למכירה: חברת סלולר גדולה במצב טוב

אין כמו נוחי דנקנר ביכולת לתמרן את כלי התקשורת כדי שיספקו לו סביבה נוחה למהלכים עסקיים. עמי אראל, אחד האנשים החשובים באי.די.בי והקרובים ביותר לדנקנר, אמר בעבר כי "נוחי הוא אשף לא קטן בדברים האלה". בימים האחרונים אפשר לזהות פעילות תקשורת מרובה סביב עסקות אפשריות באי.די.בי. החדשות המרעישות הן המושא החדש של חרושת השמועות - חברת הסלולר סלקום.

לראשונה מאז השלים את המהלך הפיננסי האדיר בחברה - הנפקתה בחורף 2006 - עולה כעת האפשרות כי בכוונתו של דנקנר למכור חבילה גדולה של מניותיה. מהידיעות שפורסמו קשה להבין מה באמת קורה מאחורי הקלעים בקומה ה-43 של המגדל המשולש במרכז עזריאלי, אך דבר אחד ברור - דנקנר חושב שמחיר מניית סלקום הוא גבוה מספיק כדי לממש.

המידע שפורסם עד כה הוא כי דנקנר נפגש עם אנשי חברת התקשורת הצרפתית פראנס טלקום, כשעל הפרק עסקה למכירת 20% ממניות סלקום. על פניו נראה כי מימושה של עסקה כזאת אינו סביר. לכל אורך דרכו בסלקום שמר דנקנר בקנאות על השליטה בחברה.

ב-2005, כשעמדה בפניו אפשרות להכניס שותף גדול יחסית, שיחזיק 15%-20% מהחברה, הוא העדיף לפזר את חבילת המניות שמכר על פני מספר רב של שותפים קטנים ושקטים. קשה לדמיין אותו מוותר כעת על פרמיית השליטה ומכניס שותף גדול כמו פראנס טלקום, שבוודאי תרצה להיות מעורבת בניהול החברה.

אם דנקנר רוצה לגייס מזומנים כדי לממן עסקות חדשות עומדת בפניו אפשרות קלה יותר, שאינה כרוכה בוויתור על השליטה בסלקום. הוא יכול להעמיד את מניות החברה כבטוחות כנגד גיוס חוב מהבנקים או מהציבור.

אמנם מניות הסלולר אינן הסחורה הבטוחה שהיו בעבר, אבל גם אחרי יישום רפורמת הקישוריות והרחבת התחרות בשוק הסלולר, יוכל דנקנר לממן באמצעות זרם הדיווידנד של סלקום החזר הלוואה בריאה מהציבור. אם אילן בן-דב ושאול אלוביץ' הצליחו לגייס חוב אדיר כדי לממן את עסקות ההשתלטות על פרטנר ובזק, בהתאמה, דנקנר יכול לגייס חבילת מזומנים גדולה לקופת דסק"ש באמצעות הפקדת חלק ממניות סלקום.

השתרבבות שמה של סלקום לחרושת השמועות מצביעה על כך שדנקנר בודק את חום המים. אם התגובות יהיו טובות, הוא יקפוץ לבריכה וימכור את החברה. סביר להניח שהוא לא יסתפק במכירת חבילת מניות גדולה, אלא יבקש למכור את השליטה המלאה בחברה.

כבר כמה שנים שסלקום לא מספרת סיפור צמיחה חזק. החברה התייעלה, כנראה, עד קצה גבול היכולת שלה, והצמיחה ששוק התקשורת הרווי מספק לה היא מוגבלת. לזה יש להוסיף את איומי התחרות שהתגברו בשנה אחרונה בשל הרפורמות שמוביל שר התקשורת משה כחלון. סיפורה של סלקום כיום, בעיני בעלי המניות שלה, הוא סיפור הדיווידנדים היציבים שלה, שגם הם צפויים לעבור זעזוע לא קטן בתוך שנה-שנתיים.

מניית סלקום כיום מתאימה הרבה יותר לגוף מוסדי גדול, שצריך לספק לעמיתיו תשואה חד-ספרתית שנתית, ופחות לגוף השקעות אקטיבי כמו אי.די.בי, שמחפש השקעות בעלות תשואה שנתית דו-ספרתית.

ההשקעה בסלקום סיפקה לדנקנר את הסחורה כבר מזמן. לפי הערכות, עד כה ראה דנקנר על השקעתו בסלקום תשואה שנתית ממוצעת של 25%-30%. כפי הנראה סלקום עומדת לסיים את תפקידה בפורטפוליו ההשקעות של אי.די.בי.

מי ירצה לרכוש חברת סלולר משומשת במצב טוב כמו סלקום? פראנס טלקום כנראה לא ברשימת המעוניינים. החברה נדחקה בעבר מחוץ לשוק התקשורת הישראלי כשביקשה לקחת חלק מיעוט באחת הקבוצות שהשתתפו במכרז הפרטת בזק. גופי הביטחון הישראליים לא הרגישו בנוח עם העובדה כי החברה הצרפתית מחזיקה בחברות בארצות ערב.

קשה להאמין כי הם ישנו את עמדתם כדי לספק לדנקנר אקזיט מוצלח. קשה גם לראות קרנות פריבט אקוויטי עומדות בתור כדי לרכוש את סלקום במחיר שבו היא נסחרת כיום. אם פימי של ישי דוידי, קרן פרימיירה ושורה ארוכה של קרנות נוספות ויתרו על עסקת פרטנר לפני מעט יותר משנה, קשה להאמין כי תימצא הקרן שתרכוש כיום את סלקום במחיר גבוה יותר למרות התעצמות האיומים הרגולטוריים.

השליטה בסלקום יכולה לעניין משקיעים שמוכנים להסתפק בתשואה נמוכה יחסית על השקעתם. גופים מוסדיים מקומיים הם קהל היעד הקלאסי, שירצה מאו מניות סלקום. אך דנקנר לא יכול למכור למוסדיים את כל מניותיו בחברה, שכן על פי תנאי הרישיון של סלקום לא ניתן למכור אותה ללא שליטה. לפיכך, הוא יצטרך למצוא משקיע גדול שרוצה להצטרף להצגה של שוק התקשורת המקומי, בדומה לבן-דב ואלוביץ'. סביר להניח כי המשקיע הזה יהיה מקומי, או לפחות בעל זיקה מובהקת לישראל. אין משקיעים רבים מסוג זה, אך סמכו על דנקנר שהוא ימצא אותם.