>> התוכנית להקמת מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) פיננסי בישראל שהושקה אתמול כוללת הטבות חסרות תקדים: בראשונה יעניק משרד המדען הראשי מענק בהיקף של 100 מיליון שקל במשך חמש שנים לתאגידים בנקאיים זרים מובילים בעולם וכן לחברת המידע הפיננסי בלומברג, שבתמורה ייהנו מפטור מלא מתמלוגים ולא יוטלו עליהן קנסות אם הן יוציאו את הידע שהן ייפתחו מהארץ. התוכנית הושקה על ידי מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני ומנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי.
בין התאגידים המתעניינים נמצאים תאגידי הבנקאות ברקליס קפיטל, סיטי, ג'יי.פי מורגן צ'ייס, בנק אוף אמריקה, דוטשה בנק, וכן בלומברג. חברות אלה יתחייבו לרף תעסוקה עולה של 25-80 עובדים בכל שנה במשך חמש שנים. הסיוע שיקבלו החברות יממן את תעסוקת עובדי תוכניות הפיתוח בפריפריה בעד 50%. המענקים ינתנו ככל הנראה בשיטת "כל הקודם זוכה". המטרה היא למשוך עד ארבעה תאגידים פיננסיים לארץ, בתקווה שבעקבות הצלחתם יבואו תאגידים נוספים, שכבר לא יקבלו סיוע ממשלתי. ההטבות בתמלוגים ובהוצאת ידע מהארץ מהוות מהפך בכללי העבודה של המדען הראשי במשרד התמ"ת. עד כה הפגינו המדענים הראשיים לדורותיהם עמידה איתנה, ברוב המקרים, מול לחצים של תאגידי ענק בינלאומיים ואילי הון בתעשייה הישראלית להקלות בתחומים אלה.
הנושא העיקרי השנוי במחלוקת הוא הוצאת הידע מהארץ. תחילה נאסר על חברה שמקבלת תמיכה מהמדען להוציא ידע מהארץ, אך הגזירה רוככה והוחלפה בקנס לאחר שבוצעו מימושים שהביאו לרכישות חברות ישראליות במלואן על ידי חברות זרות גדולות והוצאה הפעילות מישראל. הנחת העבודה מאחורי המדיניות היתה כי רק בדרך זו ניתן לפתח תעשיית היי-טק ישראלית שתכלול חברות בינוניות וגדולות.
בתגובה לשאלה בעניין שינוי המדיניות וההטבות המפליגות ציינו במשרדי האוצר והתמ"ת כי ההטבות נועדו לפתות את החברות הבינלאומיות להיכנס לארץ. "זה סוג של מס חיזור", ציינו מקורבים לתוכנית. לדבריהם, "יש פטור מהחזר תמלוגים משום שהפיתוח בחברות ענק הוא לשימוש פנימי של התאגיד שמקים את המרכז. לא מדובר במוצר למכירה. לא יהיה קנס על הוצאת ידע מאחר שמדובר בפיתוח שירותים ולא בפיתוח מוצרים. לכן, באופן טבעי לא ניתן לראות פס ייצור או מאפיין של תעשייה. עולם המונחים של העברת זכויות ידע אינו רלוונטי בתוכנית זו. בנוסף, מדובר בתוכנית פיילוט לתקופה מוגבלת שמטרתה לפתח תחום שנמצא בחיתוליו בארץ. בתום התקופה ייבחנו כל ההשלכות של הפעלת התוכנית ותיבחן המשך הפעילות".
הטבה נוספת שיקבלו החברות קשורה בהרכב קבלני משנה בתעשייה. מדובר בחברות כמו נייס וטלדור, שהתאגידים הבנקאיים יוכלו לפנות אליהן בבקשה לגייס עבורם עובדים חדשים ולהעניק להם שירותי מרכזי פיתוח. "מהיכרות עם התאגידים האלה, כשהם נכנסים למקום חדש הם מעבירים עובד או שניים בארגון. הם יקחו את הישראלי או היהודי שעובד אצלם, יעבירו אותו לישראל ויגייסו 10-30 עובדים באמצעות חברה מקומית, שתיתן להם אופציה להפוך אותם לעובדי התאגיד בהמשך. מומחה אלגוריתמים שפוטר מקומברס יוכל להיות אחד מהם. יהיו עשרות או מאות משרות חדשות. בהודו הם פנו בתחילת הדרך לאינפוסיס, שנתנה להם שירותי הקמה, וכיום ישנם אלפי עובדים של בנקים כאלה בהודו. זה דומה למרכז שיש אצלנו במודיעין עלית, המעסיק עובדות של כמה חברות", אמרו המקורבים.
בשורה התחתונה, ישראל תהנה בעיקר מזליגת הידע של התאגידים הבנקאיים.
"רצינו שהתאגידים הבנקאיים יבואו וייפתחו לעצמם דברים. כך, הישראלים שיעבדו אצלם יפרשו לאחר כמה שנים, יקימו חברות הזנק בתחום וזליגת הידע תתפור את התעשייה הישראלית. זה לא שהתאגידים יושבים בהמתנה על הספסלים בנתב"ג. הם לא באים מרצונם, אלא צריך לפתות אותם להגיע לכאן", הוסיפו.
