כשישיבת צוות יוצאת משליטה

>> די שמחנו כשאיציק הזמין אותנו להצטרף לישיבת הסיכום של הפרויקט. זו היתה אמורה להיות ישיבה טקסית ומהנה, שמטרתה היתה לבצע הפקת לקחים מפרויקט גדול, חשוב וחוצה מחלקות אותו ליווינו באינטנסיוויות בחצי השנה האחרונה. הפרויקט זכה להצלחה גדולה, ולמעשה המטרה האמיתית של הישיבה היתה לעשות לכל הנוגעים בדבר טקס קצר של "טפיחה על השכם".

דמיינו לעצמנו את המחמאות שיורעפו עלינו. בימים שקדמו לישיבה סייענו לאיציק להכין מצגת. הוא היה לחוץ ונרגש לנוכח העובדה שהסמנכ"ל, בכבודו ובעצמו, הבטיח את השתתפותו. הישיבה התחילה בצורה טובה. בניגוד לכיבוד השגרתי של בייגל'ה יבש ומים מהברז, הפעם הוגשו צלחות מלאות במבחר עוגיות ממאפיית בוטיק ובקבוקי שתייה מכל הסוגים שהוסיפו לתחושה החגיגית. איציק פתח במלות ברכה. הוא הודה לסמנכ"ל שהצטרף לישיבה והחל בהצגת הפרויקט, תיאר את התהליך, את הישגי הפרויקט והרעיף משובים חיוביים. כשסיים התפתח דיון ער על הנקודות לשיפור, למשל התקשורת מול אנשי הפיתוח.



אלון, הממונה על הקשר עם אנשי הפיתוח בפרויקט, כמעט נחנק מהעוגיה. הוא הרים את עיניו ואמר: "אני עשיתי ככל שביכולתי. יכול להיות שאם גדי היה מקבל את הפצרותי לסייע לי, הדברים היו נראים אחרת". גדי לא נשאר חייב: "אל תפיל עלי את הבעיות שלך. זה בכלל לא היה התפקיד שלי, מה גם שבכל פעם שניסיתי לסייע עשית לי פרצופים כאילו אני דורך לך על הזנב".



איציק החוויר וחיוך נבוך התפשט על פניו. השניים המשיכו בחילופי האשמות כשברקע החלו הלחשושים. דקה חלפה ואיציק התעשת והודיע בקול תקיף: "עזבו, כל זה לא רלוונטי לעכשיו ולא מעניין את כל מי שיושב פה". מנהל החטיבה הביט בו מופתע, אך לא אמר דבר. הישיבה נמשכה כאילו דבר לא קרה. לאחר הישיבה, נכנסנו לחדרו של איציק. "אל תדאגו", מיהר להגיד, "אני עוד אנזוף בשניים האלה על ההתנהגות שלהם". "דווקא נראה שאתה הוא זה שקצת פספס", אמרנו, "אחד הנושאים הטעונים שיפור בפרויקט היה הקשר עם הפיתוח, והנה היתה לך הזדמנות לקיים דיון בנושא אבל לא לקחת אותה". הוא התיישב וחשב לרגע. "אתם צודקים", אמר, "כמו שאתם יודעים אני דווקא לא חושש מוויכוחים, כנראה שהנוכחות של הסמנכ"ל קצת בלבלה אותי". בתום השיחה החליט איציק לקבוע להמשך השבוע דיון דחוף על שיתוף פעולה זה כחלק מתהליך הפקת הלקחים מהפרויקט.



שורה תחתונה: לפעמים ויכוחים מסוג זה הם חשובים, אם מצליחים לזהות אותם ולהפוך אותם לענייניים ולרלוונטיים, ולהראות שלא מנסים לברוח מדיון עליהם. אפשר לבחור את התזמון הנכון לדון בהם ולהעביר את המסר לצוות שהנושא חשוב וכי נדון עליו גם בהמשך. בצורה זו המנהל דווקא משדר עוצמה ולא חולשה. הוא מראה שאינו מתעלם אלא בוחר את העיתוי המתאים. לא צריך לפחד מחילוקי דיעות, מנהל טוב ידע להשתמש בהם כדי לשפר את מה שטעון שיפור. התקדמות אמיתית מושגת כשנוגעים בנקודות הכואבות ולא רק כשטופחים על השכם.



-



הכותבים הם פסיכולוגים ויועצים ארגוניים, המכון למנהיגות



למשובים ושאלות: ishaytomer@gmail.com