מורן רוצה להשאיר את החלום בחיים

>> אם ההנפקה של מודו תצא לפועל, תמשיך מודו מגמה שמתחזקת בשנתיים האחרונות - של חברות סטארט-אפ ישראליות הפונות לגייס כסף מהציבור. הסיבה: הרבה יותר קשה לגייס כסף מגופים מוסדיים וגופי השקעה פרטיים באקלים הכלכלי הנוכחי.

מדובר בצעד שמאמצות דווקא לא מעט חברות ביוטכנולוגיה ישראליות ומיושם פחות על ידי חברות הזנק מתחום ה-it והתקשורת. ההנפקה, במקרה זה, היא על בסיס פוטנציאל. מודו צריכה מזומנים להמשך התפעול השוטף, והמכירות שלה ממכשיר המודו 1 לא מספיקות לה לדחוף שיווקית את גרסאות המודו הבאות.



הפיתוח, הייצור והשיווק של מכשיר טלפון סלולרי והמאבק מול ענקיות הסלולר, הוא מהלך מייגע, מתיש ובעיקר - דורש הר של מזומנים. כלפי חוץ נשמע מורן בטוח ביכולת החברה להתממן באופן שוטף, אך כשחלק מהמשקיעים הראשונים בחברה, בעיקר קרנות הון סיכון, מתחילים להבין שמודו היא מיזם שלא מתאים למודל הון סיכון, מתחילות החריקות. כאשר המוסדיים, חברות ההשקעה וקרנות הון סיכון קופצים ידם, מורן מבין שנותר לו רק אפיק אחד נוסף כדי להמשיך להתממן - ופונה לבורסה.



כנראה לא מדובר בצעד נואש, אך גם לא מדובר באקזיט. מדובר בדרך פעולה שמורן בוחר בה כדי להמשיך ולהחזיק את החלום שהחל להגשים לפני שלוש שנים בחיים. כפי שבחר לפנות אשתקד לתמיכה מהמדען הראשי, המעניק מענקי מו"פ מכספי הציבור, לאחר שמודו כבר גייסה יותר מ-100 מיליון דולר ממשקיעיה הפרטיים.



ההנפקה לציבור תחשוף לראשונה את הקרביים של מודו. הערכות הן שמודו רשמה ב-2009 הכנסות של עשרות מיליוני דולרים (אבל פחות מ-50 מיליון). התשקיף שהחברה תפרסם לכשיושלם, יחשוף בדיוק מה הנתונים הפיננסיים שעומדים מאחורי מודו ואם מדובר במיזם הרפתקני או סטארט-אפ שנמצא בדרך להצלחה.



הנפקה בנאסד"ק היא עוד חלום, אבל מודו עדיין רחוקה מהגשמתו. כרגע, הבורסה בתל אביב תספיק כדי שמודו תוכל להמשיך בפעילותה השוטפת. ואולם השאלה הגדולה היא אם הציבור יטה לחברה חסד על בסיס החלום של מורן - בייחוד לאחר המורדות שהחברה חוותה וגלי הפיטורים המסיביים שביצעה.