הסיבוב השני של יאיר המבורגר וירון קסטנבאום על כביש 6

ירון קסטנבאום היה בן 33 וללא ניסיון בניהול קרנות פרטיות כשהחליט להקים את קרן תשתיות ישראל, עם יהודה רווה ויאיר המבורגר מחברת הביטוח . במארס 2008 נסגרה הקרן הראשונה עם גיוס של כ-90 מיליון דולר ממוסדיים ישראלים ומהבנקים לאומי ואגוד. זה קרה בעיקר בעזרת הגב של השותפה, הראל. הראל היא לא רק אחת השותפות בקרן, אלא גם המשקיעה הגדולה ביותר בקרן, עם כ-20 מיליון דולר.



השבוע עלתה הקרן לכותרות בעקבות השקעת ענק בדרך ארץ. הקרן רכשה מאפריקה ישראל של לב לבייב את מפעילת כביש 6 בתמורה ל-475 מיליון שקל לפי שווי של 1.27 מיליארד שקל לפרויקט. הקרן החלה לגבש קבוצת מוסדיים למימון הרכישה. כרגע מדובר על הכנסת הראל כשותפה ישירה בדרך ארץ בשיעור של 49% תמורת 280 מיליון שקל, וכן במגעים להכנסת לאומי פרטנרס והקרנות הוותיקות (עמיתים) בשיעור של 30%-40%.



ההשקעה בדרך ארץ היא ההשקעה האחרונה של הקרן. שנתיים וחצי אחרי הסגירה והקרן סיימה לבצע השקעות חדשות. מדובר בזמן קצר משמעותית מסיום שלב ההשקעות בקרנות השקעה פרטיות, שמסתכם לרוב ב-5 שנים. קסטנבאום, המבורגר ורווה כבר חולמים על קרן נוספת, כשהפעם הם מעוניינים לגייס פי שניים - כ-200 מיליון דולר לפחות. אפשר לשער כי הם מקווים שבעזרת התשואה השנתית הפנימית שהשיגו בקרן עד כה, 24%, והעובדה שכבר החזירו 42% מהכסף למשקיעים - המשקיעים הנוכחיים יסכימו להמשיך עמם לקרן נוספת. קסטנבאום, הראל ורווה גבו עד היום יותר מ-5 מיליון דולר דמי ניהול.



בינתיים, חושף themarker בראשונה את דו"חות הקרן הראשונה לרבעון הראשון של 2010 (לפני השקעה במניות דרך ארץ). נכון לסוף מארס 2010 כולל הפורטפוליו של קרן תשתיות ישראל חמש השקעות שמוערכות על ידה ב-36.3 מיליון דולר, כשעלות ההשקעה בחברות השונות היתה 31.1 מיליון דולר. עליית הערך הגיעה משלוש השקעות. הראשונה היתה בחברת דליה אנרגיות כח, השנייה בספקית הגז המצרית emg והשלישית בזכיינית הרכבת הקלה בירושלים, סיטיפס.



מלבד ההשקעות הקיימות, הקרן ביצעה בסוף 2009 אקזיט ראשון בדרך ארץ. הסיבוב הנוכחי שעליו נודע השבוע הוא השקעה במניות של דרך ארץ, אבל עוד קודם לכן השקיעה הקרן באג"ח של דרך ארץ. זו היתה ההשקעה המוצלח ביותר שלה עד כה. שנה אחרי שרכשה את האג"ח ב-6.9 מיליון דולר היא מכרה אותן למגדל ב-14.8 מיליון דולר.







אחת ההשקעות המעניינות של הקרן היום היא בדליה אנרגיות כח. הקרן העריכה נכון לסוף הרבעון הראשון של 2010 את החברה בשווי של 21 מיליון דולר. במאי 2007 השקיעה הקרן 800 אלף דולר בחברה תמורת 10% ממניותיה. כיום היא משערכת את האחזקה שלה ב-2.1 מיליון דולר.



