הספק בגבעות מוצדק

1. מה הסיבה לתגובות הספקניות? את הספקנות הכמעט גורפת לתוכן הודעותיה של גבעות עולם - הרוויחה החברה ביושר. מתקפת דיווחים דוגמת זו שהפיצה החברה מתחילת השנה עוד לא נראתה.

תיאורים עלומים, פירוט מיותר והצהרות חסרות חשיבות - כל אלה היו מנת חלקם של משקיעי גבעות בחודשים האחרונים. אותם משקיעים שהתקשו להבין את פשר ההודעות לבורסה, כמו גם את תכליתן.

אין כמובן בשירות רע זה שעשתה החברה לעצמה כדי להשליך על תוצאות מבחני ההפקה במגד 5. ואולם לא ניתן היה להתעלם מהשלכות הרושם המוקדם הרע על הפרשנויות שניתנו לדיווח (התמוה כשלעצמו) שהוציאה החברה אתמול.

2. האם יש בשדה מגד נפט? בשדה מגד יש נפט. עובדה זו ידועה כבר מ-1994 - מאז דיווחה גבעות כבר שלוש פעמים על סימני נפט. ב-2005 אף יצאה החברה לקידוח הפקה שנכשל (מסיבות טכניות).

אלא שבמשך אותן שנים, הוטל שוב ושוב ספק במסחריות הקידוחים. כלומר, בכדאיות הכלכלית של הפקת הנפט לעומת העלויות השוטפות של ההפקה. הסיבה לכך היתה נעוצה בתנאי הסלע הקשים. זאת, משום שאין די במציאת נפט - אלא צריכה להיות גם יכולת להזרימו. לשם כך, נדרשת שכבת הסלע בשלוש תכונות עיקריות: עובי, נקבוביות וחדירות. עובי השכבה - מעיד על הנפח הפוטנציאלי של הנפט האצור בסלע; הנקבוביות - מעידה על מספר החללים בשכבה שבהם יתכן ונכלא נפט, ולכן ככל שהנקבוביות גדולה יותר - כך גדל שיעור קוב נפט למ"ר קרקע; החדירות - מעידה על כושר הזרימה של הנפט בשכבה בין דפנות החללים (קיומם של מעין "צינורות" למשל), ומכאן נלמדת יכולת ההפקה.

3. אז מה החידוש בדיווח אתמול? החידוש בדיווח המפורט של גבעות אתמול היה נפחי הנפט הגבוהים יחסית (19 מיליון חביות לקמ"ר) ואיכותו הגבוהה. מכאן, הקישה החברה כי למאגר "יכולת אכסון גבוהה של נפט". ואולם כאמור, אין בכך די, וגבעות אמנם דיווחה בהמשך כי לסלע המאגר ישנם שיעורי חדירות ונקבוביות נמוכים יחסית. משמע, שהפוטנציאל הגדול סביר שלא ימומש במלואו. לשם המחשה, בסלע המאגר של תגלית "תמר" למשל, היה שיעור הנקבוביות 25%-30%, כלומר רבע משכבת הסלע הכיל חללים רווי גז. בשכבת סלע המאגר במגד, לעומת זאת, מגיע שיעור הנקבוביות לכ-1% בלבד.

4. האם יש מקום לאופטימיות? למרות הנתונים החלשים על הקצב החזוי של הפקת הנפט מסלע המאגר - עדיין נרשמה אתמול בענף החיפושים אופטימיות. הסיבה לכך נעוצה באפיק אלטרנטיבי להפקת הנפט מן הסלע: באמצעות סדקים טבעיים. סדקים אלה עשויים לשמש מעין "צינוריות" מוכנות לשאיבת הנפט מסלע המאגר. מהלך שכזה דורש אמנם קונסטרוקציה מיוחדת לפתיחת דפנות הסדק ולחיזוקן - ואולם טכנולוגיה זו קיימת ומוכחת.

גבעות דיווחה אתמול על מערכת סדקים שכזו בשטח של כ-50 קמ"ר - והעריכה כי תיפרש על פני 225 קמ"ר נוספים. גם אם יתבררו הנחות אלה כמופרזות, יש הסבורים כי נוכח פוטנציאל הנפט הגדול בשטח - די יהיה במערכת סדקים צנועה יחסית כדי להפיק נפט בכמות שתכסה את עלויות ההפקה - ואף מעבר לכך. את התשובה לכך נדע בעוד חודש ימים, אז תפרסם גבעות סוף-סוף את נפח הנפט בר-ההפקה (recoverable) ולא רק את הנפח הפוטנציאלי המרבי (oil in place).