אג"ח מובנות - מה לא מובן?

>> בצעד תמוה החלה השבוע רשות ני"ע להוביל מהלך שימנע מציבור המשקיעים בישראל להשקיע באג"ח מובנות מקומיות, הקרויות "סטרקצ'רים". לפי הודעת הרשות מיום שני, אג"ח מובנות יוכלו להיסחר בקרוב רק במערכת הרצף של המשקיעים המוסדיים, שאינה פתוחה לציבור. למעשה, מדובר במערכת שהיקפי המסחר בה נמוכים ואפילו המוסדיים ממעטים לסחור בה.

ההסבר שנתנו ברשות למהלך הוא שהמשקיעים המוסדיים "מתוחכמים" יותר. רק משקיעים כאלו יכולים, להבנת הרשות, להבין ולנתח את הסיכונים הגלומים באג"ח מובנות. אג"ח מובנות הן אג"ח שהורכבו באופן מלאכותי בידי מוסדות פיננסיים. לכל אחת מהאג"ח האלו יש ייחוד, ובכל אחת יש תנאים שלפיהם משולמת הריבית והקרן. למרות מה שחושבים ברשות, התנאים של הסטרקצ'רים אינם כה מסובכים. כך, לדוגמה, באג"ח המובנית רם ב' שהנפיקה אקסלנס מקבלים המשקיעים קופון של 9% כל עוד ריבית הליבור הלונדונית נמוכה מ-7% וכל עוד שער הדולר גבוה מ-3.65 שקלים. באג"ח עצמון ד' הריבית משולמת כל עוד ריבית התל-בור נמוכה מ-6.5%.



התנאים שלפיהם משולמים הקופונים של האג"ח המובנות מופיעים באופן ברור בתשקיפי ההנפקה שלהם. התשקיפים פתוחים וזמינים לכולם. משקיע ישראלי סביר שירצה בכך יוכל כנראה להבין לא רע את המבנה והסיכונים שגלומים באג"ח מסוג רם ועצמון. נראה שיהיה לו קשה יותר לנתח דווקא אג"ח של חברות עסקיות, ובמיוחד כאלו שמרבית פעילותן נמצאת בחו"ל, דוגמת גזית-גלוב, אלעד קנדה או אפריקה ישראל. בנוסף, חלק ניכר מהאג"ח המובנות מקבלות דירוג מחברות הדירוג, ובכך מקבלים המשקיעים עוד מידע על רמת הסיכון שלהן.



המחשבה שלפיה המוסדיים הם מתוחכמים נשמעת פטרונית ומתנשאת. בעיצומו של המשבר הפיננסי בסתיו 2008 השליכו משקיעים מוסדיים רבים את האג"ח המובנות שהחזיקו בלי הבחנה. בתחילת 2009 התאוששו האג"ח האלו במהירות, הרבה לפני ששוק האג"ח הקונצרניות חזר להרים את ראשו. בשוק יש לא מעט מוצרים פיננסיים שהם יותר מסובכים ויותר מסוכנים מאג"ח מובנות. מי שחושב שהציבור מספיק בוגר כדי לקנות יחידות השתתפות בשותפויות נפט, מניות ביומד ואופציות מעו"ף, לא צריך להיבהל מכך שהציבור יסחר וישקיע לפי הבנתו גם באג"ח מובנות.