וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מי מחליט איך ייראה קו הרקיע של גוש דן?

רנית נחום הלוי

25.8.2010 / 7:50

עשרות מגדלים באזור תל אביב איבדו מגובהם, הוזזו, או בוטלו עקב מגבלות גובה שהטיל משרד הביטחון בשל אפיק שידור ביטחוני. חלק מהיזמים משלמים למשרד כדי שיסיט את השידור

במסיבת עיתונאים חגיגית שערכה לפני כחודש חברת האחים עזורי, הוצג פרויקט המשרדים המתוכנן ברחוב המסגר 34 בתל אביב. הפרויקט, בו אמורות להיבנות 20 קומות, כבר קיבל את אישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב, אך כעת מתברר כי דווקא משרד הביטחון הוא שעלול לעכב את הפרויקט, יחד עם פרויקטים סמוכים - זאת בגלל קרן תקשורת עילית סודית שעוברת בשמי האזור, וגורמת להגבלות גובה על פרויקטים נדל"ניים.

ל-TheMarker נודע כי חברת האחים עזורי נדרשת לאישור משרד הביטחון כתנאי לאישור סופי של התוכנית, עקב מגבלת הגובה. עד לקבלת האישורים תיאלץ החברה להסתפק בהיתרי הבנייה שניתנו לה לבניית שבע קומות בלבד. "הוחלט להפקיד את התוכנית לאחר שתתוקן ובתנאים הבאים: קבלת אישור משרד הביטחון, כאשר זכויות הבנייה יותאמו לגובה הבניין, לתכסית הקרקע וקווי הבניין", נכתב בהחלטת הוועדה המחוזית שהתקבלה לפני כחודש. כעת פועלת החברה, שבשליטת רונן ואלון עזורי, מול משרד הביטחון כדי להשיג את האישורים הדרושים.

חברת עזורי פעלה לפי תוכנית בניין עיר שאושרה לה על ידי הוועדה המקומית בתל אביב. התוכנית אושרה בהתאם למדיניות העירייה הקיימת באזור, המאפשרת בניית מגדלים של 15-26 קומות. כבר כיום ניצבים כמה מגדלים באזור, בהם בית נצבא ברחוב יצחק שדה (26 קומות) ובית ישראכרט ברחוב המסגר (16 קומות). מגדל משרדים נוסף, בן 30 קומות, עתיד להיבנות ברחוב החרש הסמוך על ידי קבוצת סופרין שבבעלות האחים קובי, לי-און וצחי סופרין.

ספק רב אם האחים עזורי יכולים להישאר אופטימים. החברה היא לא היחידה שמתמודדת כיום עם דרישות משרד הביטחון והתערבותו בפרויקטים נדל"ניים בתל אביב והסביבה, בשל קרן התקשורת. מניסיונן של חברות קודמות, ההערכות הן כי החברה תידרש לשלם סכום כסף למשרד הביטחון כדי להסיט את הקרן. אפשרות נוספת היא שהחברה תידרש להנמיך את הבניין, לשנות את זוויתו או להקפיא את הבנייה לגובה עד שהטיפול בקרן יושלם.

האזורים בהם עוברת קרן התקשורת של משרד הביטחון הם מסווגים, ומשרד הביטחון ועיריית תל אביב מסרבים לחשוף את הפרטים. ל-TheMarker נודע כי בתל אביב לבדה, קרן התקשורת של משרד הביטחון השפיעה על פרויקטים גדולים רבים. כתוצאה מכך מתקשים יזמים לממש את זכויות הבנייה, אף שאלה מופיעות בתוכניות תקפות שחלות על המקרקעין.

