פילנתרופיה בהיי-טק: חיבור רגשי ללקוח או שלא יידעו על התרומה?

טרנד התרומה לקהילה התחזק מאוד בעשור האחרון, ואתו השתנה גם פרופיל התורמים. אם בעבר היו התומכים הבלעדיים במגזר השלישי בעלי ההון והחברות הגדולות, כיום מבינות גם חברות קטנות כי תמיכה בקהילה קריטית - בעיקר בימים שבהם תקציבי הממשלה לתחומי חיים בסיסיים הולכים ומצטמקים - והן מחפשות את הדרך הנכונה לפעילות פילנתרופית, ספורדית או קבועה.



תהליך הנתינה משתנה. לא מעט חברות פועלות עדיין בשיטה המסורתית - הן מקצות סכום מסוים בכל שנה ומחלקות אותו בין מבקשים רבים. פעילות זו אינה קשורה בהכרח לערכי הליבה של החברה, ובדרך כלל היא גם אינה מערבת את העובדים.



חברות מעט מתוחכמות יותר אינן מעניקות לכל דיכפין. אחת לשנה מתכנסת ועדת תרומות שבראשה יושב המנכ"ל. מנהלי החברה מגדירים לאילו תחומים היו רוצים לתרום, ובעזרת חברות דירוג של ארגונים ועמותות כמו מתן או מידות, מחליטים לאחר תהליך סינון מיהן העמותות שלהן יתרמו. תרומה כזו תהיה מלווה בדרך כלל גם בשיתוף העובדים בפעילות העמותה.



ויש גם דרכים אחרות.



המודל העקיף של תמורה: שלא ירימו גבה



לפני שמונה שנים הוקם תמורה, ארגון ללא כוונת רווח המאפשר לחברות סטארט-אפ מתחומי ההיי-טק והביומד לתרום תרומה עתידית באמצעות הקצאת אופציות לקהילה. "העיקרון אינו ישראלי", מסביר ברוך ליפנר העומד בראש הארגון מאז שהוקם, "זו הדרך המקובלת בעמק הסיליקון. מכיוון שרוב תעשיית ההיי-טק מורכבת מחברות הזנק שאין להן כסף לתרומות, ולא נוח להן להוציא את כספי המשקיעים על כך - הדרך שאנו מציעים להן לתת לקהילה שונה מעט.



"בהקצאת האופציות מדובר בנייר, כך שלא מרגישים את התרומה. ברגע שהן מתממשות אי אפשר לסגת, והסכומים - גם אם אינם סכומי עתק - נתרמים לקהילה", אומר ליפנר.



מספר החברות שעשו הסדרי אופציות עם תמורה גדל והולך בשנים האחרונות, בעיקר בעזרת קרנות הון סיכון שיזמו ותומכות בארגון, הדוחפות את חברות הפורטפוליו להצטרף.



עד כה הצטרפו לתמורה 187 חברות, בהן כאלו שרשמו אקזיטים כמו קופרגייט, קונברג'ין וביוליין. סכום האופציות הממומשות הגיע ל-3 מיליון דולר שנתרמו לכ-20 עמותות שונות בהן שיעור אחר, צעירים בונים עתיד וחינוך לפסגות. לאחרונה הצטרפו לתמורה גם חברות ציבוריות ראשונות, וליפנר מקווה כי הסנוניות הראשונות מבשרות שטף עתידי גדול.



כבר בתחילת הדרך החליט דירקטוריון תמורה כי התרומות יוענקו לתחומי חינוך ונוער בלבד. "זה נוח", מסביר ליפנר. "מדובר בנושאים שכולם רוצים לתמוך בהם, הם מצמצמים את שלל האפשרויות ומרחיקים אינטרסים זרים. חברות היי-טק לא עוסקות בדרך כלל בתחומים אלה כך שאין ניגודי אינטרסים. מדובר בפילנתרופיה טהורה".



