משהו רקוב במודל הרווחה הנדיב של דנמרק

ניו יורק טיימס



>> מתי אתם יודעים שקיבלתם דמי אבטלה זמן רב מדי?

בשעה שכמעט כל העולם המתועש מרחיב את הזכאות לדמי אבטלה, השאלה האמורה נהפכת לתפוח אדמה לוהט לממשלות המדינות. במשך שנים רבות שימשה דנמרק מודל למדינות עם אבטלה גבוהה, בתור נס פרוגרסיבי לליברלים בארה"ב. למרות מדיניות הרווחה הנדיבה שלהם, הדנים הצליחו לשמור על שיעור אבטלה נמוך מאוד.



ואולם כעת דנמרק, שמתירה למעסיקים לגייס ולפטר כרצונם במקביל לקיומה של מערכת מפותחת של הכשרות, סובסידיות למי שבין עבודות ואמצעים אגרסיביים לדחוק את המובטלים בחזרה לעבודה, מגלה שגם ליכולות שלה יש גבולות. כתוצאה מכך, היא מתחילה לקצץ בהטבות.



במאמץ לשמור על בקרה תקציבית לאחר המשבר הפיננסי, קיצצה הממשלה ביוני במערכת הרווחה שלהם, שנחשבת לנדיבה בעולם, על ידי הגבלת דמי האבטלה לשנתיים במקום לארבע שנים. לאחר שגילו שמקבלי דמי האבטלה מוצאים מיד עבודה כשההטבות שלהם נגמרות, פקידי הממשל מגבירים את המאמצים להוציא את הדנים מהר יותר מרשת הביטחון שלהם.



"העובדה הקרה היא שככל שמישהו נמצא מחוץ לעבודה זמן רב יותר, קשה יותר לו להשיג עבודה", אמר קלאוס היורט פרדריקסן, שר האוצר הדני, בראיון. "ארבע שנות אבטלה הן מותרות שאיננו יכולים יותר להרשות לעצמנו".



בארה"ב, שבה הסנאט אישר הארכת תוכנית ביטוח מובטלים בחודש שעבר רק לאחר מאבק ממושך, הוויכוח על הטיפול באבטלה שלא דועכת מתגבר גם הוא. הוויכוח מעמיד את מי שטוענים כי הטבות נדיבות נחוצות כדי לתמוך בעובדים ובמשפחותיהם כשחברות אינן מגייסות, מול אלה שטוענים כי תשלום אבטלה לזמן ארוך מעודד אנשים שלא לחפש עבודה. קרב אחר מתחמם סביב התקציב הפדרלי להכשרות.



חששות דומים מתעוררים במדינות כמו ספרד ופורטוגל, שבהן מחיר האבטלה הגבוהה והממושכת מעיב קשות על הממשלות. לדברי כלכלנים, מדינות אירופיות אלה יכולות להרוויח מאימוץ החלקים הדינמיים יותר של מודל הרווחה הגמישה (flexicurity) של דנמרק. כעת, משהמשבר הפיננסי חשף את הסדקים במודל, מאמציה של דנמרק למצוא איזון חדש בין גמישות בשוק העבודה לבין מתן ביטחון לעובדים מעוררים פעמוני אזעקה במדינה.



רולס רויס לאזרחים



"יש לנו מודל מפורסם של רווחה גמישה, אך מה שנשאר ממנו כעת זה רק הגמישות ללא הביטחון", התלונן קים סימונסן, יו"ר hk, אחד האיגודים המקצועיים הגדולים בדנמרק.



זה לא שדנמרק נוטשת את רעיון מדינת הרווחה. הוצאות הממשלה שקולות למחצית מהתמ"ג, ורק מעט דנים מתנגדים לשיעור מס הכנסה מרבי של 50%, שמממן בנדיבות את המובטלים, את הפנסיות, שירותי הבריאות וסעיפים אחרים שהופכים את הדנים, לפי מחקרים, לאנשים המאושרים בעולם.



בדנמרק, מדינה קטנה ושלווה שאוכלוסייתה מונה 5.5 מיליון אזרחים, אין כמעט אנשים שנופלים בין הכסאות. החוקה מבטיחה אפילו את זכותם של הדנים לעבוד ולקבל סיוע ממשלתי אם הם נתקלים בקשיים. ואולם קיומה של מדינה שמעניקה טיפול כה מסור לאזרחיה מתגלה כאתגר, אפילו לדנים הנדיבים.



"לא מפתיע שהממשלה רוצה לקצץ בשירותי הרולס רויס לאזרחים", אומר איאן בג, פרופסור בבי"ס לכלכלה של לונדון. "מה שצריך לחפש עתה הוא מדיניות שוק עבודה שתחזיר יותר אנשים לעבודה בהשקעה קטנה יותר, אבל זה כמו לחפש אחר הגביע הקדוש".



