"אפיקי השקעה חדשים נפתחים לישראל"

>> הממשלה אישררה אתמול, בהתאם להצעת שרי האוצר והחוץ, את ההסכם להצטרפותה של ישראל לארגון oecd (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי). ההסכם יועבר עתה לאישרור הכנסת.

בכך השלימה ישראל את חברותה במערכת הארגונים הכלכליים המובילים בעולם, הכוללת גם את הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומי (imf), ארגון הסחר העולמי (wto) וארגון העבודה הבינלאומי (ilo). כחלק מהאשרור התחייבה ישראל לכללי oecd והחלטותיו.



ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בישיבת הממשלה אתמול כי "הצטרפות ישראל לארגון oecd מהווה הבעת אמון בישראל ככלכלה מפותחת ומובילה. ההחלטה פותחת עבור ישראל אפיקי השקעה שהיו סגורים בפניה קודם".



הממשלה החליטה אתמול גם להמשיך את פעילות צוות ההיגוי, בראשות משרדי האוצר והחוץ ובהשתתפות משרדי ממשלה הרלוונטיים, להשלמת המחוייבויות הנובעות מהצטרפות ישראל כחברה ב-oecd.



שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ציין אתמול כי "אנחנו רק בתחילתה של דרך. ישראל תידרש להמשיך להוכיח את חוסנה ויציבותה של הכלכלה, והחל מהיום גם לעמוד בסטנדרטים ובכללים מחייבים של oecd. החברות בארגון היא עוגן ישראלי במגרש המשחקים הגלובלי, שיקל על ישראל את העמידה בסערות הגיאו-פוליטיות".



לדברי עודד ברוק, יו"ר צוות ההיגוי של משרדי הממשלה להצטרפות ישראל ל-oecd וראש האגף הבינלאומי באוצר, "חברות ב-oecd תקנה ביטחון ארוך טווח למשקיעים ולגופים כלכליים ופיננסיים המבקשים לפעול בישראל, תשפיע לחיוב על דירוג האשראי של ישראל, תקדם ותסייע בגיבוש רפורמות פנימיות ותאפשר לישראל להשפיע ולקחת חלק בגיבוש סטנדרטים בינלאומיים".



לרגל ההצטרפות לארגון, פירסם אתמול האגף לקשרים בינלאומיים באוצר ספר תחת הכותרת "ישראל ב-oecd", המסכם את תהליכי ההצטרפות של ישראל לארגון, מתאר את מבנה הארגון ומנתח את היתרונות שיהיו לישראל עם הצטרפותה ל-oecd.



התוצר לנפש: מקום 22



מהנתונים עולה כי חלקן של 34 מדינות הארגון בתוצר העולמי הגיע ב-2009 ל-73%.



לנתניהו כשר אוצר היה חלום להעלות את ישראל לעשירייה הראשונה בדירוג התוצר לנפש במונחי כוח קנייה (ppp). בפועל, התוצר לנפש בישראל ב-2009 היה 28.4 אלף דולר. התוצר הממוצע לנפש - שמשקף את רמת החיים - ב-30 מדינות oecd היה גבוה יותר, והסתכם ב-32.8 אלף דולר. ברשימת 30 המדינות ניצבת ישראל בשליש התחתון - במקום 22. התוצר לנפש של שבע המדינות המפותחות (g7), היה גבוה בהרבה מזה של ישראל - כ-39 אלף דולר.



העודף במאזן התשלומים: 3.7%



באינדיקטור כלכלי מרכזי אחר, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, לישראל היה בשנה שעברה יתרון על מדינות oecd. ישראל רשמה ב-2009 עודף של 3.7% בחשבון השוטף ביחס לתוצר, לעומת עודף זעיר של 0.3% תוצר שנרשם לכלל מדינות oecd.



היבוא והיצוא: 70% ל-oecd



למדינות oecd יש חשיבות משמעותית לסחר החוץ של ישראל. קרוב ל-70% מיצוא ויבוא הסחורות של ישראל מתקיים מול המדינות החברות בארגון, כשארה"ב היא יעד היצוא העיקרי של ישראל. כשליש מהסחורות המיוצאות (17.5 מיליארד דולר ב-2009) מישראל מיועדות לארה"ב. האיחוד האירופי הוא מקור היבוא העיקרי (16.8 מיליארד דולר ב-2009). גם ביצוא ויבוא השירותים העסקיים (דוגמת שירותים משפטיים וייעוץ עסקי), למדינות oecd מקום מרכז - 72% מסך היצוא ב-2008 היה למדינות ה-oecd, ו-70% מסך היבוא.



