בפעם האחרונה שעובד ישראלי ניסה להתחכם וסירב להזדהות בפני ריקי יחזקאל, 34, מפקחת עבודה וחוקרת ראשית באגף האכיפה של משרד התמ"ת, הדבר נגמר בזימון ניידת משטרה. על אף שהיה מדובר בסך הכל בשני נערים שעבדו שעות רבות מדי ובשכר לא הולם וניסו להגן על מקום העבודה שלהם, יחזקאל לא התכוונה לוותר: "התפקיד שלי הוא לאכוף את חוקי העבודה במדינת ישראל ואין מישהו אחר שיעשה את זה", היא אומרת. "מניסיוני, ולצערי, כמעט כל המעסיקים בארץ עוברים על חוקי העבודה - בין אם בתום לב ובין אם בכוונה. הם מאוד יצירתיים ומחפשים כל דרך להוזיל עלויות".
סוף הסיפור: אותם נערים סרבנים הזדהו, ונגד המעסיק נפתחה חקירה פלילית. יחזקאל מצדה לא חזרה הביתה מוצפת תחושת סיפוק. "התסכול הגדול שלי הוא שבסוף יום עבודה, לאחר שביקרתי בבתי עסק וראיתי עובדים מנוצלים, אני עדיין מרגישה שלא נעשה מספיק. אין ביכולתנו להשפיע באמת בגלל מחסור כרוני בכוח אדם ובמשאבים. כמה שנעבוד קשה במצב הנוכחי, תמיד נהיה רק טיפה בים".
אגף האכיפה כיום של משרד התמ"ת מונה 46 מפקחי עבודה במשרה מלאה ועוד כ-57 סטודנטים במשרה חלקית (הרשאים לעבוד לכל היותר 120 שעות בחודש). כל אלה אמורים לאכוף את חוקי עבודה בקרב כ-2.9 מיליון עובדים בישראל. מאחר שעבודת הפיקוח נעשית תמיד בזוגות (כדי לשמור על טוהר המידות של החקירה), מדובר למעשה בצוות פיקוח אחד על כל 55 אלף עובדים.
על פי נתוני OECD היחס בישראל הוא של מפקח אחד ל-62 אלף עובדים - יחס שמציב את ישראל הרבה אחרי מדינות כמו גרמניה או צרפת, ואף פולין וטורקיה. בטבלה שמפרסם הארגון, ישראל ממוקמת שלישית מהסוף מבחינת כמות מפקחים לנפש והרבה מתחת לממוצע. כדי לעמוד בשורה אחת עם ארצות מפותחות, אמורים להיות בישראל 220 מפקחים במשרה מלאה. אבל תיאוריה לחוד ומציאות לחוד. גם נתוני ארגון העבודה של האו"ם מוכיחים כי מערך האכיפה בישראל חלש במיוחד. במדינות המפותחות פועל מפקח עבודה על כל 10,000 עובדים, ובמדינות המתפתחות התקן הוא מפקח עבודה על כל 20 אלף עובדים. אצלנו כאמור, המספרים, אחרים לגמרי.
"התקציב מוגבל"
חזי אופיר, אחראי מינהל האכיפה בתמ"ת מיום היווסדו ב-2004 יודע שללא תוספת כוח אדם לא יוכל להגביר משמעותית את פעילות האגף. "מספיק שיש עובד חולה, עובדת בחופשת לידה או תקן לא מאויש וכבר אנחנו מרגישים ירידה חדה בתפוקות", הוא אומר. "מצד שני, לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. למרות המגבלות עשינו עבודה רבה בשטח ולא פחות חשוב, בהסברה ובהצפה של זכויות העובדים. הוכחנו שכשמוסיפים לנו אנשים אנחנו גם פועלים יותר ומביאים תוצאות בהתאם (ראו טבלה). הצלחנו לשפר במעט את שוק התעסוקה, פגענו בכיסי המעסיקים, אנחנו עושים יותר מבעבר אבל זה פועל יוצא של כמות כוח האדם".
מצבת כוח האדם המצומצמת באגף האכיפה עולה שוב ושוב בדיונים עם מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי. במסגרת הסיכום התקציבי ל-2011-2012 נקבעה אומנם תוספת של 66 תקני כוח אדם ו-41 תקני סטודנט ליחידות המשרד, אך רק כעשרה תקנים מהם מיועדים למפקחי עבודה במשרה מלאה ועוד כ-38 סטודנטים. המשמעות: ב-2011 יהיו באגף האכיפה 56 מפקחים במשרה מלאה ועוד 95 סטודנטים.
בתגובה לשאלתנו בנוגע להגדלת כוח האדם, נאמר לנו באוצר כי "לאחר התוספת שנקבעה בדיוני התקציב, עומדת מצבת כוח האדם הכללית בתמ"ת על 85 מפקחים ו-107 סטודנטים. התוספת תחולק על פי סדרי העדיפויות של משרד התמ"ת והוקצתה בין היתר לתגבור מערך אכיפת חוקי העבודה בישראל".
המספר אולי נשמע גבוה אך מדובר בתוספת כוללת שאינה מכוונת למפקחי שוק העבודה. "יש בעיה להגדיל את מצבת כוח האדם בשירות הציבורי", אומר קדמי. "משרד האוצר ונציבות שירות המדינה מצויים תחת לחץ מתמיד: מצד אחד ביקורת של התקשורת וחלק מהפוליטיקאים על ניפוח המגזר הציבורי ומצד שני גופים ציבוריים שמשוועים לכוח אדם. במשטרה ובמשרדי הבריאות והרווחה גם רוצים תוספות והתקציב מוגבל". המצב עומד להשתנות בקרוב?