ההחלטה מי יכלל בפרויקטים הנתרמים עוברת תהליך דיו דיליג'נס עמוק. העמותות נדרשות לספק דו"חות כספיים מסודרים, כולל אישור מינהל תקין מרשם העמותות, להוכיח שימוש נבון בכסף שכבר נתרם, תקורות הגיוניות ומדדים נוספים כמו ציון ממידות ובעתיד גם מגיידסטאר, ארגון אמריקאי המנתח ומדרג עמותות ומלכ"רים ברחבי העולם, שהחל לפעול גם בישראל. "מי שנכנס אתנו להסדר האופציות יודע שהכסף שייתרם יגיע לתחום נכון ולעמותות הראויות, מבלי שהוא צריך להעסיק את עצמו בבדיקה", אומר ליפנר.



ומה אם חברה רוצה לתרום דווקא לעמותה שאינה במאגר?



"לא פעם חברות שיש להן קשר קודם עם עמותות מתחום החינוך והנוער מבקשות שהכסף יופנה ישירות אליהן, ואנחנו כמובן שמחים לעשות זאת בתנאי שהעמותה עומדת בקריטריונים שנקבעו בבדיקת הנאותות. עד היום לא היתה בעיה".



כמה נותנים לכל עמותה?



"רוב התרומות לא יעלו על 20 אלף דולר וגם זה בשני תשלומים כדי לוודא שנעשה שימוש נכון בכסף שהועבר. ועדת התרומות מתכנסת כל פעם שמגיע כסף - הרי לא מדובר בתזרים קבוע או אפילו כזה שניתן לצפות אותו מראש - ומחליטה מי יקבל הפעם. קיימים פרויקטים המקבלים תרומה מתמורה יותר מפעם אחת".



המודל הישיר של אינוסליין: חיבור רגשי



חברת הביומד אינסוליין, המפתחת מכשור רפואי לתחום הסכרת, פיתחה באחרונה מודל אחר לפילנתרופיה. החברה יצאה להנפקה בבורסה בתל אביב ושלושת היזמים החליטו על הענקת תרומה עתידית במניות שוות ערך ל-300 אלף שקל לשתי עמותות מהתחום - האגודה לסוכרת נעורים והאגודה הישראלית לסוכרת.



התרומה בסך 150 אלף שקל לכל אחת ניתנת מכיסם של בעלי החברה, על חשבון המניות שלהם, ותועבר ישירות לעמותות, הסובלות, כמו עמותות אחרות, ממחסור מתמיד בכספים.



את ההנפקה, כמו גם את המודל הייחודי, הוביל יו"ר החברה אילן כהן, כיום יזם ולשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של אריק שרון. כהן לא מבין מדוע יש אנשים בתעשייה התוהים על כך שהחברה תורמת דווקא למי שעשוי להיות מבין לקוחותיה - הוא אפילו כועס על החשיבה הצינית. "לא תמיד חייבים לחשוד בכוונות טובות, ומאחורי כל תרומה לא עומדת כוונה נסתרת", הוא אומר. "הסיבה שלא פנינו לתמורה פשוטה: הכסף יילך שם לאיבוד. כמי שנמצא בתחום הסכרת יש לנו עניין לעזור דווקא לקהילה ספציפית זו".



יש שיטענו כי מדובר ביחסי ציבור וחיזוק קשרים עתידיים עם קהילה שממנה תרוויחו כסף.



"השוק הישראלי ממילא לא מעניין אותנו כך שלא מדובר בלקוחות פוטנציאליים באמת. תרומה נכונה יותר כשהיא מחוברת היטב לעולמות התוכן של התורם. מיקרוסופט תורמת מחשבים במיליונים לאוכלוסיות שונות. האם מישהו חושד בביל גייטס שהוא פונה ללקוחות פוטנציאליים? החיבור הרגשי בין התורם לנתרם מרחיב את מעגלי התמיכה. לקהילה שבתוכה אתה פועל תרצה לתרום יותר.



"יש מודלים רבים לפילנתרופיה וכל חברה צריכה לחשוב מה מתאים לה. המודל שלנו מעניין וכדאי לשקול גם אותו. לטעמי נכון לתרום במקומות שבהם יש לנו זיקה רגשית, שאנחנו פוגשים יומיום ומכירים את הצרכים שלהם".