פרופ' פרץ לביא על הדירוג במקום ה-38: "הטכניון נתפס כמוסד קשוח, אנחנו עובדים לשפר את זה"

הטכניון דורג במקום ה-38 בין האוניברסיטאות הטכנולוגיות הטובות בעולם, על פי הדירוג של אוניברסיטת גיונג טונג בשנחאי, סין. נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, אמר היום ל-themarker בדבר הדירוג : "אני מאמין שהטכניון יכול להיות בעשירייה הראשונה, זה החזון שלנו. מה מונע מאיתנו מלהיות בעשירייה עם הארווארד, mit ואחרים?



מבין האוניברסיטאות האמריקאיות שמובילות את העשירייה הראשונה, היחס בין חברי הסגל לסטודנטים הוא 10-7 סטודנטים לחבר סגל אחד - בעוד בטכניון היחס עומד על 23 סטודנטים לאיש סגל אחד. "מספר חברי הסגל בישראל קוצץ בעשור האחרון ב-25% בגלל קיצוצים ממשלתיים. בנוסף, כשאתה בוחן את השכנים של הטכניון בדירוג אתה מגלה שמדובר באוניברסיטאות עם תקציבים של פי עשרה מהטכניון, אבל לזכותנו ייאמר כי לטכניון מגיעים הסטודנטים הטובים ביותר", אמר לביא. "אסור לשכוח שמי שרוצה להתקבל היום לטכניון חייב להיות מצטיין.

על כן, המצב בחינוך הרגיל בבתי הספר לא משתקף במועמדים שמגיעים אלינו. כשבודקים את רמת הטכניון במדעי המחשב לפי דירוג שנגחאי, הטכניון נמצא במקום ה-15 בעולם, כך שיש תחומים ספציפיים שבהם הטכניון בהחלט יכול להתברג לצד האוניברסיטאות המובילות בארה"ב. אני מאמין שנעשה את זה", הוסיף לביא.



כיום, הפקולטות המבוקשות בטכניון הן הפקולטה להנדסת חשמל, מדעי המחשב, הנדסה אזרחית והנדסה תעשייה וניהול. שכר הלימוד זהה לשאר אוניברסיטאות המחקר. בטכניון מציינים כי קשה להתקבל לטכניון (הדרישה לציון בפסיכומטרי היא הגבוהה באוניברסיטאות ישראל), אבל אחוז הנשירה הוא אפסי בשל תנאי הסף הגבוהים.



לביא אומר, כי הוא מאמין ששכר הלימוד צריך להיות דיפנרציאלי באקדמיה הישראלית, וכמובן גם בטכניון. "ישנם תחומים שההכשרה שלהם מאוד יקרה, למשל רפואה. וגם סוגי הנדסות מסוימות. העלות בתחומים אלה שונה מהוראה שמערבת לוח וגיר.



"אני גם בעד שכר דיפרנציאלי לחברי הסגל", הוסיף. "זו היתה אחת ההמלצות של ועדת שוחט אבל היישום שלהם צובר אבק". לדברי לביא הבדל נוסף שקיים בין הטכניון לאוניברסיטאות מובילות אחרות בארה"ב נוגע למענקי מחקר ופיתוח. "הקרנות שעומדות לראשות המדענים במדינת ישראל הן מזעריות. הקרן הלאומית למדע היא בהיקף של פחות מ-70 מיליון דולר לשנה עבור כל החוקרים במדינת ישראל. תקציב המחקר של הטכניון שמושג מקרנות חיצוניות עומד על 64 מיליון דולר. תקציב המחקר של אוניברסיטה אמריקאית, כמו מישיגן שנמצאת לצד הטכניון בדירוג, עומד על מיליארד דולר בזכות מענקי nih ו-nsf", הוסיף לביא.



"היוזמה של ראש הות"ת, מנואל טרכטנברג, להקים חמישה מרכזי מצוינות אוניברסיטאיים מצוינים", אמר. עם זאת הוא חלוק על דבריו של פרופ' אריאל רייכמן כי האוניברסיטאות הגדילו את הפער החברתי. "נכון שאלינו מגיעים המצטיינים אבל הם מגיעים משכבות סוציו אקנומיות שונות. אני חושב שפרופ' רייכמן הגזים. הטכניון תורם להקטנת הפערים בחברה".



למרות הטענות שנשמעות לא אחת כנגד אוניברסיטאות, על כך שהן מגדל שן, שהחוקרים מקבלים שכר גבוה מדי ושאין מספיק תקנים לחוקרים צעירים, לביא מאמין כי הציבור כן מבין בחשיבות של ההשכלה הגבוהה ומפרגן לטכניון. "מדינות כמו סינגפור, קוריאה, הודו וסין מכירות בהשכלה גבוהה כמשאב לאומי. שר המדע ההודי הגיע לבקר בטכניון וסיפר על תוכנית שקיימת בהודו לחזק את ההשכלה הגבוהה כך שבעוד 20 שנה היא תהפוך למדינה המובילה בעולם מבחינת חדשנות וידע. אם אנחנו רוצים לחשוב 20 שנים קדימה אז צריך להביא לכאן את המוחות הטובים ביותר".



לביא מודע גם לביקורת שמופנת כלפי הטכניון בנוגע ליחס הקשוח של המרצים. יחס שהוביל את יזם ההיי-טק משה ינאי לתרום 40 מיליון שקלים לטובת הטכניון שיוקצו לשיפור היחס של המרצים לסטודנטים. "נכון, הטכניון נתפס כמוסד קשוח. אנחנו מתחילים לעבוד על זה. יש בטכניון מוטיב של סיירת. אתה נמצא ביחידת עילית לכן אתה צריך לעבוד קשה. זו תרבות שהתעצבה במשך שנים. אני חושב שאנחנו צריכים למצוא את שיווי המשקל בין חוויית למידה מהנה לבין דרישה למצוינות ללא פשרות".