עובדי דטה-סייף לא יקבלו דמי הודעה מוקדמת מקופת ההקפאה

>> עובדי חברת דטה-סייף שפוטרו מעבודתם בתקופת הקפאת ההליכים של החברה, אינם זכאים לקבל דמי הודעה מוקדמת בת חודש ימים כהוצאות הקפאה - כך קבע בשבוע שעבר בית המשפט המחוזי בירושלים.

השופט יוסף שפירא קבע כי עובדי חברת דטה-סייף יקבלו את דמי ההודעה המוקדמת רק בדין קדימה. משמעות ההחלטה היא שהתשלום לא ישולם מיד מתוך קופת הקפאת ההליכים, אלא רק לאחר בירור כלל החובות וסדר הנושים, כלומר בעוד כמה חודשים לכל הפחות.



קבוצת דטה-סייף, המורכבת מעשר חברות בנות שפועלות בעולם המחשוב, נכנסה להקפאת הליכים בדצמבר 2009. רם בלינקוב, לשעבר הממונה על אגף התקציבים, מונה לה כנאמן, ובהמשך הפך למפרק החברה. עובדי אחת מחברות הקבוצה שפוטרו מעבודתם במהלך הקפאת הליכים, לפני שההליך הוסב לפירוק זמני וכינוס נכסים, טענו בפני המפרק כי הם זכאים לקבל את דמי ההודעה המוקדמת - בסך כולל של כ-1.5 מיליון שקל - מתוך קופת הקפאת ההליכים, כלומר באופן מיידי.



המפרק סבר כי דמי הודעה מוקדמת אינם חלק מהוצאות ההקפאה וכי החובה לשלמם חלה על המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי, מצדו, התנגד לתשלום דמי ההודעה המוקדמת מקופתו.



השופט שפירא דחה את עמדת העובדים וקיבל את עמדת המפרק ובא כוחו, עו"ד אבנר כהן, כי "קביעה שדמי הודעה מוקדמת ישולמו על ידי הנאמן כהוצאות הקפאה, עלולה במקרים מסוימים לגרום נזק לעובד ולא תועלת". לדבריו, כתוצאה מקביעה כזו "יקפידו המעבידים לפטר את העובדים ערב הגשת הבקשה, או שהדבר יביא את הנאמנים לכך, ומכאן ולהבא יפטרו את העובדים מיד עם קבלת צו הקפאת ההליכים. או אז יוכלו לנצלם למשך 30 יום בלבד, ולאחר מכן לשכור שירותי עובדים אחרים, ככל שהדבר נחוץ להמשך תפעול התאגיד שבחדלות פירעון... המסקנה היא כי מדובר במצב בלתי רצוי, הקורא ליצירת מצבים מלאכותיים, בלשון המעטה, שאין בהם משום טובת העובד".