לדוגמה, פיתוח כיכר המדינה מתעכב בין היתר בגלל התערבות משרד הביטחון וקרן התקשורת שעוברת במקום, לאחר שעיריית תל אביב בשיתוף בעלי הקרקע קידמו מזה שנים תוכנית בנייה מגדלית של 43 קומות בכיכר. במידה שהקרן תוסט או תוטמן בקרקע, יידרשו הבעלים בקרקע להשתתף בעלויות בסך של 10 מיליון שקל. אותה הקרן טירפדה באחרונה פרויקט נדל"ני נוסף שקידמה חברת הנדל"ן א. דורי בצומת הפיל בצפון תל אביב. עקב כך, במקום תוכנית בנייה שאישרה העירייה לשני בניינים עם 74 דירות, יוקם בניין אחד ובו 60 דירות בלבד.

לשלם ולהיפטר מהקרן

לדברי האדריכל ומתכנן הערים משה צור, בבעיה דומה נתקל גם המיליארדר הרשי פרידמן בהקמת פרויקט בארי נהרדעא המתנשא לגובה של 31 קומות. במקרה זה נדרש היזם להגיע להסדר תשלום עם משרד הביטחון כדי להסיט את הקרן.

גם חברת אזורים התמודדה מול משרד הביטחון כאשר קידמה את הפרויקט בבית ליסין בצפון הישן של תל אביב, לבניית 25 קומות. במקום זאת תבנה החברה בניין בן 22 קומות. "מדובר במשא ומתן שעדיין נמשך, אותו מנהלת החברה כבר שנה מול משרד הביטחון", אומר צור. "במידה שהקרן תוטמן או תוסט, נוכל לבנות את יתרת הקומות". ההערכות הן כי לצורך כך תידרש החברה להשתתף בעלויות של כ-7.5 מיליון שקל.

צור נתקל בבעיית הקרן גם בפרויקט חברת תנובה וקופת חולים בדרך מנחם בגין בתל אביב, להקמת ארבעה מגדלים בני 50 קומות - ונאלץ להזיז בניינים כך שלא יפריעו לקרן. כך נהג גם בפרויקט תע"ש השלום בנחלת יצחק, שם תוכננו ארבעה מגדלים בני 43 קומות.

"כמעט בכל מגדל בתל אביב אנחנו נתקלים בבקשה של משרד הביטחון", מסביר צור. "בהערכה גסה, שיעור המגדלים בתל אביב שיש להם בעיה עם הקרן מגיע לכ-50%. בבעיה דומה נתקלנו גם במרכז גב ים בהרצליה, כאשר בנינו עד מגבלת הקרן - 8 קומות - במקום 11 קומות לפי התוכנית המקורית. בקומפלקס משרדים אחר בהרצליה, קיימנו דיונים שלמים עם משרד הביטחון. גם שם סוכם על גובה של שמונה קומות במקום 12 קומות שמאפשרת התב"ע.

"מדובר במשא ומתן מורכב וממושך מול משרד הביטחון, שלפעמים נמשך שנה ואף שנתיים", מוסיף צור. "במידה וזה אפשרי, כאשר יש מגרש ענק כמו במתחם תנובה ובתע"ש השלום, ניתן להזיז את הבניינים כך שהקרן תעבור ביניהם. אבל זה לא אפשרי ולכן לא תמיד ניתן לשלוט על מיקום הבניינים. במקרים אחרים היזמים נדרשים להנמיך את הגובה או לשלם כסף עבור הסטת הקרן. כל הנושא הזה הופך להיות גורם חשוב מאוד במימוש המגרש בגלל מדיניות הבנייה לגובה הנפוצה יותר בשנים האחרונות".

העיריות תל אביב, הרצליה ונתניה, המודעות לבעיית הקרן, פנו למשרד הביטחון בבקשה לפעול לביטול הקרן. לדעת משרד הביטחון, ביטול הקרן כרוך בתכנון והטמנת קו תקשורת חלופי תת-קרקעי בעלות של כ-55 מיליון שקל. לפני כשלושה חודשים אישרה ועדת הכספים של עיריית תל אביב תוספת תקציב בסכום של 40 מיליון שקל לטובת הטמנת הקו. עיריית נתניה מתכוונת לשאת בעלות של עד כ-15 מיליון שקל.

ממשרד הביטחון לא נמסרה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully