לובי כלכלי נגד הדמוקרטיה

>> קבוצות לובי כלכליות הן נקודת חולשה של הדמוקרטיה בעולם המערבי, כשפעילותן מעוותת את המטרות המרכזיות של הדמוקרטיה - ייצוג שווה וקידום האינטרס הציבורי.

ארה"ב חווה כיום את ההשפעה השלילית של קבוצות הלובי, כשהיא נמצאת בעיצומו של משבר אקולוגי במפרץ מקסיקו. חברות האנרגיה בארה"ב, באמצעות לוביסטים, שיבשו את פעילות המחוקק וגרמו לכך שהרגולציות נכשלו ולא מנעו את האסון. חברות האנרגיה קנו את טובי האנשים המעורבים בחקיקה והשתמשו בהם כדי לקדם את עסקיהן, תוך שהם מתעלמות מטובת הציבור. בישראל פועלות עשרות קבוצות לובי כאלה, וחשוב למתן את הפעילות שלהן ולהתמודד עם האתגר שהן מציבות בפני הדמוקרטיה.



במשך שנים ארוכות גייסו חברות האנרגיה בארה"ב לוביסטים חזקים שעבדו בעברם בממשל האמריקאי, כאשר מטרתם היתה לסכל חקיקה, ירוקה או אחרת, שנועדה להגן על הציבור. חברות אלה העבירו כספים רבים למקורבים לשלטון, כדי להשפיע באופן ישיר על המדיניות, והצליחו לקדם את האינטרסים שלהן על חשבון האינטרס הציבורי. החקיקה בארה"ב נגד חברות הלובי נכשלה, וחברות הנפט הן לא היחידות שניצלו את החולשה של החוק.



ארה"ב היא לא היחידה שסובלת מתופעות לוואי שקשורות לפעילות קבוצות הלובי, ובישראל התופעה הזו שכיחה. בישראל יש חוקים נגד קבוצות הלובי, אך הם פחות נוקשים מאלה שבארה"ב ובאירופה, ולכן כמעט אין פיקוח עליהן, על תקציביהן או על הקשרים שהן מקיימות עם המחוקקים. בעיה נוספת היא שהחוקים המעטים שקיימים מתמקדים רק בלוביסטים ומשחררים מאחריות את המחוקק ואת קבוצות האינטרס, כאילו שעליהם לא מוטלת האחריות לשקיפות ולהתנהלות הוגנת.



הדוגמאות לפעילות הפוגענית של קבוצות הלובי בישראל הן רבות, כאשר הלובי החקלאי הוא דוגמה ללובי חזק מאוד שפוגע בטובת הכלל. לובי זה הצליח להוזיל את המים עבור חקלאים, בעוד אין מי שיגן על האזרחים שעליהם מוטלים קנסות והעלאות מחירים שנובעות מהמחסור האמיתי במים. בנוסף, עובד בכנסת גם לובי חזק של חברות התקשורת, שכיום מנסה להיאבק ברפורמה שאמורה להוביל להורדת מחירים, הגברת התחרות בענף ושיפור השירות לאזרח. קבוצות לובי פוגעניות לא פחות הן קבוצת הלובי של יבואני הרכב, של הקבלנים ושל חברות קידוחי הגז.



לובי הוא לא רע במהותו, והוא חלק חשוב מהתהליך הדמוקרטי, כי חשוב שהמחוקק ייחשף למידע. הבעיה מתעוררת כשיש חוסר איזון שנובע מכך שחברות מצליחות להעביר מידע למחוקק בערוצי תקשורת יעילים יותר, ובכך יוצרות א-סימטריה במידע שמגיע למחוקק. קבוצות חלשות שעובדות כדי לקדם זכויות אדם, איכות סביבה ונושאים שהבסיס שלהם הוא אידיאולוגי, לא מצליחות להעביר את עמדתן באותה היעילות שעושות זאת חברות חזקות.



בעולם מבינים שנוצרה פירצה בדמוקרטיה, בגלל הפעילות של קבוצות אינטרס חזקות, אך לא נחקקו חוקים מתאימים לבעיה. השגת יעד זה מחייבת לא רק הקשחת החקיקה והאכיפה של חוקים נגד הלוביסטים, אלא גם רגולציה על קבוצות אינטרס ועל מחוקקים שאמורים לשאת באחריות הציבורית.



ישראל אמנם לא במשבר אקולוגי, אבל אנשי הלובי של החברות הכלכליות מצליחים לפגוע באינטרס הציבורי, ולכן יש לפעול מהר, כדי למנוע פגיעה חריפה יותר ולחזק את ההליך הדמוקרטי בישראל.



הכותב הוא בלוגר בכמה פלטפורמות פוליטיות