נפטר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב שמואל ברוך

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב שמואל ברוך אשר נפטר אתמול (שני), הובא היום אחה"צ למנוחות בקיבוץ גבעת השלושה. ברוך נפטר ממחלת הסרטן, שהתגלתה בגופו בחודש אוקטובר האחרון.



ברוך, יליד 58', החל את הקריירה המשפטית כעורך דין עצמאי ועבד במשרד משלו בין השנים 1987-1994. ב-94' נבחר לכהונת שופט של בית משפט השלום במחוז המרכז. 10 שנים מאוחר יותר הוא מונה כרשם בית משפט המחוזי בתל אביב. מינויו לשופט קבוע בבית המשפט המחוזי התעכב ונדחה מספר פעמים בוועדה למינוי שופטים, שם לא זכה לתמיכה מספקת, אולי משום שנחשב ל"צבעוני, שופט מסוג אחר", כפי שהגדיר אותו בעבר בכיר בוועדה למינוי שופטים.



למרות שבאוקטובר 2004 הוא כבר מונה במינוי בפועל לבית המשפט המחוזי, רק במארס השנה הפך המינוי בפועל למינוי של קבע, ואולם ברוך לא הספיק להנות מהתפקיד למשך זמן רב. לטקס השבעתו לבית המשפט המחוזי הגיע ברוך היישר מבית החולים, כשהוא מחובר למכשירים. בתקופה האחרונה לא איפשרה לו מחלתו להמשיך לעבוד. הוא השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים.



נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, הספידה אותו היום בהלוויתו במלים אלה: "שמוליק נאבק מאבק הרואי לחיים ועם קבלת הבשורה המרה בדבר מחלתו התמודד בגבורה, נלחם על חייו וניסה לשדר לנו עסקים כרגיל. כולנו נפגשנו בתערוכה המופלאה של הצילומים שצילם במסעותיו בעולם, והתערוכה הזו שצפינו בה בעין דומעת שיקפה חלק מאישיותו יוצאת הדופן. שמוליק היה אדם אוהב חיים, אדם אוהב ספרות, אדם בעל חוש ליופי ובעיקר אדם אוהב אדם ושופט שאינו הולך בתלם, לא בחייו המקצועיים ולא בחייו הפרטיים; הוא היה מאוד החלטי, עמד על כך שעליו ללכת בדרכו שלו עם רצון לחדש ולשנות, גם אם לא תמיד קיבלנו את גישתו.



"שיחתנו האחרונה היתה לפני שבוע, שמוליק התקשר וחזרתי אליו. ניכר בקולו שהוא מתאמץ לדבר ומשתדל להישמע כרגיל. ניסיתי באופן לא משכנע לעודד אותו, אמרתי לו: 'תמשיך להילחם', והוא אמר לי: 'נותרו לי ימים ספורים'. הוא ביקש את הסכמתי להגיע לכנס השופטים שיתקיים בשבוע הבא ולדבר שם. הבנתי שביקש להיפרד במעמד זה. לא יכולתי לסרב - הסכמתי, אבל פיקפקתי אם יעמוד לו כוחו. נפרדנו בכך שעוד נשוב ונדבר לפני הכנס ואולי הוא בכלל יגיע לבקר אותי בעזרת הבנים - במובן מסוים הידיעה על מותו היתה מפתיעה - מוות בטרם עת".