>> החממה הטכנולוגית ואן ליר ונצ'רס ג'רוזלם חוזרת להשקיע במרץ בחברות סטארט-אפ ישראליות. החממה, שנדמה שנעלמה מאז המשבר הכלכלי, נהפכה בשנה וחצי האחרונות לפעילה ביותר בישראל עם השקעות ב-12 חברות חדשות ומאז המשבר אף רשמה הישג לא מבוטל - אף אחת מהחברות שלה לא נסגרה ב-2009.
מי שמוביל את ואן ליר ונצ'רס הוא אורן גרשטיין, לשעבר סמנכ"ל jsi וסגן נשיא לכספים ואופרציה ב-jvp סטודיו, שמכהן בתפקיד החל מ-2005. גרשטיין הוא גם חבר פעיל בהנהלת החממות.
לפי גרשטיין, כמה נושאים עיקריים מעסיקים כיום את החממות הטכנולוגיות בישראל. הראשון הוא שיפור חוק המחקר ופיתוח. גרשטיין סבור כי החוק מרתיע משקיעים, ובפרט משקיעים זרים, מלהשקיע בחברות צעירות שמקבלות מימון מהמדען הראשי. זאת, בשל חוסר הוודאות לגבי ההחזר למדינה בתרחיש של אקזיט.
לדברי גרשטיין, מטעמים דומים גם כמה קרנות הון סיכון ישראליות מצהירות שכמדיניות, הן אינן ממליצות לחברות הפורטפוליו שלהן לקבל מימון מהמדען הראשי. חבר הכנסת רוברט אילטוב הציע באחרונה להעמיד את ההחזר על פי שלושה מסכום ההשקעה של המדען הראשי אם חברה יוצאת לאקזיט.
"החזר של פי שלושה טוב לכלל התעשייה, ולא רק לחממות, לזכיינים ולחברות סטארט-אפ", אומר גרשטיין. "זה טוב כי זה מעניק למשקיעים יותר ודאות. אם אנחנו רוצים שתוכנית החממות תמשיך ותייצר השקעות זרות, צריך לדאוג שהעגלה תדהר קדימה וצריך לספק למשקיעים הזרים יותר ודאות".
נושא שני שמעסיק את גרשטיין הוא החזר ההלוואות מצד הממשלה. מנתונים שפורסמו בתחילת 2010 עולה כי עד סוף 2009 החממות היו אמורות להחזיר הלוואות שניתנו ל-31 חברות, בהיקף של 81 מיליון שקל. בפועל, החזירו החממות הלוואות בעבור שש חברות בלבד, בהיקף כולל של 14 מיליון שקל.
גרשטיין מאמין שהמדינה צריכה לתת לחממות יותר זמן להחזיר את ההלוואות. "החברה הראשונה של ואן ליר ונצ'רס שצריכה להחזיר את ההלוואה תעשה זאת ברבעון הראשון של 2011", הוא אומר. "צריך שתהיה הלימה בין אופן ההתפתחות של חברה טכנולוגית לבין המועד שבו משקיעים יכולים להחזיר את הכסף".
גרשטיין מסביר כי דחיית מועד החזרת ההלוואות חיונית לתפקודה של חברה. לדבריו, "כשהקימו את תוכנית החממות הטכנולוגיות לא ידעו שמסלול החיים של חברת מכשור רפואי הוא 15 שנה. אי אפשר כעת לדבר על החזרי הלוואות בתקופה קצרה מכך. מה החלופה? שהמדינה תיקח את המניות בחברות החממה? פשוט מבקשים מאיתנו להחזיר את ההלוואות בפרק זמן קצר מדי".
נושא נוסף שאליו גרשטיין מתייחס הוא המכרז לזכייני החממות. משרד האוצר ומשרד התמ"ת סיכמו במסגרת חוק ההסדרים של 2010 כי הזיכיון יהיה לתקופה של שמונה שנים, עם אפשרות להארכה בשנתיים נוספות. גרשטיין אומר כי הוא לא שלם עם ההחלטה שנתקבלה. "אם לחברת סטארט-אפ לוקח 12 שנה להגיע לאקזיט, מה משמעות ההחלטה שלאחר שמונה שנים הזכיין מוחלף? הוא זה שמקים אופרציה, מרכיב צוותי ניהול, ופתאום לאחר שמונה שנים אומרים לו שעכשיו יבדקו אם הוא התנהל בסדר.
"ואיך יצליחו להחליט אם זכיין אחר טוב יותר? רוצים לנסות להחליף זכיינים? אין בעיה. תקימו חממה טכנולוגית חדשה. תעשו מכרז לבחירת זכיין. תבדקו סטטיסטית אם החלפת זכיינים במודל החדש מביאה לתוצאות טובות יותר ורק אז תיישמו לכל שאר החממות. חשוב לשמור על הידע הניהולי שנוצר בקרב הזכיינים. אסור שהתחרות תהרוס את בסיס הידע שנצבר אצלם".
מאחורי ואן ליר ונצ'רס עומדת קבוצת ההשקעות דוקור אינטרנשיונל, חלק מקרן ואן ליר העולמית שהוקמה ב-1969 על ידי התעשיין והתורם היהודי-הולנדי, ברנרד ואן ליר. ואן ליר ונצ'רס ג'רוזלם פועלת כזרוע להשקעות early stage של קבוצת ההשקעות דוקור יחד עם הרשות לפיתוח ירושלים.
החממה משקיעה 1.5-0.5 מיליון דולר בחברות סטארט-אפ ישראליות בארבעה תחומים עיקריים: טכנולוגיות מידע ואבטחת תוכנה, אפליקציות תעשייתיות, חומרים מתקדמים ובתחום המכשור הרפואי והדיאגנוסטיקה. תשע מתוך ההשקעות של החממה בשנה וחצי האחרונות (75%) היו בתחום זה.
בוואן ליר מחממים מנועים
מאת גיא גרימלנד
18.8.2010 / 6:48