איכות הסביבה: הזדמנות לישראל



ההצטרפות של ישראל ל-oecd קידמה את היחס והטיפול בתחומי איכות סביבה במדינה בשנים האחרונות. סוגיית איכות הסביבה היא מרכזית ב-oecd - שליש מהכלים המשפטיים שפיתח הארגון הם בנושאים אלה. ישראל מיישמת מזה כמה חודשים חלק משמעותי מהכלים המשפטיים ש-oecd פיתח, וההצטרפות לארגון היא הזדמנות ייחודית לישראל לשדרג את המדיניות שלה בתחום זה - שבו היא עדיין רחוקה מהנהוג בעולם.



כך למשל, המשרד לאיכות הסביבה פועל להעברת חקיקה חדשה, להקמת מנגנונים חדשים ולהטמעת שיקולים סביבתיים בהנחיות. ישראל יכולה לתרום לארגון ולמדינות החברות בו מהידע והניסיון שלה בנושאים כמו השבת קולחין, התפלת מי ים, מו"פ של טכנולוגיות סביבתיות ומאבק במדבור.



מסים: להקל על המסחר



השינויים בחקיקה הישראלית בנושאי מס והשינויים במדיניות הישראלית בנושאי אמנות מס, הנערכים בהשראת oecd ובהשפעתו, החלו עוד לפני הצטרפות ישראל לארגון וצפויים להימשך. שינויים אלה מקלים הן על הפעילות העסקית של תושבי ישראל בעולם, והן על הפעילות העסקית של תושבי חוץ בישראל. כל זאת, תוך הקפדה שפעילויות אלה לא ינוצלו לרעה לשם התחמקות ממס. בחינת עמידתה של ישראל באמות המידה שקובע oecd בנושאי מס היתה אתגר רציני שנדרש היה לעמוד בו בפרק זמן קצר יחסית.



המאבק בשוחד: הערכה לישראל



ההצטרפות של ישראל לאמנה למאבק בשוחד של oecd ביטאה את רצונה של ישראל ליצור אקלים נקי משוחד. תהליך הביקורת שעברה ישראל במסגרת הצטרפותה לאמנה ארך זמן קצר מאוד בהשוואה לתהליך של מדינות אחרות. הצעדים שנקטה ישראל זכו להערכה מצד קבוצות מוסדות ה-oecd.



המרוויחים: שלושה מנצחים



שיתוף הפעולה בין ישראל ל-oecd הוגדר על ידי מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, כ"שותפות של שלושה מנצחים" - ישראל מנצחת, oecd מנצח וגם כלכלת העולם תנצח. מבחינת ישראל, צירופה לארגון יתורגם לטווח רחב של הזדמנויות ורווחים, שיתוף בניסיון של מדינות הארגון, הפיכה ליעד מוערך יותר להשקעות בינלאומיות, היוועצות עם מדינות הארגון בנושאים הנוגעים לסדר היום הכלכלי, ביצוע רפורמות כלכליות בהתאמה לאמות המידה של oecd וביצועים טובים יותר בנושאי מדיניות כלכלית (סחר, השקעות, חדשנות, הגירה בינלאומית, אנרגיה ותחרות).



גם oecd ינצח. צירופה של ישראל כנציגה יחידה של אזור המזרח התיכון, הופך את oecd לארגון גלובלי יותר, בעל ראייה רחבה יותר, הנהנה מניסיון כלכלי שונה (לדוגמה, אימוץ תקציב דו-שנתי) וראייה חדשה של נושאים כלכליים וחברתיים גלובליים.



מבחינת העולם, ישראל היא חלוצה מובילה באספקת פתרונות לאתגרים גלובליים מרכזיים בתחומי המים, החקלאות, טכנולוגית המידע והתוכנה. האוצר קובע כי "העובדה שכל הצדדים המעורבים מרוויחים מצירופה של ישראל לארגון יש בה כדי לערוב במידה רבה להצלחתו של מהלך זה".