למעסיקים בדנמרק יש רישיון חופשי לגייס ולפטר, וברוב המקרים מי שמפוטר מקבל דמי אבטלה השקולים ל-80% משכרו, עם תקרה מסוימת. בתמורה, מקבלי ההטבות צריכים להשתתף בתוכניות הכשרה והשמת עובדים שנועדו להחזירם לעבודה.



מדי שנה מחליפים 30% מהדנים עבודות, ביודעם כי השיטה תאפשר להם לשלם שכירות ולקנות אוכל בזמן שהם מתמקדים בחיפוש עבודה חדשה. כ-80% מהם חברים באיגודים מקצועיים, שמנהלים את מקום העבודה, מסייעים לנהל את תוכניות ביטוח האבטלה ומדרבנים מפוטרים להיכנס לתוכניות הכשרה.



האבטלה בדנמרק כיום היא 4.2% - נמוכה יותר מברוב מדינות אירופה, אך יותר מכפליים משיעור של 1.7% שהיה לפני שנתיים. כמו בגרמניה ובמדינות אחרות, המעסיקים הדנים אימצו תוכניות לעבודה במשרה מצומצמת בסבסוד ממשלתי - טקטיקה שנועדה לבלום את הגידול באבטלה. התוכניות מאפשרות לחברות לקצץ בשעות עבודה כדי להמשיך להחזיק בעובדים מיומנים במקום לפטר אותם.



אסור ללכת להלוויה של אמא



הפוליטיקאים טוענים שהתוכניות פועלות היטב, אך האיגודים המקצועיים טוענים כי הקיצוצים ברשת הביטחון הרחיקו לכת מדי, והם מתכננים ללחוץ על חברות להאריך את תקופת ההודעה מראש על פיטורים, שכיום היא חודש עד שלושה חודשים.



אנשי עסקים מובילים חוששים כי מאמץ זה יהפוך את שוק העבודה של דנמרק לנוקשה - בדומה לספרד, איטליה וצרפת, שבהן נדרשת שנה או יותר כדי לפטר את רוב העובדים - מצב שגוזל משאבים מהמעסיקים ויוצר תמריץ לפטר יותר עובדים.



אינגר סקובי, 58, אחות ותיקה, הועסקה ופוטרה לחליפין במשך ארבע שנים, לאחר שחלתה. היא לקחה שנת חופשה לטיפולים, ששולמו על ידי המדינה. לאחר מכן קיבלה דמי אבטלה של 80% משכרה הקודם. כדי להישאר מעודכנת, היא השתתפה בקורס טכנולוגיית מידע (it), וקיבלה עבודה בטלמרקטינג עד שפרץ המשבר הפיננסי. כשחזרה לקבל דמי אבטלה, הממשלה החמירה את הדרישות - החל מדרישה כי תגיש מועמדות לעבודה מדי שבוע, תיפגש עם יועצי עבודה ותעבור הכשרות שהניבו תוצאות דלות. היא שובצה כמזכירת בית ספר לעת עתה.



רבים אחרים סיפרו כי נדרשו לעבוד בעבודות יזומות או עבודות פחותות ערך שפגעו במוטיבציה שלהם. "זה לא היה ככה קודם", אמרה סקובי. "הם רוצים לשלוט באנשים".



ליסבת הלבורסן, 30, נהפכה למובטלת לראשונה בחודש שעבר, לאחר שפוטרה מעבודה במשרה חלקית כמורה. היא תקבל 70% משכרה בדמי אבטלה, אבל היא שולחת בקדחתנות קורות חיים כדי לצאת ממערכת הרווחה מהר ככל האפשר.



הממשלה יצרה תמריצים רבים לצאת ממעגל האבטלה, היא אמרה. כדי לשפר את השיטה, הממשלה גייסה קבלנים פרטיים, המקבלים תשלומי בונוס עבור כל אדם שנכנס להכשרה מקצועית או מקבל עבודה חדשה.



מצב זה יצר מקרים שבהם עובדים מפוטרים מבלים חודש שלם בקורסים כדי לשפר את קורות החיים שלהם, או משתתפים בפגישות סרק כדי לקבל את דמי האבטלה.



יש דנים שלא אוהבים את המצב החדש. טורבן פרדריקסן, 32, שרברב מובטל זה שלושה חודשים, אמר כי מרכז התעסוקה שלו אסר עליו להשתתף בהלוויית אמו כי היא התקיימה במקביל לפגישה עם יועץ התעסוקה שלו. "הם אמרו לי שהלוויה אינה תירוץ להחמיץ פגישה", הוא אמר. פרדריקסן הלך להלוויה בכל אופן, והפגישה הוזזה למועד אחר.



מנקודת ראותו של שר האוצר פרדריקסן, דנמרק מניחה את התשתית לעתיד בשינוי המדיניות שתאפשר לאנשים להיות מתאימים יותר לעבודה כשהכלכלה תתאושש. "אנו מצפים לצאת מהמשבר בתוך שנתיים", הוא אמר. "ועלינו להיות מוכנים".