פרשת הדסק הרוסי: השופט הציע לפרקליטות כבר במשפט לסגת מכתב האישום

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, הציע לפרקליטות מיסוי וכלכלה, בשיחת אוף דה-רקורד עם הצדדים, לסגת מכתב האישום בפרשת הלבנת ההון של בנק הפועלים. שיחה כזו ניהל השופט עם התובעת עו"ד טלי נג'רי במהלך פרשת ההגנה. התביעה לא השתכנעה, והשבוע התפרסם פסק דין שבו הורה השופט לבטל את כתב האישום ומתח ביקורת קשה על התנהלות התובעים בתיק - טלי נג'רי, לירן חיים, עודד קם ואביבה חפץ.



פרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים החלה ב-2005, לאחר חקירה סמויה של המשטרה. שוטרי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) ביצעו מעצרים נרחבים בקרב פקידי סניף הירקון של הבנק ולקוחותיו. עובדי הסניף ולקוחות רבים נחקרו אז בחשד לעבירות דיווח על חוק איסור הלבנת הון. כמיליארד שקל הוקפאו, כשהחשד היה שהסניף מלבין כספים של תושבי חוץ שמקורם בעבירות פליליות.



רשויות האכיפה חילקו את החומר לפרשיות שונות, שבאו לידי ביטוי בשלושה כתבי אישום: הדסק הצרפתי ובו זוכו הנאשמים מחמת הספק בדצמבר האחרון; כתב האישום נגד ארקדי גאידמק, שבו הנאשמים המרכזיים הם בכירי חברה בת של בנק הפועלים, פועלים נאמנות, שעדיין נדון במחוזי בתל אביב; ופרשת הדסק הרוסי שבה נאשמו מנהל הדסק, אליק לדר והאחראי על קשרי לקוחות בסניף, יעקב סברדליק. לגישת המדינה, הנאשמים בפרשת הדסק הרוסי פעלו במשותף עם לקוחות למסירת פרטים כוזבים בדבר זהות הנהנים בחשבונות, כדי לרמות את רשויות האכיפה בישראל, תוך מסירת דיווחים כוזבים לרשות לאיסור הלבנת הון.



לדברי השופט, "לא מדובר רק בזכות יסוד שהופרה בבוטות על ידי המדינה. מדובר בפגיעה ממשית ביכולת הנאשמים לקיים את הגנתם. התנהגות המדינה היא התנהגות נפסדת, הפוגעת באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות".



לדברי השופט, הפרקליטות הצהירה בפני בית המשפט הצהרות שהן לכל הפחות בנויות על חצאי אמיתות בנוגע לראיות של צילומי וידיאו, לא העבירה כמויות אדירות של חומר חקירה להגנה. "הצהרת המדינה כי העבירה את כל חומר החקירה לעיון ההגנה היא הצהרה בלתי נכונה שיש בה כדי לפגוע באושיות מסגרת המשפט", כתב בפסק הדין.



אמנם נג'רי לא שבה עם תשובות לשופט בנוגע להצעתו לסגת מכתב האישום, אך בסיכומיה הסירה התביעה 11 אישומים מתוך 15 שהיו בכתב האישום. דולן, היה בעבר ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ומנוסה בעמידה מהצד של התביעה. מספר כי הבעייתיות בתיק החלה מהשלב הראשוני של השימוע. הפרקליטות לא טרחה להבהיר לו במה נחשד לדר. "הכל החל בהליך השימוע. לא נתנו לי האזנות סתר או הודעות של אנשים מהבנק. נתנו לי את הוראת החוק ולא עובדה אחת. אני לא זוכר דבר כזה. נתנו לי הודעות של שני הנאשמים והודעות של הלקוחות. בלי האזנות הסתר שהן ראיות מזכות ובלי הודעות של עובדי הבנק האחרים. אם אלה (רובינק, העומדת בראשות פרקליטות מיסוי וכלכלה-ע.ב.א) הייתה מיישרת את זה בהתחלה הכל היה נראה אחרת. אמרתי להם, תנו לי את עיקרי העובדות. אחד התובעים, לירן חיים, אמר לי "מההודעות תוכל להבין לבד".



במהלך המשפט התברר שהיו חסרים להגנה חומרי הגנה בכמויות שהשופט הגדיר בלתי נתפסות. דולן הסביר כי חשדו על העלמת חומרים מההגנה עלה לאחר שראה התייחסויות לחומרים החסרים מתוך החומרים שהועברו לו. "התחילה התכתבות לגבי החומרים והם לא נתנו לנו אותם". לשאלה מדוע לא הועברו החומרים אומר דולן: "התשובה האמיתית היא שאני לא יודע".