איך להימנע מפשיטת רגל במלחמת לבנון השלישית

>> 4,000 טילים שיתקו את כלכלת הצפון במלחמת לבנון השנייה. 34 ימי מלחמה הובילו לנזק כלכלי שנאמד ב-10 מיליארד שקל.

ארבע שנים חלפו מאז וכלכלת הצפון עדיין מלקקת את פצעיה. כל התרחישים האפשריים מצביעים כי במלחמת לבנון השלישית ינחתו הטילים על לבה הכלכלי של ישראל, ובהיעדר היערכות נכונה הנזק למשק יהיה בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים ואף יותר.



ההשפעה הפסיכולוגית של מתקפת טילים מוכרת: היא מתחילה בסגירת בית קפה או שניים ומסתיימת בקיפאון כלכלי שבו איש לקונכייתו ייסוג. פשיטות הרגל הן הרעה החולה שממנה ישראל צריכה לחשוש יותר מכל במלחמת לבנון השלישית. פשיטת רגל לא רק מייצגת אובדן הכנסה מיידי למשק, אלא יוצרת נטל עתידי עצום בשל איבוד מקומות עבודה והרס מעמד היזמים הקטנים. נזק זה ממשיך להדהד שנים רבות גם לאחר המלחמה. כמה תקנות לשעת חירום עשויות לעזור לעורף לשרוד כלכלית את המלחמה הבאה, הנה שתיים מהן.



מנגנון תשלומים לעת חירום. כשל בתזרים מזומנים היא הסיבה הרווחת ביותר לפשיטת רגל. מחנק האשראי נוצר באופן לא מפתיע על ידי המגזר הציבורי, החולש על 46% מהכלכלה הישראלית. מרכזיותו של המגזר הציבורי במשק מקרינה את מוסר התשלומים המחריד שבו הוא מתאפיין לכל פינה. עסקים קטנים נאלצים לממן את דחיית התשלומים באמצעות אוברדראפט, אך בעת מלחמה יכולת זו נפסקת. הקפאת תשלומים לעשרות אלפי בתי עסק הם המעודדים את מפולת השלגים של פשיטות הרגל.



ואולם מול התסכול עומד הפתרון: יצירת מנגנון תשלומים שוטפים לעת חירום בתוך מחלקות התשלום הקיימות. מערך זה יאפשר המשך תשלומים גם בעת מלחמה ויחסוך למשק הישראלי פשיטות רגל רבות. תשלום מיידי במקום שוטף פלוס 120 יעניק הנשמה חיונית של מזומנים עד שוך הקרבות. תכנון המשך פעילות אגף התשלומים בעת חירום הכרחי לעורף כלכלי בריא. גם אם תשלום או שניים יתבררו בדיעבד כלא מוצדקים, הרווח של עשרות מיליארדי שקלים בהחלט יפצה על כך.



תשלומי המשכנתא. משכנתא היא דרך המוצא של היהודי הנודד מאבק הדרכים. בישראל ההוצאה על משכנתא היא הגדולה ביותר במשק בית ממוצע. במשפחות רבות מגיעה המשכנתא ל-30% מהוצאות ומעלה. בעת מלחמה, כאשר ההכנסות מתעכבות, נהפכת המשכנתא לאבן רחיים היוצרת אוברדראפט שאותו קשה לסגור.



ואולם תקנה אוטומטית כלפי הבנקים עשויה לתת מענה לסוגיה זו. הקפאה אוטומטית של החזר הקרן החודשי למשך רבעון או שניים, ישחרר מיידית חלק ניכר מההוצאה החודשית בעבור המשק הביתי לשם התמודדות עם הלחץ הכלכלי. תשלום מרכיב הריבית אשר יקטן יאפשר אורך נשימה. במדינה שבה המשכורת הממוצעת היא כ-8,000 שקל, שחרור של אפילו 1,000 שקל בחודש הוא משמעותי. צעד זה עשוי אף להגן על הבנקים עצמם מכשל החזר משכנתאות בקנה מידה ארצי, כאשר עשרות אלפי משקי בית לא יוכלו לעמוד יותר בתשלומיהם.



הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ וההדרכה דיבייט