התרגיל של MTS מחייב את המדינה לעוד סבב דיונים

>> בעוד המדינה נערכת להליך הבוררות על ביטול הזיכיון להקמת פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן - מתברר כי ייתכן שתידרש לסבב משא ומתן נוסף מול זכיינית הפרויקט, קבוצת mts. זאת, לאחר ש-mts הכריזה על "מחלוקת" (dispute) בין הצדדים, אשר לפי תנאי המכרז מחייבת את המדינה לנהל עמה משא ומתן בדרג בכיר במשך עשרה ימי עבודה.

mts הפעילה הוראה זו בטענה כי למדינה אין עילה לבטל את הסכם הזיכיון עמה. בלשכה המשפטית של משרד האוצר יבחנו היום אם אכן מחויבת המדינה להיענות לדרישה זו. זאת, כאשר ביטול הסכם הזיכיון אמור להיכנס לתוקפו היום.



ביום חמישי דחתה mts את הצעת הפשרה הסופית שהניחה לפניה המדינה לפני כשבועיים באשר לתנאי המימון של הפרויקט. mts הודיעה למדינה כי היא דבקה בהצעת פשרה משלה שהגישה ב-1 באוגוסט, ולא תיסוג ממנה. זאת, בטענה כי היענותה לדרישות המדינה לא תאפשר את השלמת הסגירה הפיננסית מול הבנקים.



בעקבות הדחייה תיכנס היום לתוקפה הכרזת המדינה על הפרת הסכם הזיכיון מצד - mts ובתוך שלושה שבועות תחולט הערבות שהפקידה בסך 138 מיליון שקל. במקביל, אמורה היתה mts לפנות להליך בוררות שבו יידונו תחילה קביעת המדינה כי הפרה את הסכם הזיכיון ולאחר מכן תנאי ביטול הפרויקט. הבורר מטעם המדינה יהיה השופט (בדימוס) בועז אוקון ומצד mts יעמוד עו"ד אלי זוהר. את המדינה צפוי לייצג עו"ד יוסף בנקל ואת mts עו"ד דודי תדמור.



המחלוקת בין הצדדים מסתכמת לפי הערכות בכ-300 מיליון שקל ומתמקדת בשני סעיפים עיקריים. mts דרשה מן המדינה להגדיל את מספר אבני הדרך לאורך תקופת ההקמה של הפרויקט, שבהן תשלם לה את מענק ההקמה בסך 7.15 מיליארד שקל, מ-67 ל-88 תחנות. זאת, במטרה להפחית את היקף החוב המרבי שבו תישא mts מול הבנקים במהלך תקופת ההקמה ממיליארד יורו לסך של 750 מיליון יורו.



ואולם, הסכמת המדינה להגדלת מספר התשלומים לזכיינית הותנתה בתשלום ריבית, שעל שיעורה לא הצליחו הצדדים להגיע לכדי הסכמה. בנוסף, נותרה במחלוקת שאלת ההשתתפות העצמית של mts באיחורים שיירשמו בסטאטוטוריקה של הפרויקט. זאת, כאשר המדינה דורשת מ-mts השתתפות עצמית בסכום גבוה ב100-200 מיליון שקל מזה שהסכימה לקחת על עצמה.



לצד אלה, יש לציין, המדינה כבר הסכימה עקרונית לשורת שינויים בהסכם הזיכיון של הפרויקט, אשר נאמדו בעבר בכמיליארד שקל. בנוסף, ביקשה mts להאריך את לוחות הזמנים לביצוע הפרויקט בחצי שנה ואף לדחות שוב את מועד הסגירה הפיננסית. מנגד, טוענת mts כי לנוכח האי ודאות בשווקים הפיננסיים נאלצה להכפיל את ההון העצמי בפרויקט, לשאת בעליית המרווחים ולהגדיל את הביטחונות שהעמידה.



לפיכך, mts תטען בהליך הבוררות - אם יתקיים - להפרעה משמעותית שלא היתה בשליטתה והשליכה מהותית על הפרויקט (material adverse affect). המדינה מצדה תטען כי הצעת mts היתה מלכתחילה אגרסיבית מדי, כי מרווחי האשראי כבר ירדו מאז תקופת משבר האשראי העולמי, וכי ממילא המשבר פרץ לאחר מועד הסגירה הפיננסית שבו חויבה mts (מאי 2008).



שני הצדדים צפויים אפוא להגיש תביעות הדדיות לבוררות. זאת, כאשר המדינה צפויה לתבוע חזרה את המענקים שכבר העבירה בסך 92 מיליון שקל וכן לתבוע את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה משלוש שנות העיכוב בפרויקט. מנגד, mts תתבע בחזרה את הערבות שתחולט. כמו כן הצהירה בעבר כי תגיש נגד המדינה תביעה בהיקף 500 מיליון שקל. עד כה השקיעה הזכיינית בפרויקט כ-270 מיליון שקל וקיבלה מהמדינה מענקים בסך 92 מיליון שקל. המדינה השקיעה כמיליארד שקל נוספים בפיתוח תשתיות.



mts, שבה שותפות סימנס, אפריקה ישראל, אגד, ccecc הסינית וסוארז דה קוסטה הפורטוגלית, זכתה במכרז לביצוע הפרויקט בדצמבר 2006. המדובר בפרויקט בהיקף כ-11 מיליארד שקל, הכולל 23 תחנות עיליות ו-10 תת קרקעיות, אשר אמור היה לצאת לביצוע במהלך 2008 ולהסתיים ב-2013. הסכם הזיכיון עם המדינה נחתם ב-28 במאי 2007, ולפי לוח הזמנים המקורי אמור היה הליך הסגירה הפיננסית להסתיים בחלוף שנה בדיוק. אז, אמורות היו העבודות להתחיל ולהימשך כחמש שנים - עד תחילת תקופת ההפעלה (27 שנה).



ואולם, mts לא הצליחה להשלים את הליך המימון של הפרויקט וזה נדחה שוב ושוב משך כשלוש שנים. לפני כשבוע הצביעה הרשות הממונה על הפרויקט על הפרת חוזה הזיכיון בידי mts ועל ביטולו (termination) - זו הפעם השנייה בתולדות פרויקטי הזכיינות (p.p.p) במשק.