נדחתה בקשה לייצוגית נגד בנק דיסקונט בסך 54 מיליון שקל

>> בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה השבוע בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הבנקים דיסקונט ומרכנתיל, שהוגשה בעילה של גבייה מוגזמת של ריבית מלקוחותיהם.

בינואר 2006 הגישו חברת שנהב חן וחברת מובילי מים דבוריה תביעה בסך 54 מיליון שקל ובקשה לאשר אותה כייצוגית נגד דיסקונט ומרכנתיל. התובעים טענו, באמצעות עורכי הדין יצחק אבירם ונועם שכנר, כי הבנקים בחרו לפעול בצורה יוצאת דופן בשוק הבנקאות הישראלי כדי לצבור רווחים שלא כחוק. בין השאר נטען כי ב-2001 שינו הבנקים את מנגנון קביעת שיעור הריבית החריגה מבלי ליידע את הלקוחות באופן ראוי.



בתביעה הוסבר שבמצב של חריגה במסגרת האשראי בחשבון, כמעט כל הבנקים בישראל אינם מוסיפים את תוספת הריבית החריגה (3.5% בבנקים הגדולים) לתוספת הסיכון המרבית, אלא לתוספת הסיכון המופחתת שהוסכמה בין הבנק ללקוח לפני כן. לעומתם, נטען, בנק דיסקונט ובנק מרכנתיל מתעלמים מתוספת הסיכון המופחתת ומוסיפים את תוספת הריבית החריגה לתוספת הסיכון המרבית דווקא. בכך זוכים בנק דיסקונט ומרכנתיל לכפל ריבית. לטענת התובעים, הבנק לא גילה ללקוחות כי הוא משנה את השיטה וכי הוא חורג מנוהג הקיים בכל מערכת הבנקאות.



השופט מגן אלטוביה קיבל את עמדת הבנקים דיסקונט ומרכנתיל, שיוצגו על ידי עוה"ד ברק טל ובעז פייל ממשרד יגאל ארנון ושות', כי הם שלחו מכתבים ללקוחות, לרבות החברות התובעות, בנוגע לשינוי שיעור הריבית.



באשר לנוסח ההודעות שנשלחו ללקוחות, קבע השופט כי אכן ההודעות כתובות "בלשון שיש בה יותר מן הניסוח המשפטי מאשר מן הניסוח השיווקי", ואין במכתבים השוואה בין שיטת החישוב הישנה לבין שיטת החישוב החדשה או ניסוח המודיע על ביטול ההטבה בעת החריגה ממסגרת האשראי. עם זאת, ציין, "ההודעה של בנק דיסקונט נפתחת בבקשה מהלקוחות לסור לבנק ולדון עם פקיד הבנק בתמהיל האשראי של עסקיו. גם הדיוטות יכולים ללמוד מהפסקה הרביעית שמסוף יוני 2001 יחול שינוי מסוג כלשהו באופן גביית הריבית". לכן, קבע, שני הבנקים ביצעו גילוי נאות של השינוי ללקוחותיהם.



השופט אף דחה את טענת החברות כי הבנקים ניצלו את חוסר הניסיון של הלקוחות וקיבלו תמורה בגין הריבית המוגזמת השונה במידה בלתי סבירה מזו המקובלת בשאר הבנקים. לאור האמור דחה השופט את הבקשה וחייב את החברות בשכר טרחת עורך דין המשיבים בסך 50 אלף שקל לכל בנק. (א 06-1104)