תנו לזקנים לעבוד

>> מהפכות רבות התרחשו במהלך המאה ה-20, כאלה ששינו את פני האנושות לעד בתחומים כמו טכנולוגיה, רפואה ותחבורה. מבלי להמעיט כמובן בחשיבותם של הפיתוחים וההמצאות בתחומים השונים, אין ספק שהמהפכה הגדולה מכולן היא מהפכת תוחלת החיים.

זהו שינוי אמיתי במרקם ובהרכב האוכלוסייה בעולם המערבי. תוחלת החיים עלתה בשנים האחרונות באופן דרמטי ביותר, ואנו יכולים למצוא כיום אנשים רבים אשר מפליגים בשנים וצולחים את שנתם ה-90 ואף מעבר לכך. כיום אנשים בני 65 ויותר אינם אותם סבא וסבתא מבוגרים שאנו זוכרים, אלא אנשים צעירים, חיוניים, מודרניים ומעודכנים, שבריאותם טובה יחסית והם יכולים ורוצים לעבוד ולהתפרנס בכבוד.



ואולם לצערנו, את השקפת העולם מובילה כיום האמרה "העולם שייך לצעירים". בשוק העבודה של ימינו, האמרה הזו מתעצמת ונכונה שבעתיים. העובדה המדאיגה היא כי אנשים בני 60 ויותר, המגישים כיום מועמדות למשרה, גם אם כישוריהם גבוהים והם צברו ידע וניסיון במהלך כל שנות עבודתם - יתקשו מאוד להשתלב בשוק העבודה ולגבור על צעירים מהם.



המעסיקים בשוק הפרטי, גם אם לא יודו בכך בפה מלא מחשש לתביעות על אפליה מטעמי גיל, מעוניינים בעובדים צעירים. אבל לא רק המעסיקים במגזר הפרטי נוהגים כך. מדינת ישראל עצמה נוקטת אותה תפישה אנכרוניסטית ומיושנת, המתייחסת אל כל אדם מעל גיל הפרישה - 67 - כאל זקן שאינו כשיר ואינו יכול לעמוד בזכות עצמו, לא כל שכן להשתלב בשוק העבודה.



התופעה באה לידי ביטוי ביתר שאת כאשר בוחנים את תחום הסיעוד. עובדים בתחום אינם מורשים לעסוק במקצוע אם חצו את שנתם ה-70. המדינה אינה מאפשרת לאנשים מנוסים, אחראיים, מסורים וחרוצים להשתלב בעבודה בתחום הסיעוד, המשווע לידיים ישראליות עובדות. חמור מכך, מי שמעסיק עובד מעל גיל 70 חשוף לקנסות כספיים גבוהים. עובד בתחום זה יכול לחצות את גיל 70 רק אם היה מועסק אצל אותו מטופל לפני שהגיע לגיל זה.



מדוע המדינה מונעת פרנסה מאזרחיה הוותיקים? האם הם אינם זכאים להתפרנס בכבוד, למצוא תעסוקה ראויה ולא לפשוט יד, כאשר הם עדיין רוצים בכך ובהחלט מסוגלים? האם אין צביעות כאשר מדברים השכם והערב על עבודה ישראלית, על תעסוקה לידיים עובדות מקומיות, אך מנגד מונעים זאת מן האוכלוסייה המבוגרת? אם המדינה חוששת כל כך מכשירותו של העובד המבוגר, אז שתתנה את המשך עבודתו בבדיקה תקופתית, אחת לחצי שנה. מדוע להעניש את כולם באופן גורף?



על המדינה ומשרד התמ"ת לעשות את מה שמתקשה השוק הפרטי לעשות: לעודד יציאה לעבודה בגיל מבוגר, לפתח תוכניות ייחודיות עבור תעסוקת האוכלוסייה הבוגרת ואולי אף לסבסד במידה מסוימת את העסקתם של המבוגרים בשוק הפרטי. המדינה לא תתחרט על כך. גם העובדים המבוגרים לא.



הכותב הוא יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל