בעמדה מקווים להיות כמו הגדולים

מאת אורי ויינברגר



מסעות השיווק שניהלו הבנקים הגדולים לקרנות הנאמנות שבניהולם ב-2001, נשאו פירות. לפי נתוני מיטב, ב-2001 צמחה תעשיית קרנות הנאמנות בשיעור חד של כ-40%, והיא מוערכת כיום בכ-63 מיליארד שקל. עיקר הגידול נבע מכניסת כספים בסך כ-15 מיליארד שקל.



קרנות הנאמנות נחשבות מקור הכנסה משמעותי וחשוב עבור הבנקים הגדולים, ולכן אלה אינם חוסכים במאמצי השיווק. רוכש היחידות בקרן נאמנות משלם למנהל הקרן דמי ניהול שנתיים בשיעור ממוצע של כ-2%-1% מסך נכסי הקרן, בהתאם לסוג התמחותה ומידת הסיכון הכרוכה בהשקעה (דמי הניהול בקרנות המנייתיות גבוהים יותר). נוסף על כך הוא גם משלם שיעור הוספה, שהוא הפער בין מחיר הקנייה למחיר הפדיון.



הורדת הריבית במשק אמנם העלתה הכדאיות של אפיקי השקעה אחרים, דוגמת שוק המניות או שוקי האג"ח והמט"ח על פני הפיקדונות השקליים, אך סביר כי הצלחת האפיק השקלי - שהניב בשנה האחרונה תשואות גבוהות - לא תשוחזר.



העליות החדות באפיקי ההשקעה השקליים (איגרות החוב השקליות מסוג שחר הנסחרות בורסה) היו אחד הגורמים העיקריים לגיוסים הגדולים בשנה האחרונה. בנק הפועלים לבדו גייס ב-2001 כ-10 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות שבניהולו - חלק נכבד בקרנות הנאמנות השקליות.



הריבית הנמוכה מוצדקת?



תהליך הורדת הריבית, שהגיע כנראה לקיצו ב-25 בדצמבר, הסב רווחי הון גבוהים באפיקים השקליים. רווחים גבוהים מצדיקים דמי ניהול בהתאם, אך הריבית הנמוכה מעמידה בספק את הצדקתם היום. ארבעה שבועות חלפו מאז שהוריד הנגיד את הריבית במשק, וחברת קרנות הנאמנות עמדה של בנק המזרחי היא הראשונה להפחית עמלות.



עמדה ניהול קרנות נאמנות הודיעה אתמול על ביטול הפער שבין מחיר היחידה למחיר הפדיון בכל קרנות הנאמנות שבניהולה. מנכ"ל עמדה, דוד שוורץ, הסביר כי המהלך יאפשר למשקיעים לשנות את אפיקי ההשקעה הקיימים באפיקי השקעה אטרקטיוויים יותר בעקבות השינויים בשוק ההון, מבלי לחשוש ממחיר השינוי.



מהלך גורף זה הוא הראשון מסוגו בתעשיית קרנות הנאמנות בישראל, מוסיף שוורץ, אך פעילים בתעשיית הקרנות סבורים שגם האחרון. מסעות השיווק של הפועלים בשנה האחרונה סייעו לבנק להגדלת חלקו בתעשייה מ-34% בתחילת השנה ל-40% בסיומה. שיעור ההוספה הוא מרכיב משמעותי בהכנסות חברות ניהול הקרנות. על כן סביר שבנק הפועלים, הנהנה גם ממערכות שיווק משומנות היטב, יימנע מלנקוט בצעד דומה - כמו גם שאר הבנקים הגדולים, הנהנים מנתח משמעותי בענף.



השיווק לא עזר למזרחי



ואולם נסיונות השיווק של המזרחי בשנה החולפת לא ממש סייעו לבנק להגדיל את נתח השוק שלו בתעשייה מעבר ל-3% (בתחילת השנה עמד נתח השוק של המזרחי על 2.6%). הבנק חבר בחמישיה הפותחת של הבנקים הגדולים בישראל, החולש על עשרות סניפים ומעסיק מאות פקידים ויועצי השקעות. אפילו קונטיננטל הצליח בשארית כוחותיו להגדיל הנתח שלו בתעשייה, רגע לפני סיום השנה, ל-4%.



הציבור מחפש כיום ניהול מקצועי לחסכונותיו. אמנם יש המעדיפים עדיין להסתפק בתשואה הנמוכה שמניבים להם הפיקדונות השקליים - אך מעדותם של מנהלי התיקים ומגל הגיוסים בקרנות הנאמנות, תהליך ההסטה רק בראשיתו. חברת ניהול הקרנות עמדה סיימה את 2001 כש-22 הקרנות שבניהולה חולשות על נכסים בהיקף של 2 מיליארד שקל.



מיום שהחליט הנגיד על הורדת הריבית, ובמשך 10 ימים בלבד, גייסה תעשיית קרנות הנאמנות כ-6 מיליארד שקל. לעמדה זרמו בתקופה זו 375 מיליון שקל בלבד (כ-5% מסך הגיוס). משקל הפער (בין מחיר יחידה לפדיון) משמעותי מאוד בקרנות הסולידיות, ובעיקר היום. ואולם איציק שנידובסקי, סמנכ"ל בקבוצת מיטב, מזכיר כי באותן קרנות שיעור ההוספה נמוך בלאו הכי - כשחלקן נמנעות מגבייתו זה זמן רב. שנידובסקי מוסיף כי בקרנות המנייתיות, התשואה שמשיג המנהל עבור הלקוח היא הפרמטר המשמעותי - ולא שיעור ההוספה.



הבנקים הגדולים, שהגדלת נתחם בתעשייה חשובה כיום מתמיד בעקבות התעניינותו הגוברת של הציבור בניהול מקצועי, ודאי לא ישבו בחיבוק ידיים. נראה כי גם המאבק על כיסו של הלקוח עשוי לתפוס תאוצה השנה. חלקם אולי ישובו וידגישו כי מעבר מקרן אחת לקרן אחרת שבניהולם אינו חייב בשיעור הוספה. הם גם יזכירו ללקוחות הנאמנים (ובעלי הממון) המוכנים לשתף את הבנק בהשקעותיהם כי עבורם שיעור ההוספה מופחת, וכי גם הוראת קבע תוזיל להם העלויות.