פערי שכר של עד 800% בקיבוצים המופרטים

>> מרבית חברי הקיבוצים המופרטים אינם מודעים לזכותם להציץ בתלושי השכר של חבריהם. החלטה עקרונית שקיבל בית המשפט המחוזי בנצרת, חייבה את מדור השכר בקיבוץ הסוללים שבגליל התחתון, למסור את נתוני השכר של חברי הקיבוץ לאחד החברים שדרש זאת ונענה בסירוב.

בית המשפט פסק כי זכותו של התובע כבעל מניות בעסקי הקיבוץ לקבל מידע על שכרם החברים המועסקים בקיבוץ, שהוא לעניין זה בבחינת "תאגיד עסקי", וזכות זו גוברת על החיסיון שממנו נהנים החברים המועסקים בקיבוץ בגין צנעת הפרט. ככל הידוע, בחלק מהקיבוצים המופרטים שבהם פנו חברים לקבל מידע על תנאי השכר של חבריהם, הם נדחו בעילות שונות ומשונות, על אף קיומה של החלטת בית משפט המחייבת את הקיבוץ לחשוף את הנתונים. אחת הסיבות לכך היא שבקיבוצים מופרטים רבים מהחברים לא מודעים להחלטת בית המשפט.



השכר שמשלם קיבוץ מופרט לחבריו נקבע בדרך כלל בוועדה מיוחדת שדיוניה חסויים, הקובעת את ערכה הכלכלי של כל משרה לקיבוץ, תוך התייחסות לשכרם של המועסקים במשרות דומות בשוק הפרטי. הקיבוץ המופרט, כמו כל מקום עבודה אחר, מחלק תלושי שכר לחבריו כולל פירוט ניכויים (מס הכנסה, בריאות, הפרשות לפנסיה) ומס מיוחד המכונה "מס קהילה" או "רשת ביטחון", המיועד לממן שירותים שונים שהקיבוץ מספק לחבריו, כמו גינון ציבורי. בחלק מהקיבוצים מס זה מהווה סכום קבוע ובאחרים הוא פרוגרסיבי, ובמקרים קיצוניים אף עשוי להגיע ל-25% מהשכר.



פרסומים שונים בתחום מעלים כי פערי השכר בקיבוצים מופרטים עשויים להגיע לכ-800%. השכר הגובה ביותר, לפי אותם פרסומים, משולם לכמה מנהלי מפעלים גדולים בקיבוצים - כ-40 אלף שקל בחודש; מנהלי העסקים בקיבוצים ורכזי משק מגיעים ל-23 אלף שקל בחודש; מנהלי קהילה מרוויחים כ-17 אלף שקל בחודש; מנהלי ענפי חקלאות ומנהלי אגפים בתעשייה מרוויחים כ-8,000 שקל; עובדים בלתי מקצועיים מן השורה מרוויחים כ-4,000 שקל. בקיבוצים לא היה ניתן לקבל אישור על השכר המופיע כאן.



אלא שהפערים הגדולים באמת הם בין השכר לו זוכים "עובדים מהשורה" לשכרם של מנהלים בתעשייה הקיבוצית ובתאגידים הכלכליים האזוריים, וחברים המכהנים בתפקידים בכירים בממשלה, בצה"ל, בהסתדרות ובשוק הפרטי, המכונים "עובדי חוץ". מעטים מחברי קבוצה זו מקבלים שכר המתקרב ל-100 אלף שקל בחודש, ושכרם של העובדים בתאגידים הכלכליים האזוריים מגיע לרוב לכ-30 אלף שקל בחודש.



צוות מיוחד בתנועה הקיבוצית פועל מראשית 2009 כדי להקטין את פערי השכר שמשלם הקיבוץ לחבריו ל-200%, אך עד כה לא דיווח הצוות על תוצאה כלשהי. אלא שלאותו צוות אין כל מנדט לחייב את המפעלים האזוריים, את התעשייה הקיבוצית ובוודאי לא עסקים פרטיים לעמוד בדרישות הללו.



באחרונה גם החלו מפעלים קיבוציים, בעיקר כאלה שיש בהם גם הון חיצוני, לחלק בונוסים לבכירים ובכלל זה לחברי קיבוצים המועסקים בהם. בין הקיבוצים שהוזכרו בהקשר זה נמצאים נען ורמת השופט.