פעם רשתות התקשורת היו רשתות ייעודיות. כל רשת סיפקה שירות מסוים. היתה רשת אחת שסיפקה שירותי טלפון, רשת שנייה שסיפקה טלוויזיה ורשת שלישית שסיפקה טלפון סלולרי. הגעת האינטרנט לעולם פירקה את הקשר הטכנולוגי בין הרשת, כלומר רובד התשתית, לבין השירות שניתן על גבי הרשת. כיום כל הרשתות פעולות בפרוטוקל זהה - פרוטוקל האינטרנט (IP).
המשמעות היא כי כל השירותים המסורתיים, כלומר טלוויזיה, טלפון קולי ואינטרנט, נהפכו לשירותי נתונים (data). התשתיות המודרניות מסוגלות להעביר data על כל צורותיו ושימושיו. למשל, על התשתית של חברות הכבלים ניתן להעביר גם טלפון, על תשתית חברת בזק ניתן לספק גם שירותי טלוויזיה, ועל גבי תשתית הסלולר ניתן להעביר גם אינטרנט וטלוויזיה. למעשה, הרשת נהפכה לאדישה, או נייטרלית, לגבי סוג התוכן שעובר עליה.
ההפרדה בין רובד התשתיות לרובד השירותים הפכה למעשה את חברות בזק, הכבלים והסלולר ללא יותר מספקי קישוריות לרשת, או במלים אחרות: לצינורות תקשורת. על גבי צינורות אלה יכולים אינספור ספקים קטנים לספק שירותי טלוויזיה, טלפון או כל שירות אחר המבוסס על תקשורת נתונים עם הרשת.
הבזקים והסלקומים של העולם מפחדים כי הקשר שלהם עם הלקוח יסתכם במכירת ביטים ובייטים בלבד. מדוע? כי ביטים ובייטים הם מוצר גנרי, שאי אפשר למתג ואי אפשר לכרוך אותו באינסוף שירותים אחרים ולגבות עבורו מחיר מופקע. הן מפחדות כי אם ייהפכו לצינורות תקשורת, התחרות ביניהן תתרחב ותיהפך לתחרות מבוססת מחיר, שתיטיב בעיקר עם הצרכן ופחות עם בעלי המניות שלהן.
סוגייה קריטית לשוק הישראלי
לפיכך, החברות שמספקות תשתיות תקשורת רוצות למנוע את ההפרדה בין רובד השירותים לבין רובד התשתיות. הן מנסות למנוע מחברות כמו סקייפ לתת שירותי טלפון על גבי תשתית האינטרנט הסלולרי, הן מנסות להפלות בין ספקי וידיאו ברשת ולתת עדיפות לספקים שישלמו להן סוג של שוחד תמורת איכות רשת טובה יותר, הן מנסות לחסום או להגביל שירותים שפוגעים בהכנסות המסורתיות שלהן משירותים. במלים אחרות - לחברות התשתית יש תמריץ עסקי מובהק לרמוס את עקרונות נייטרליות הרשת.
משרד התקשורת הישראלי נדרש לסוגיית נייטרליות הרשת כמה פעמים בשנה החולפת - הרבה בזכות החלטת סלקום למנוע מלקוחותיה שירותי טלפון מבוססי אינטרנט (VoIP) על גבי רשת האינטרנט הניידת שלה. המשרד הציג עמדה נחרצת מאוד בעד נייטרליות רשת, אך בדומה לרגולטור האמריקאי, אין למשרד את היכולת לאכוף זאת בשלב הנוכחי.
משרד התקשורת, בדומה למרבית הרגולטורים בעולם, נושא את עיניו למאבק שמנהל יו"ר נציבות התקשורת הפדרלית (FCC), ג'וליוס גניכובסקי, כדי לקבל סמכויות אלה. מדיניות נייטרליות הרשת בישראל תושפע ישירות מההתפתחויות בארה"ב. ההחלטה של גוגל לזנוח את הקו הנחרץ בעד נייטרליות רשת חסרת פשרות, מחלישה את המאבק של גניכובסקי - ומכאן שהיא אינה בשורה טובה גם עבור לצרכן התקשורת הישראלי.
סוגיה זו היא קריטית אף יותר לשוק הישראלי. בגלל גודלו המוגבל, התמריץ הכלכלי להקים בישראל תשתיות תקשורת חדשות שיתחרו באלה של HOT ובזק הוא לא גבוה. באחרונה החלה חברת החשמל לבחון את הנושא. בגלל הכדאיות הגבולית, החברות הישראליות יהיו רגישות מאוד לשינויים במודל העסקי שלהן - כלומר יהיה להן קשה מאוד לוותר על הכנסות משירותים. על כן, הרגולטור הישראלי יצטרך להיות אקטיבי מאוד כדי לשמור על נייטרליות הרשת. נייטרליות הרשת בישראל חשובה אף יותר, שכן לשוק המקומי יש נטייה להידרדר לרמת תחרות נמוכה. נייטרליות היא הדבר העיקרי שיכול לשמור על תחרות גבוהה לאורך שנים.