צה"ל עובד על האוצר

כאשר הסתיימה, לפני קצת יותר מחודש, ישיבת הממשלה שדנה בתקציב 2011, יצא שר האוצר יובל שטייניץ והכריז: השגנו את העלאת גיל הפרישה מצה"ל ל-50. הציבור התמים מחא כפיים. הוא חשב שמדובר בהעלאת גיל הפרישה המינימלי ל-50, והוא חשב גם שההחלטה תצא לפועל בתוך שנתיים-שלוש.

אבל די מהר התברר שההחלטה דיברה על העלאת גיל הפרישה "הממוצע" בלבד, ועל תאריך ביצוע עתידי לא ידוע. המעבר ל"גיל פרישה ממוצע" הוא תרגיל מרגיז. כי בעולם שלנו יש שלושה סוגי שקרים: שקר רגיל, שקר לבן - וסטטיסטיקה. וכאשר מדברים על ממוצע, זו סטטיסטיקה שאתה ניתן לעשות הכל, ללהט במספרים ולשנות הגדרות. הרי כולם מכירים את הנחל שבו טבע אותו מטייל, למרות שהעומק הממוצע שלו היה מטר אחד בלבד.

ואמנם עכשיו מתברר שגיל הפרישה "הממוצע" יעלה ל-50 רק בעוד 19 שנה! כלומר ב-2029. ועד אז או שהפריץ ימות או הכלב. זו בדיחה עצובה, כי עד אז יתחלפו חמישה רמטכ"לים ועשרה שרי אוצר, והכל ישתנה. הרי גם בלי ההסכם המגוחך הזה, גיל הפרישה הממוצע בצבא עולה מדי שנה באופן טבעי, כי תוחלת החיים עולה ורבים רוצים להישאר בצבא עוד כמה שנים, כדי לשפר את תנאי הפנסיה.

ההסכם מלמד על כוחו הדל של שר האוצר, כי בסך הכל מדובר כאן בהעלאת גיל הפרישה "הממוצע" מ-45.5 כיום, לגיל 50, שפירושו שינוי זעיר של 4.5 שנים, וזה על פני 19 שנה. ממש מצחיק. שוב קירקס הצבא את משרד האוצר.

בואו נבדוק מה רצה להשיג האוצר ומה קיבל לבסוף:

האוצר דרש שאנשי צבא הקבע יחולקו לשלוש קבוצות. האחת, בעלי מקצוע שיעברו אזרוח, כמו, למשל, מהנדסים, כלכלנים, עורכי דין ועובדי מוסך, שאין סיבה שילבשו מדים וייהנו מהתנאים היוצאים דופן של אנשי צבא הקבע. בנקודה זו הסכים צה"ל לאזרח 750 תפקידי מטה ועורף עד שנת 2020. 750 איש בעשר שנים? בדיחה עצובה.

הקבוצה השנייה היא אנשי העורף בצה"ל, שהם כ-80% מהמשרתים בקבע. האוצר רצה שגיל הפרישה המינימלי שלהם יעלה מ-42 ל-57, וזו היתה דרישה די צנועה, כי מדוע שכלכלן או איש מינהלה שמשרת בקריה לא ימשיך לעבוד בצה"ל עד גיל 57? הרי רוב הציבור יוצא לפנסיה רק בגיל 67.

אבל מה השיג האוצר לבסוף? הוא השיג הישג זעיר, לפיו גיל הפרישה המינימלי של תומכי לחימה ובעלי וותק בלחימה, יעלה ל-45, אנשי המערך הטכנולוגי יפרשו בגיל 46, ושאר אנשי הצבא שהם אנשי עורף מובהקים יפרשו בגיל 48 - בתהליך הדרגתי שייקח שש שנים.

כל זה רחוק מאוד מהמטרה: גיל 57. זה ויתור עצום של האוצר. ותהרגו אותי אם אני מבין מדוע כלכלן בקרייה, שהסיכון היחיד שלו הוא שקרמבו יפול על המכנסיים שלו וילכלך אותם, יהיה זכאי לפרוש כבר בגיל 48 וליהנות מפנסיה על חשבון תקציב הביטחון במשך 32 שנה.

הקבוצה השלישית היא אנשי המערך הלוחם, שהם כ-20% מאנשי הקבע בצה"ל. שם דרש האוצר שינוי מזערי: העלאת גיל הפרישה המינימלי מ-42 ל-46. ומה קיבל? אפס. גיל הפרישה המינימלי יישאר 42.

שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, בירך כמובן על ההסכם, וכך גם ראש אגף כוח אדם בצה"ל, האלוף אבי זמיר. אבל אני בטוח שכבר אתמול הורמו כוסיות 'לחיים' באגף כוח אדם: המשימה הושלמה, שוב עבדנו על האוצר וגם חזרנו לבסיס ללא פגע.