קדמי: "לצערי לא באופן דרמטי. הייתי שמח לאייש תקנים ל-220 מפקחים במשרה מלאה כפי שמתבקש מהממוצע במדינות ה-oecd, אך זה כנראה לא יקרה בעתיד הקרוב. בשלב זה קיבלנו את התוספת לשנתיים, סביר להניח שסביב דיוני התקציב הבאים נעלה שוב את הסוגיה ונבקש להגדיל עוד את מצבת כוח האדם של המפקחים".
אכיפה במקום העלאת שכר המינימום
מאחורי הקלעים נשמעת ביקורת גם על שילוב הסטודנטים במקום מפקחים במשרה מלאה. "הסטודנטים אומנם בעלי המון רצון טוב אבל בסופו של יום העבודה אינה בראש מעייניהם, אלא הלימודים", אמר גורם בכיר בתמ"ת. "צריך מפקחים שזו פרנסתם והם מסורים רק לה. הסטודנטים כיום פה ומחר אפשר לשלוח אותם הביתה, הם לא תופסים תקן ולכן זה נוח".
הצורך במפקחים נוספים מקבל חיזוק גם מהאקדמיה. ד"ר מומי דהן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה סבור כי מה שנדרש בישראל היא אכיפה אפקטיבית ולא העלאת שכר המינימום על הנייר. "הבעיה האמיתית של עובדים עניים בישראל היא באכיפה. אכיפה מוגברת של חוקי עבודה עשויה לתרום משמעותית לסגירת הפערים בחברה".
לפי נתונים שמציג דהן, כ-300 אלף עובדים בישראל לא מרוויחים אפילו שכר מינימום בשל התחמקות מעסיקים מתשלום מלא. לדבריו, תפקידה של הממשלה לפעול באופן נמרץ לאכיפתו. "אסור להסכים להמשך הפער שבין מערכת חוקי עבודה מפוארת על הנייר למציאות מכוערת של פערי שכר".
בימים אלה מקיים האגף את מבצע הקיץ השנתי שלו המתמקד בבתי עסק המעסיקים בני נוער, בין היתר באולמות אירועים, שירותי הסעדה, שווקים, קייטנות ופארקי שעשועים. זאת, כחלק מהמדיניות שמנהיג האגף המעדיף להתמקד בכל פעם באוכלוסיית מעסיקים שונה כדי להגביר את רמת ההרתעה.
אופיר מתגאה בעובדה שמתוך קנסות בהיקף של 24 מיליון שקל שהוטלו על מעסיקים ב-2009, יותר מ-10 מיליון היו בגין הפרת חוק עבודת הנוער. אופיר: "אם רוצים שמעסיקים יחדלו מ'שיטת מצליח', צריך ליצור מצב שהם מרגישים מאוימים, שבכל יום יכול לנחות מפקח על מפתן בית העסק. כך אנחנו נוהגים בשנים האחרונות גם עם חברות השמירה, הניקיון וההסעדה. הפעלנו מכבש לחצים כדי ליצור הרתעה ובמקרים רבים הצלחנו. לא מספיק, אבל יש שיפור לטובה. מעבר לקנסות הנושא גם עלה למודעות, קמו ארגונים שפועלים למען הסדרת העבודה בתחומים האלה, יש תזוזות". למה בחרתם להתמקד בנוער בקיץ?
"הבעיה עם בני הנוער היא שהם מעדיפים לעבוד גם שעות רבות מעבר למותר ולקבל שכר נמוך משכר המינימום ובלבד שיוכלו להשתכר בחודשי החופש. הם לא מתלוננים גם אם קיים ניצול מחפיר". מה היעד הבא?
"בין היתר מתמחים בעריכת דין. למרות שזה צווארון לבן אנחנו שומעים על הרבה הפרות".
מי הם המפקחים?
ממוצע הגיל של מפקחי העבודה הוא 35-40. חלקם בעלי תואר ראשון במדעי הרוח אך יש גם כמה בעלי תואר והסמכה לעריכת דין. עם כניסתם לעבודה הם עוברים קורס חקירות שנמשך כחודש ומועבר לרוב במכללה לביטחון בפתח תקוה. לאחר מכן הם משתלמים בקורס לדיני עבודה, שאמור לערוך להם היכרות מעמיקה עם 19 החוקים שאותם הם אמורים לאכוף בתוקף מילוי תפקידם.
שכר הבסיס למפקח מתחיל הוא לא הרבה יותר משכר המינימום, כ-4,000 שקל ברוטו, לפני תוספת של שעות נוספות, אש"ל ושאר התנאים של עובדי מדינה. המפקחים אומנם מתניידים ברכבים שמספק המשרד, אך כל נסיעה מתועדת ובסוף יום העבודה עליהם להחזיר את הרכב ולחזור הביתה בעצמם.
חשוב לציין שהמפקחים עוסקים באכיפה פלילית, שכרוכה בדיוק באותם נוהלים נוקשים של חקירת משטרה. "אין קיצורי דרך", אומרת יחזקאל. "כל מסמך מסומן ואנשים מעידים תחת אזהרה. המעסיקים נדרשים להעביר לנו המון ניירת והתהליך אורך 4-6 חודשים בממוצע עד שהחומר מועבר למחלקה המשפטית, שמחליטה אם יש צורך להגיש תביעה. התפקיד כולל הרבה אחריות ומסירות לפרטים הקטנים".