עוד חושפים הדו"חות כי הקרן קיבלה אופציה להשקיע ב-10% נוספים מהקרן תמורת סכום של 1-3 מיליון דולר. זאת כפונקציה של התשואה שתשיג במועד סגירת עסקה הקשורה לדליה. השיערוך של קרן תשתיות ישראל לדליה נמוך משמעותית משדובר עליו במסע מצגות שערכה החברה בניסיון להכניס משקיע אסטרטגי. אז דובר על כ-80-100 מיליון דולר.



דליה מתעתדת להקים תחנת כוח בהספק של 870 מגה-ואט באזור תל צפית בדרום השפלה. מדובר בפרויקט בעל שני שלבים להצבת יחידות ייצור חשמל במחזור משולב המוסקות בגז טבעי. את המימון של הקמת תחנת הכוח בעלות של כמיליארד דולר אמור להעמיד בנק לאומי. בסוף 2009 חתמה החברה על מסמך כוונות עם שותפויות הגז תמר ודלית לרכישת גז טבעי למשך 17 שנה החל במחצית השנייה של 2013.



מלבד קרן תשתיות בעלי השליטה בדליה כוללים את חברת חירם אפסילון שבשליטת שייקה לנדאו, אחד מבעלי השליטה בבנק אגוד; את גרנית הכרמל שבשליטת עזריאלי; את משק אנרגיה, חברה בבעלות 260 קיבוצים ומושבים; ואת חברת סיגמא אפסילון, המוחזקת בידי כמה משקיעים פרטיים נוספים. החברה מנוהלת בידי איתן מאיר, אלוף משנה במיל' שכיהן בעבר כמנכ"ל עיריית ירושלים, ובידי אריק רייכמן, לשעבר מנכ"ל תנובה.



שותף אחר בעל שם של החברה הוא יוסי מימן. הקרן השקיעה יחד עם מימן וקבוצת משקיעים נוספת 8.6% בחברת emg. ההשקעה בוצעה באמצעות השותפות מרחב-אמפל. עלות ההשקעה של הקרן לבדה בספקית הגז המצרי ב-2007 היתה 15.4 מיליון דולר ושיקפה לחברה שווי של 2.1 מיליארד דולר. כיום משוערכת ההשקעה ב-18.4 מיליון דולר, הגוזרת שווי של 2.6 מיליארד דולר ל-emg.



בשל צורת ההשקעה שבה קסטנבאום מוביל קונסורציום של משקיעים ב-emg, זכאית קרן תשתיות ישראל לקבל דמי ניהול מחברי הקונסורציום. דמי הניהול למרחב-אמפל מסתכמים ב-300 אלף דולר בשנה, מתוכם 150 אלף דולר בשנה מגיעים לקרן תשתיות ישראל. את דמי הניהול האלו נוהגת הקרן לקזז מדמי הניהול שהיא גובה מהמשקיעים שלה.







גם יצחק תשובה שותף של הקרן בהשקעה בחברת סוויספורט. בסוף 2007 רכשה קרן תשתיות 15.8% ממפעילת מסוף המטענים בנתב"ג והיא מחזיקה בחברה בצד שותפים כמו דנקנר השקעות של תשובה וקרגו איר ליינס. בסך הכל השקיעה הקרן בחברה 2.75 מיליון דולר, שמשוערכים כמעט שלוש שנים אחרי באותו הסכום ולפי שווי של 17.4 מיליון דולר.



הקרן כתבה למשקיעיה כי ברבעון הראשון של 2010 העמידה הלוואת בעלים בגובה של 42 אלף דולר לסוויספורט למימון גירעון בהון החוזר של החברה. לפי ההערכות, סוויספורט חזרה לרווחיות ברבעון השני של השנה.



