פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המענה לטייקונים - עסקים קטנים

      האם יש פתרון משביע רצון לריכוזיות במשק הישראלי? מוטי שפירא, מנכ"ל להב, חושב שהעסקים הקטנים והבינוניים אולי לא יתנו מענה שלם אבל עשויים בהחלט לרכך מעט את התופעה

      ישיבת ועדת הכספים שנערכה לפני כחודשיים והוקדשה לדו"ח מחלקת המחקר של הכנסת על "קבוצות עסקים בישראל", משכה אליה, ובצדק, תשומת לב רבה מצד כלי התקשורת והציבור.

      הישיבה התקיימה ביוזמתו של ח"כ חיים אורון (מרצ), אך משכה אליה ח"כים נוספים, בעיקר אלה המייצגים את העמדה החברתית הדוגלת בממשלה גדולה, מעורבות ממשלתית מסיבית, הלאמה של שירותים חברתיים, צמצום ההפרטה והגדלת התקציב הממשלתי על בסיס העלאת מסים - בעיקר לעשירים. קבוצה זו גם הצליחה ליצור שיח ציבורי חדש בישראל שבמרכזו שכר בכירים, הון ושלטון, פערי שכר, טייקונים, מונופולים וכל נושא שנודף ממנו ריח של עסקים מושחתים ומשחיתים.

      לפי תפישתה של אסכולה זו, הממשלה וזרועותיה - בדמות הרומנטית של "משרתי ציבור", הן הפתרון לחוליי מדינת ישראל. אסכולה זו אינה רואה את הצמיחה החברתית של ישראל באמצעות הרחבת הפעילות העסקית, הגברת היזמות והיצירתיות, מתן כלים ליצירת עסקים חדשים, השתחררות האזרחים והעסקים מעול הביורוקרטיה והרגולציה המיותרת, והפחתת המסים הישירים והעקיפים כדרך להגברת התחרותיות של המגזר העסקי בעולם הגלובלי.

      גישה זו היא גישה לגיטימית, אם כי מהתבוננות בעולם המערבי היא כבר אינה קיימת בצורתה זו. אמנם עדיין קיימים מוקדי סוציאליזם במקומות שונים על פני העולם, אך רובם הפנימו כי המודל הרצוי הוא מודל משולב של "פרו-ביזנס" לצד אחריות חברתית, וזאת על ידי איזון מושכל בין תפקידיה של הממשלה והיכולת של המגזר העסקי, המגזר השלישי והאזרחים עצמם לסייע בשיפור המציאות שבה חיים תושבי המדינה.

      פירוק המשפחות השולטות - לא ריאלי

      חברי הכנסת שהשתתפו בישיבת ועדת הכספים יודעים היטב כי יהיה קשה למצוא פתרון משביע רצון וריאלי ש"יפרק" את המשפחות השולטות או יפזר את אחזקותיהן, אף שהרעיון חיובי ביסודו. מחלקת המחקר של הכנסת אף מציעה במסמך פתרונות אפשריים, כגון הפרדת בעלות בין קבוצות עסקים למוסדות פיננסיים, היטל מס על דיווידנד המשולם בין חברות, הגבלת מקורות המימון ופיזור הפרטה בין שחקנים רבים. כל אלה הם צעדים נכונים בעיקרון, אך יישומם לא ריאלי.

      את המציאות של קבוצות העסקים בישראל יצרה המערכת הפוליטית בעצמה, בעצם מדיניותה, התנהלותה והתנהגותה. מערכת זו לא תתפרק מאחד הנכסים החשובים לה כמערכת וכפרטים - הקשר עם הטייקונים ובעלי העסקים החדשים.

      לכן נראה כי קיים פתרון נוסף, ארוך טווח אמנם, מוגבל ביכולתו לשנות את המצב הקיים, אך על ידי עקביות, נחישות, הפעלת תוכנית ממשלתית חכמה ומקיפה קיימת אפשרות לאיזון בין קבוצות העסקים הגדולות לבין "קבוצות העסקים הקטנות".

      מדובר בתוכנית ממשלתית ועירונית מקיפה לעידוד תעסוקה כעצמאים ופרילנסרים, ליצירת מקומות עבודה באמצעות עסקים קטנים, להקמת מיזמים בתחומים מגוונים כמו שירותים, מוצרי צריכה, שירותים פיננסיים, היי-טק, ביוטכנולוגיה, חקלאות ומערכות מחשוב. המשק הישראלי צריך להיפתח להתפתחותם של עסקים אלה, שבעתיד יהיו עסקים גדולים וגם בהיותם קטנים העוצמה המצרפית שלהם יכולה להוות "איום" על קבוצות עסקים גדולות.

      לצורך כך, על הממשלה להניח את היסודות לסיוע ועידוד עסקים קטנים ויזמויות באמצעות שינוי במבנה המס של עסקים אלה, בהרחבת הגישה לאשראי מעבר לקיים כיום, להעדיף עסקים קטנים ובינוניים במכרזי ממשלה והמגזר הציבורי, או לחייב להעסיק עסקים קטנים כקבלני משנה. בנוסף, יש להתחיל בלימוד היזמות והקמת העסק העצמאי עוד בשלב התיכון, לשכלל את ההכשרה המקצועית לאותם מקצועות הנדרשים במגזר זה, לחזק את תקציבי הסוכנות לעסקים קטנים במשרד התמ"ת, להקטין ביורוקרטיה ורגולציה מכבידה ולהפוך את המינהל הציבורי לפתוח יותר למגזר זה.

      עסקים קטנים ובינוניים לא יחליפו את חברת החשמל, מערכת הבנקאות או קבלני תשתית גדולים, אך יהיה באפשרותם לרכך מעט את הריכוזיות במשק.

      *הכותב הוא מנכ"ל להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל