>> האיכויות, שבעבר הלא-רחוק העניקו לארה"ב את מקומה כמובילה עולמית, נעלמות מהר יותר מהקרחונים. בעבר שימשה ארה"ב דוגמה ומופת לעוצמה תעשייתית, תשתיות מתקדמות ואיכות חיים. אך יתרונות אלה מתפוגגים כעת.
החדשות המטרידות האחרונות מגיעות ממועצת המכללות, שדיווחה כי ארה"ב, שבעבר היתה המובילה העולמית בשיעור הצעירים בני 25-34 בעלי תואר אקדמי, נפלה למקום 12 מבין 36 המדינות המפותחות.
בתקופה שבה החינוך האקדמי נדרש יותר מתמיד כדי לבסס ולשמור על רמת החיים של המעמד הבינוני, צעירי אמריקה פונים בדיוק לכיוון ההפוך. אוכלוסייה משכילה חיונית גם לשיפור כושר התחרות של ארה"ב מול שאר העולם.
ואולם במקום לתרגל את שרירי המוח, ארה"ב מאפשרת לעצמה ליהפך לאומה של טמבלים, אחוזי אובססיה לגבי מעלליה האחרונים של לינזי לוהן, ועיוורים לסוגיות החברתיות הבוערות שזקוקות נואשות לתשומת לב. מה צריך להיעשות כדי להתמודד עם שיעור האבטלה הגואה, הידרדרות מערכת החינוך הציבורית, חוסר השוויון הכלכלי, קשרי ההון והשלטון והגירעונות?
מדוע אין שיח ציבורי רציני בנושאים אלה? שיח מסוג זה עשוי להוביל ליצירת רעיונות חדשים, שעשויים להעשיר את חיי האמריקאים. אך לשם כך עליהם להתעלות על עצמם מבחינה אינטלקטואלית וחברתית.
בדו"ח חדש של מועצת המכללות נכתב: "בעוד שכוח העבודה המזדקן והמשכיל של מתקרב לגיל הפרישה, כדי לשפר את מעמדה בעולם, תצטרך ארה"ב להסתמך על הצעירים".
הבעיה היא שצעירי אמריקה כיום אינם קרובים לרכישת ההשכלה וההכשרה הדרושות לביצוע משימה זו. רחוק מכך. בקבוצה של הצעירים בני 25-34 בעלי תואר אקדמי, ארה"ב מפגרת אחרי קנדה, דרום קוריאה, רוסיה, יפן, ניו זילנד, אירלנד, נורווגיה, ישראל, צרפת, בלגיה ואוסטרליה. זה מצב פתטי.
"בשעה שארצנו נאבקת לחיזוק הכלכלה, רמת החינוך במדינה שלנו מידרדרת והולכת", נכתב בדו"ח.
כולם נושאים באשמה - הורים, תלמידים, מוסדות החינוך, מנהיגי הממשלה, כלי התקשורת וכן הלאה. חברה שעוצמת עיניה אל מול הסוגיות החשובות ביותר, שלעתים קרובות בזה להישגים אינטלקטואליים, שמתעניינת יותר בהיפ-הופ ובליידי גאגה מאשר בחינוך צעיריה, היא חברה שפניה לאבדון.
גסטון קפרטון, נשיא מועצת המכללות ולשעבר מושל וירג'יניה המערבית, הרצה בחודש שעבר על הירידה בשיעור מחזיקי התואר בקרב צעירים. הוא אמר: "כשהייתי בבית הספר, היינו מספר אחד בעולם באחוז בוגרי האוניברסיטאות. כשהייתי מושל, היינו במקום השלישי, והירידה הפתיעה אותי. כעת אנו במקום 12, כשחינוך טוב הוא גורם מכריע בהשגת משרה טובה".
בספרם "the race between education and technology" (המירוץ בין חינוך לטכנולוגיה), טענו הכלכלנים קלאודיה גולדין ולורנס כץ שהישגי החינוך בארה"ב "היו מהירים ומתמשכים באופן בלתי רגיל בשלושת הרבעים הראשונים של המאה ה-20".
ואז, ברוב טפשות, האמריקאים לחצו על הבלמים, וכעת עתידם מונח על כף המאזניים.
ארה"ב נהפכת לאומה של טמבלים
בוב הרברט
24.8.2010 / 6:47