מבחן לאחריות התאגידית של דלק והמוסדיים

>> הדיון הציבורי בנושא גילוי הגז מול חופי ישראל התמקד עד כה בזכותה של המדינה לשנות בדיעבד את שיעורי המסים והתמלוגים שתגבה מחברות האנרגיה, צעד שלו מתנגדים בתוקף החברות וגם חלק מהמשקיעים המוסדיים.

ואולם מתבקש לתהות לאן נעלמה בדיון זה מחויבותם של התאגידים עצמם, החל בחברת דלק שבבעלות יצחק תשובה וכלה בקופות הגמל המשקיעות בה - לנהוג באחריות חברתית ולהסכים להגדלת חלקו של הציבור ברווחים ללא קשר לרגולציה?



בשנים האחרונות רווחו בעולם העסקי נורמות בדבר אחריות תאגידית. למעשה, החברות המובילות בישראל ובעולם נטלו על עצמן שורה של התחייבויות אתיות שאינן נובעות בהכרח מרגולציה, אלא מעוגנות בסטנדרטים בינלאומיים ובקודים וולונטריים. התחייבויות אלה עוסקות, בין היתר, בצורך לפעול בשקיפות, לעשות עסקים תוך הקפדה על טוהר המידות ולהטמיע את חשיבות הציות לחוקי העבודה ואיכות הסביבה. במקרים רבים חברות אף התחייבו ליזום פעולות שהן מעבר לדרישות החוק בנושאים כמו הפחתת זיהום סביבתי, חיזוק מנגנונים של ממשל תאגידי ונקיטת אפליה מתקנת וגיוון במקום העבודה. בנוסף, כמעט כל החברות המובילות תורמות כיום למיזמים קהילתיים ומצהירות על אחריותן החברתית לאוכלוסיות מוחלשות.



לאור כל זאת ניתן היה לצפות שחברות האנרגיה בישראל יגלו הבנה גדולה יותר לדרישה הציבורית שיקבלו אחריות וישלמו תמלוגים ומסים הוגנים בגין רווחיהן ממצבורי הגז. על אחת כמה וכמה ניתן היה לצפות לכך מהמשקיעים המוסדיים האמונים על חסכונות הציבור. ואולם הקמפיין שמנהלות החברות באמצעות יחצ"נים, עורכי דין ולוביסטים נגד הגדלת חלקו של הציבור ברווחים, והתמיכה שלה הן זוכות מקופות הגמל, חושפים עד כמה צדק חלוקתי כלל אינו נכלל במה שמוגדר כיום כאחריות תאגידית, וכיצד אפילו במקרים הזועקים לשמים כמו חלוקה של משאבי טבע לחברות, מוסיפות החברות לפעול אך ורק לשם רווחיהן.



הדבר בולט שבעתיים לנוכח סדר הגודל העצום של הרווחים המשוערים ממצבורי הגז, העשויים להעשיר הן את קופות החברות והן את אוצר המדינה לדורות. במלים אחרות, התנהלותן של חברות האנרגיה וקופות הגמל ממחישה כי אפילו חברות המצהירות בימים כתיקונם אודות אחריותן התאגידית, עדיין לא הפנימו שאחריות חברתית אמיתית פירושה גם צדק חברתי.



בנוסף, מאבקם של טייקוני הגז ותומכיהם נגד המדינה עלול לאשר את החששות כי אחריות תאגידית הוא מושג ריק מתוכן, שכן ברגע האמת לא ניתן לאכוף אותו ולהגן על טובת הציבור. זו עלולה להיות התפתחות מצערת שתצעיד את האחריות התאגידית לאחור ותוכיח כי צודק מי שטוען כי מדובר במס שפתיים לצורכי תדמית בלבד.



סוגיית תמלוגי הגז מהווה שעת מבחן לא רק לרגולציה, אלא גם לתרבות האחריות התאגידית בישראל. אם חברות האנרגיה והמשקיעים המוסדיים לא יתעשתו בזמן, צפוי לגבור קולם של אלה המבקשים לזנוח כליל את המסגרת הזו. לפיכך, אחריות תאגידית ארוכת טווח מחייבת שחברות האנרגיה והמשקיעים בהן ייאותו להגדיל משמעותית את חלקו של הציבור ברווחים הצפויים מגילוי הגז, ויתרמו מיוזמתם לצדק חלוקתי בישראל.



הכותב הוא משפטן ומומחה לאחריות תאגידית