עו"ד צבי פירון: "שכיר שיילך הביתה מוקדם - לא יגיע להיות שותף"

>> בדיון שהתקיים בכנס השנתי של עורכי הדין הצעירים, שנערך באילת בספטמבר 2009, הביעה שופטת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-ליבנה, עמדה חד משמעית: "כיום אין ייחודיות לעורכי דין צעירים לעומת מקצועות חופשיים אחרים, שמצדיקה אי תשלום בעבור שעות נוספות - למרות הניסיון של עורכי דין ותיקים לעשות זאת. לא מצאנו שוני בין עורך דין צעיר, בנקאי או היי-טקיסט. לכולם מגיע תשלום נפרד בעבור שעות עבודה נוספות".

השופטת סיפרה כי בית הדין הארצי לעבודה מנסה בפסיקותיו האחרונות לחזק את המעמד של חוק שעות עבודה ומנוחה. כמו כן, נוטה בית המשפט לפרש בצמצום את הסעיף הקובע כי החוק לא חל על עבודה הכרוכה במידה מיוחדת של אמון אישי. "כוחות השוק קובעים שעורך דין צעיר נמצא במעמד נחות מול המעביד. הוא רוצה ללמוד, לפתח קריירה, להשקיע - ומסכים לא לקבל שכר על שעות נוספות ולעבוד שעות רבות. השאלה אם זה רצוי, ומה המחיר שאנחנו משלמים?", שאלה השופטת.



"לדעתי יש להחיל על מרבית עורכי הדין, עד לרמה של הבכירים ביותר, את חוק שעות עבודה ומנוחה", הוסיפה. "עורכי דין צריכים לעמוד על שלהם ולא לפחד. ייקח זמן עד שיפנימו את הנורמות, אבל זה מחלחל".



עורך הדין צבי פירון, העומד בראש משרד מ. פירון ושות' שמעסיק כ-95 עורכי דין, ייצג בדיון את גישת המעסיקים. "לעורך דין צעיר יש פריבילגיה: הוא לומד ומבסס את הידע המקצועי שלו תוך כדי עבודה במשרד", אמר פידון. "אתה רוצה להצליח? מה לעשות שכשאתה צעיר צריך להשקיע את זמן הלימוד וזה מחייב שעות ארוכות. הלקוח והמעביד מרוויחים מזה. אתה מרוויח משהו שאם לא תרוויח עכשיו לא תרוויח אף פעם - לא יהיה לך בסיס".



לדברי פידון, "עורך דין שעבד אצלנו שלוש-ארבע שנים ייצא עורך דין מצוין. הוא למד המון, והוא לא יכול לעשות זאת בשמונה שעות עבודה ביום. אם לא תהיה לי ברירה, אני אגיד לשכיר ללכת הביתה בערב והשותפים יישארו וימשיכו בעבודה. הוא כבר לא יהיה חלק מצוות המו"מ ולא יגיע להיות שותף". לדעתו, "זו טעות חמורה לאכוף על הקטר של המשק נוהג של סיום העבודה ב-18:00 כי זה מה שכתוב בחוק שעות עבודה ומנוחה".