תחנת הכוח הפחמית באשקלון: מלכודת דבש מסוכנת

>> בניסיון מביך בשקיפותו, מנסים משרד התשתיות וחברת החשמל להאכיל אותנו פעם נוספת בצפרדע התחנה הפחמית, באמצעות חבילת ההתייעלות האנרגטית והאנרגיות המתחדשות בנוסח "פחמית תחילה" - ואחר כך נראה.

קרוב לשמונה שנים אני וחברי ברשויות המקומיות באזור אשקלון, יחד עם ארגוני הסביבה, מצליחים לעכב את הקמת התחנה הפחמית באשקלון ודורשים שהדבר ייעשה במסגרת תוכנית אב ארוכת טווח למשק האנרגיה בכללותו. תוכנית שתבחן את חלופת האפס ותפנים את דו"ח מקינזי, שהוריד את התחנה הפחמית באשקלון ובכלל מעל סדר היום.



הניסיון להלך עלינו אימים מבלי שנשתכנע באופן מקצועי ומהימן כי אכן כלו כל הקצים ועלינו לבחור בפתרון המזיק מכולם, הוא ניסיון בלתי הגון בעליל ונדון לכישלון בבג"ץ. טוב יעשו משרד התשתיות וחברת החשמל, שבאחרונה הודיעו על תמיכתם המפתיעה בהקמת תחנת כוח על בסיס גז, אם יימנעו בעתיד הקרוב מחזרה על זיגזגים מקצועיים.



שמונה שנים אנחנו חווים איומים אפוקליפטיים אודות קריסה קרובה של מערכת אספקת החשמל. השנים האלה חלפו מבלי שהשכלנו לקדם באופן נמרץ את תוכנית האב ואת האמצעים לצמצום ההישענות על הפחם המזהם. בדצמבר 2009 נגמרה המכסה להקמת מתקנים סולאריים קטנים (עד 50 קילו-ואט), אך למרות ביקוש אדיר בשוק הפרטי, רק לאחר עיכוב של יותר מחצי שנה אושרה מכסה נוספת.



בל נשכח, ועדת שני לגיבוש אסטרטגיה להפחתת פליטות פחמן עדיין לא פירסמה את מסקנותיה. הדרישה להקים כעת את התחנה הפחמית היא בגדר מחטף, שנועד לחפות על אוזלת היד המתמשכת בקידום אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית. חשוב לציין כי לממשלה מובאת הצעה להקמת קרן התייעלות אנרגטית בהיקף של 3,400 מגה-ואט בעוד התחנה באשקלון עתידה לספק 1,260 מגה-ואט בלבד.



מכיוון שלהבנת משרד התשתיות מדובר על פער של שנתיים בלבד בין הפעלת התחנה בפחם (2015) והפעלת התחנה בגז (2017), ניתן לגשר על הפער באמצעות שילוב של תוכנית ההתייעלות האנרגטית וקידום נמרץ של אנרגיות מתחדשות, וכך לייתר את הצורך בהקמת תחנה המופעלת בפחם ולפעול כבר עתה להקמת תחנה הפועלת בגז ב-2017. ראשי הרשויות מוכנים ללכת יד ביד עם אנשי משרד התשתיות וחברת החשמל אל הממשלה ולקדם מסלול מהיר לאישור כל חלופה צודקת ובריאה.



חשוב שהציבור יידע שמשרד הבריאות החל במחקר מקיף על השלכות הזיהום הפחמי על תחלואת ילדים ומבוגרים במרחב אשקלון. הממצאים החלקיים קשים. מסלול האישור של התוכנית להקמת התחנה הפחמית התעלם באופן עקבי מעמדת המשרד הרלוונטי ביותר לאיכות חיינו ולתוחלת החיים של ילדינו. המשרד להגנת הסביבה, האחראי על צמצום השפעותיהן המזיקות של התשתיות, מתנגד אף הוא להקמת התחנה. אסור לתת יד להמשך הפארטאץ' התכנוני.



מי שלא השכיל לשכנע אותנו בצדקת הצורך לשלם מחיר בריאותי וסביבתי בלתי רגיל, מתבקש להימנע מלסמם אותנו במלים יפות. הקמת תחנה על בסיס פחם היא צעד אנכרוניסטי, מזהם ומיותר. מדינת ישראל תשלם מחיר כבד בממון ובבריאות אזרחיה על צעד שכזה, המנוגד למקובל בכל העולם. הגישה הבלתי אחראית שמובאת להכרעת הממשלה חייבת להידחות בלא היסוס.



כל ילד מבין שמערכות התשתית לתמיכה פחמית שיוקמו בהשקעות ענק לא יוחלפו במערכות לתשתית גז, ובוודאי שלא בתוך שנתיים. אנחנו, תושבי הערים והיישובים הכפריים במרחב ועמנו הארגונים הירוקים, לא נקבל את מלכודת הדבש המתוחכמת. אנחנו דורשים מהממשלה לאמץ את מרכיבי ההצעה העוסקים בהתייעלות אנרגטית וביצירת חשמל מאנרגיות מתחדשות.



בד בבד, על הממשלה לדחות בשתי ידיים את ההצעה להקים תחנה פחמית. עליה להמתין עד לפרסום מסקנות ועדת שני ולהורות באופן נמרץ על הכנת תוכנית האב המיוחלת למשק האנרגיה.



הכותב הוא ראש המועצה האזורית שער הנגב