התוצר המקומי גולמי במשק צמח ברבעון השני של 2010 ב-4.7% בחישוב שנתי. כך פרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על סמך אומדנים מוקדמים לרבעון השני של 2010. בקיזוז הגידול הטבעי באוכלוסייה, העומד על כ-1.7%, מדובר בצמיחה לנפש של 3%. ברבעון הראשון של 2010 צמח המשק ב-3.6%, ואילו ברבעון האחרון של 2009 נרשמה צמיחה של 4.3%. במחצית הראשונה כולה, צמח המשק בשיעור שנתי של 4.1%. זאת, לאחר עלייה של 3.3% במחצית הקודמת, וירידה של 1.5% במחיצת הראשונה של 2009.
השבוע גם פורסם כי העמותות המספקות ארוחות חמות לחג למשפחות המוחלשות צופות "גידול רב" במספר הפונים. יש שהעריכו שהשנה יירשם גידול של כ-10% ויש שהעריכו שמדובר ביותר ב-20%. בכל מקרה: המשק גדל וחוסר הביטחון התזונתי גדל אף הוא. ייתכן וראשי העמותות מגזימים בדרכם לזכות בתמיכה ממלכתית או ציבורית. אבל ייתכן שהם משקפים את המצב לאמתו.
במחקר שנערך לפני מספר חודשים בקרב פונים לשירותי רווחה ב-11 יישובים בדרום, שבו נעשה לראשונה בישראל שימוש במדד הסטנדרטי לביטחון תזונתי, נמצא כי 42% מהמשפחות סובלות מחוסר ביטחון תזונתי עם ביטויי רעב (במשפחות אלה, לפחות אחד מבני המשפחה חווה רעב ב-12 החודשים שלפני המחקר); 30% מהמשפחות סובלות מחוסר ביטחון תזונתי; ורק 28% נמצאות במצב של ביטחון תזונתי - כלומר הן יכולות לרכוש לעצמן מזון מזין באופן סדיר.
מחצית מהילדים במשפחות שנסקרו נמצאו בסיכון לרעב, מכיוון שבשנה האחרונה הגיעו לפחות פעם אחת לבית הספר ללא מזון כתוצאה מחוסר יכולת של המשפחה. כמו כן נמצא, כי אף שהמשפחות הנמצאות בסיכון מרבות להיעזר במשפחה המורחבת, בחברים ובארגונים להספקת מזון, הדבר לא סייע בידן להגיע לביטחון תזונתי. להערכתם של החוקרים, מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון, אף שהמדגם אינו מייצג, אפשר להניח שהתוצאות משקפות את המצב בקרב יותר ממיליון תושבים בישראל הפונים לשירותי הרווחה.
הממצאים מצביעים על כך שבעיית הרעב בישראל חמורה כנראה אף יותר מאשר בארה"ב, שם אוספים זה כעשור, בצורה שיטתית, נתונים על מצב הרעב. כך למשל, נמצא כי ב-1995, יותר מ-11 מיליון אמריקאים סבלו מחוסר ביטחון תזונתי ברמה של רעב ו-23.5 מיליון תושבים נוספים נמצאו במצב של חוסר ביטחון תזונתי (פוטנציאל לרעב). בשנים האחרונות מצוקת הרעב באמריקה מוסיפה להחמיר בעקבות המשבר הקפיטליסטי. מסקר שנעשה בשנה שעברה מטעם איגוד ראשי הערים בארה"ב עולה, כי ב-2002 עלה מספרם של הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי ורעב ב-19% לעומת שנת 2001, כאשר בראש הרשימה עומדות מה שמוגדר באנגלית אמריקאית "משפחות עובדות" קרי משפחות ממעמד העובדים.
לצאת ממעגל העוני והנחשלות
מחקרים רבים מצביעים על כך שילדים ומבוגרים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי נמצאים במצב המכונה "מעגל עוני ונחשלות". החסך התזונתי מוביל לעייפות, תשישות ואפאתיות אצל המבוגרים ולמחלות, פיגור שכלי, פגמים נוירולוגיים ובעיות התנהגות אצל הילדים.
ניתן יהיה לקבוע את השיעור המדויק של הסובלים מרעב ומחוסר ביטחון תזונתי בישראל רק לאחר שגופים שלטוניים כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יבדקו את מספר הרעבים. אולם ספק אם הגורם המופקד על הלשכה, משרד האוצר, המוביל בשנים האחרונות מדיניות היוצרת, מגדילה ומעמיקה את ממדי הרעב בישראל, יהיה מעוניין להפנות תקציבים לעריכת סקר בנושא. כך שבמדינת ישראל ניתן לדעת בדיוק של פרומיל את הגידול במכירות מזון ברשתות השיווק אבל אין נתונים כדי ללבן מי לא יכול לרכוש כלל מזון או לפחות רוכש כמויות של מזון שאינן מספיקות להבטיח את ביטחונם התזונתי.
דרדור אוכלוסיות שלמות למצבי רעב מתמשכים צריך להיפסק. בעיית הרעב, המתגלה לעיני כל מדי חג, אינה מצב משברי חולף שפתרונו בעידוד התנדבות ונדבנות; זאת בעיה בסיסית הקשורה לזכויות אדם ולצדק חברתי. למיגור הרעב צריכים להצטרף ראשי העמותות להספקת מזון, ועדי ההורים באזורי מצוקה ואנשי מקצוע מתחום הבריאות, העבודה הסוציאלית והחינוך שחווים את המצב מדי יום. יש להקים קואליציה חברתית רחבה להשבת הביטחון התזונתי לתושבי ישראל.
נגישות למזון מזין על בסיס קבוע, כזכות חברתית בסיסית, יכולה לפתור בקלות את הבעיה. כך לדוגמה, אפשר להחזיר לבתי הספר את מפעל ההזנה, תוכנית שהייתה נהוגה בישראל בעבר. צעד זה יכול להבטיח בקלות ביטחון תזונתי לכלל ילדי ישראל ולא רק לאותם בני מזל החיים במשפחות שביכולתן לספק להם ביטחון תזונתי.
מן הראוי שלאור הגידול בממדי בעיית חוסר הביטחון התזונתי והרעב בישראל, תקציב המדינה יכלול, בדומה ליעד האינפלציה, גם יעד שנתי לביטחון תזונתי לאומי - תחזית של האחוז הצפוי של מספר הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי ורעב. כך נדע גם בכמה עלה התוצר וכמה אזרחים זוכים לארוחה.
*ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית-כלכלית www.sea.org.il