סוויספורט קיבלה זיכיון ל-20 שנה להפעלת מסופי המטען בנתב"ג. המתחרה העיקרית שלה היא חברת ממן, שהזיכיון שלה מסתיים ב-2014. ממן היא חברה ציבורית, הנשלטת בידי משפחת לבנת ונסחרת לפי שווי של כ-230 מיליון שקל.



השקעה אחרת של החברה היא בטאואר ויז'ן, המפעילה אתרי תקשורת סלולארית בהודו. קרן תשתיות מחזיקה ב-5.3% ממניות הבכורה בטאואר ויז'ן בצד חברת ג'רביניה של מאיר שמיר ושל האחים סלוק ושושן, וקרן ההשקעות האמריקאית quadrangle capital. מדובר בהשקעה שביצעה הקרן בתחילת 2010 בהיקף של 10 מיליון דולר כחלק מסבב גיוס של טאואר ויז'ן בהיקף של 190 מיליון דולר לפי שווי של 405 מיליון שקל אחרי הכסף. מאחר שההשקעה בוצעה בסמוך לדו"חות הרבעון הראשון, השיערוך של טאואר ויז'ן נותר זהה לעלות ההשקעה.



טאואר ויז'ן עוסקת בתחזוקה וניהול של אתרי תקשורת סלולארית בהודו. בתמורת הגיוס האחרון השתמשה החברה למיחזור חובות ולהרחבת פעילותה בתחום המגדלים, בין השאר באמצעות אשראי שתקבל מבנקים הודיים. לפי הדו"חות של הקרן, טאואר ויז'ן מתכננת להפעיל 8,000 מגדלי תקשורת עד סוף 2011.



אחת ההשקעות שבה תולה קרן תשתיות ציפיות גדולות היא ההשקעה בסיטיפס. הקרן השקיעה 2.2 מיליון דולר ביוני 2008 תמורת 10% מסיטיפס ומשערכת את האחזקה כיום לפי 3 מיליון דולר, כלומר לפי שווי של כ-30 מיליון דולר לסיטיפס.



בין השותפים שלה בסיטיפס מצויים קבוצת אשטרום; הראל, שמשקיעה באופן ישיר בסיטיפס מלבד השקעה בקרן; קרן ואוליה; וחברת אלסטום. בעתיד הקרוב יזרימו המשקיעים לקרן הון נוסף. הקרן עצמה תשקיע בסיטיפס 11 מיליון שקל נוספים והיא קיבלה ערבות מלאה של בנק הפועלים ולאומי לביצוע ההשקעה הזו. הקרן גם מחזיקה ב-2.7% ממניות המפעיל של הרכבת. מי שמחזיקה במפעיל היא קרן ואוליה שבאחרונה פורסם כי תיכננה למכור את אחזקותיה במפעיל לפי שווי של 20 מיליון דולר. האחזקה במפעיל משוערכת באפס בדו"חות קרן תשתיות ישראל.



פרויקט הרכבת הקלה בירושלים היה אמור לצאת לדרך כבר לפני כמה שנים, אך התעכב כמה פעמים בשל מחלוקות שונות בין המדינה לסיטיפס. באחרונה נדחה הפרויקט שוב והוא אמור להתחיל לפעול מסחרית רק ב-7 באפריל 2011. שאלת האחריות לעיכובים צפויה לעלות לדיון בפני הבוררים בחודשים הקרובים, כשהמדינה עשויה להיות חשופה לתביעה בהיקף של 300-500 מיליון שקל מסיטיפס.



קרן תשתיות ישראל משקיעה בחברות שונות מענף התשתיות על תתי ענפיו השונים. האסטרטגיה של הקרן היא השקעה בחברות עם תזרים מזומנים חיובי השקעה שתתבסס על דיווידנדים ולא על רווחי הון. נציגי הקרן, בדרך כלל קסטנבאום, פעילים בניהול החברות ולרוב יושבים גם בדירקטוריון שלהן. כשגייסה הקרן מטרתה היתה להשיג למשקיעה תשואה דו-ספרתית, לפחות 15% בשנה.