"המשק יכול להרוויח בענק"
תוכנית מרכזי המו"פ נבנתה תוך שיתוף פעולה עם כמה תאגידים בנקאיים, דוגמת בנק ברקליס, אך אין חריג בכך. גם תוכנית התאגידים הבינלאומיים של המדען להקמת מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות שעליה חתמו, בין השאר, אורקל, מיקרוסופט, ibm, רנו וקוקה קולה נבנתה תוך תיאום עם חברות בינלאומיות. ההגיון פשוט: עדיף לבדוק מה ימשוך את התאגידים, להחליט מה מזה הממשלה יכולה להרשות לעצמה להציע - ולבנות תוכנית שתניב תוצאות ותביא אותם לישראל. אלא שבתוכנית זו נשמרו כללי המדען בנושאי התמלוגים והקנסות על הוצאת ידע.
שני וקדמי נפגשו במהלך הכנת התוכנית עם כעשרה תאגידים בנקאיים. אחד הנושאים שלא התקבלה לגביהם תשובה ברורה ממשרדי האוצר והתמ"ת היא איך יחולק הכסף בין התאגידים. האם בנק ברקליס, לדוגמה, אתו כנראה היתה התייעצות לגבי הקריטריונים, ייהנה ממרבית הכסף?
על פי כמה מהמקורות הממשלתיים יופעל עיקרון של מי שיגיש ראשון בקשה ויעמוד בקריטריונים, יקבל מענק לפי מספר העובדים שיעסיק. על פי מקורות אחרים, "עקרון התמיכה אינו שונה מהמקובל במדען הראשי, דהיינו עקרון התחרות על הכסף ואיכות התוכנית. אם היקף הבקשות יעלה התקציב המצוי, ידורגו הבקשות לפי מידת החדשנות שלהן והטובים יותר יזכו במימון. הנהלים להכרה בהוצאות מו"פ שיוכרו בתוכנית זהות לאלה המקובל בשאר התוכניות במדען הראשי, דוגמת תקרות שכר".
הממשלה לא תקבל החזר כספי ולא תבטיח את השארת הידע. מה התוכנית תתרום למשק?
"התוכנית מאפשרת מפגש עם תאגיד הענק שאין לו בהכרח היכרות עם ההון האנושי האיכותי הישראלי - והמטרה להביא את תאגידי הענק שמשקיעים הון עתק במו"פ ולבצע את עבודות המו"פ בישראל וכך להשתתף בצורה משמעותית בתעשייה שמגלגלת כ-200 מיליארד דולר בשנה", ציינו המקורות הממשלתיים.
"המשק יכול להרויח מזה בענק. אחרי שנתיים שלוש תהיה זליגת ידע שתפנה להוצאה של מיליארדי דולרים בשנה, שמוציאות החברות הפיננסיות הגדולות. החברות הראשונות יקבלו סבסוד וייצרו כאן ידע וניסיון שאין לתעשייה הישראלית. אחרי חמש שנים אנחנו מקווים שהן יישארו כאן ללא סבסוד. בנוסף, ייווצר כאן בסיס ידע משמעותי שעליו יגיעו עוד גופים. אם החברות הפינסיות ישתרשו פה, התפר בין מסחר לטכנולוגיה דק ואנחנו מקווים שהן יעבירו לפה גם פעילות מסחר. החזון הוא שייווצר חיבור עם היהודים והישראלים בחו"ל, שעובדים בבנקים האלה, והם יוכלו לעלות לישראל כאשר מובטח להם מקום עבודה", הוסיפו.
מנהל בכיר בהיי-טק הישראלי דווקא סבור שהצעדים שנוקט שני בעידוד מרכזי פיתוח עבור תעשיית הפיננסיים טובים: "חיים שני צריך לדאוג לצמיחה בהיי-טק, וזה מה שהוא עושה. צריך להפסיק לסכל כל יוזמה. המשימה של שני היא לדאוג לפריון ולהגדלת התעסוקה והתוכנית הזאת עושה את זה. זה לא משנה שמדובר במענק ולא הלוואה. זה יגביר תעסוקה כפי שקורה בסינגפור. השיטה ששני מפעיל כעת היא ניסיון לפתח סגמנט חדש. יש לו ניסיון. הוא מנהל מוצלח שהגיע מנייס. בעבר הוא רכש את אקטימייז ויודע שיש פוטנציאל בתחום המו"פ הפיננסי. הוא מנסה למקד את תשומת הלב שלו ביכולות קיימות אצל המהנדסים הישראלית. זו מנהיגות כלכלית".
בתנועה לאיכות השלטון אישרו אתמול כי הם החלו לבדוק תלונות על התנהלות לא תקינה לכאורה בגיבוש התוכניות להקמת מרכזי מו"פ פיננסים. בין היתר, תבדוק התנועה מדוע גובשה תוכנית שמעניקה לענקי הבנקאות העולמית הטבות חריגות ואם התקבלה החלטה ממשלתית לתת לסקטור זה העדפה על פני מגזרים אחרים בעידוד ממשלתי. טענות נוספות שהובאו לפתחה של התנועה עוסקות בהשפעת הניסיון העסקי של מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, בטרם כניסתו לתפקיד על החלטתו לתעדף את מגזר השירותים הפיננסיים.
מרכזי המו"פ הפיננסי יוכלו להוציא ידע מישראל - ללא תשלום קנס
מאת אורה קורן
19.8.2010 / 7:05