי גדול נוצרת ציפייה, ובכסף הזה אפשר לצאת לחופשה משפחתית או לקנות את האופניים שכה רציתם. כך שההנאה מהבונוס הכספי הניתן אחת לשנה היא גדולה יותר, ואין כל צורך להיכנע לסיפוק המיידי, גם אם העובד מבקש אותו".

      השיח הארגוני העכשווי מעודד הענקת מתנות אישיות, שוות כסף, המותאמות לרצונותיו וצורכיו של העובד. גם אריאלי חושב שמדובר בתהליך חשוב לחיזוקו של "החוזה החברתי" (מעורבות הרגשית) המקביל, ל"חוזה הכלכלי" (המשכורת) שנכרת בין שני הצדדים. "במקרה זה חשוב לתת שווה כסף ולא כסף. גם אם תשאל את העובד מה יעדיף חופשה או כסף, הוא בדרך כלל יענה כסף", הוא אומר. "אתה כמעסיק צריך לדעת כי אם אחרי שהוא יחזור מחופשה שניתנת לו על חשבון העבודה הוא יהיה הרבה יותר מחויב אליך מאשר אם תיתן לו את אותו סכום כסף במשכורת".

      בדירוגי עובדים הרווחה נמצאת בדרך כלל באחד המקומות האחרונים.

      "כי זו ההצהרה שלא עולה בקנה אחד עם התחושות שמגיעות אחרי שמקבלים את הפעילות. אסור להפסיק פעילות רווחה, אבל כדאי שתהיה מותאמת לעובד. אם אתה יכול לתת חופשה בסך 1,000 שקל באילת, תן לעובד אפשרות לצאת לחופשה בטבריה ב-800 שקל ולשמור לעצמו 200, אבל הוא צריך לצאת לחופשה כדי להרגיש שמישהו באמת רוצה שהוא ינוח ומעריך את עבודתו. כסף לא עושה את העבודה הזו".

      נושא אחר המהווה לפי אריאלי טעות שיטתית של עובדים הוא החיפוש אחרי מיקומו הפיסי של המשרד. בעידן שבו כולם נוסעים למקום העבודה, נהפכה הקרבה למקום העבודה לקריטריון הרבה פחות נחשק והיא אכן מופיעה בתחתית הרשימה (כמו גם פעילות הרווחה) בדירוג "מה עובדים רוצים" של מגזין themarker ו-bdi. "טעות", קובע אריאלי, "המתח הנלווה לכל יציאה מהבית במקום שבו אין תחבורה ציבורית טובה ויש הרבה פקקים, הוא מתח שלא מתרגלים אליו. כשעובד נכנס כל יום למכונית ולא יודע בדיוק מתי יגיע לעבודה ואם לא יאחר שוב - הוא בלחץ שנוסף על לחצים רבים. מסיבה זו, דווקא הקרבה למקום העבודה צריכה להיות אחד הקריטריונים הנחשקים בבואך להחליט היכן לעבוד".