יהודית צור תהיה הבוררת העליונה בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר, השופטת יהודית צור, צפויה להתמנות לבוררת-על בין המדינה לבין קבוצת mts, זכיינית פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. צור פרשה באחרונה מכהונתה בבית המשפט, לאחר שלא נבחרה לתפקיד שופטת בית המשפט העליון על רקע המתיחות שבין נשיאת ביהמ"ש, השופטת דורית ביניש, לשר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן - שהמליץ על צור כמועמדתו.



צור תכהן כראש פאנל הבוררות במחלוקות שבין המדינה ל-mts, וכן כבוררת עליונה במקרה ששני הבוררים מצד הצדדים - השופט בדימוס בעז אוקון (מטעם המדינה) ועו"ד אלי זוהר (מטעם mts) - לא יגיעו להסכמות.



במקביל, הודיע אתמול משרד האוצר כי ינהל סבב שיחות נוסף עם mts - לאחר שזו הכריזה על מחלוקת המחייבת את הצדדים למשא ומתן רם דרג למשך עשרה ימים. אף שביטול הסכם הזיכיון של mts כבר נכנס לתוקפו ביום ראשון יידרשו כעת הצדדים לסבב נוסף של שיחות. רק אחריו, תהיה mts רשאית לפנות לבוררות.



לפי הערכות, mts תגיש למדינה הצעת פשרה נוספת באשר לתנאי הסגירה הפיננסית של הפרויקט. המדינה, מצדה, צפויה להתעקש על נוסח הפשרה שהציבה לזכיינית כתנאי להמשך המגעים.



בסוף השבוע שעבר לא נעתרה mts לאולטימטום שהציבה המדינה - וביטול הזיכיון נכנס לתוקף. את המדינה ייצג בבוררות עו"ד יוסף בנקל, ממשרד ראב"ד, מגריזו בנקל ושות'. את mts ייצגו עוה"ד דודי תדמור ויונתן פינקלשטיין, ממשרד תדמור ושות'.



"המדינה תעמוד על זכויותיה"



אתמול הגיבה mts בראשונה על החלטת משרד האוצר לבטל את הסכם הזיכיון עמה. הזכיינית תלתה את האשם במדינה, שהתעלמה לטענתה מהשפעות משבר האשראי העולמי על הסגירה הפיננסית של הפרויקט. mts טענה כי בעקבות המשבר, נדרשה בידי הבנקים המלווים את הפרויקט להגדיל את ההון העצמי מ-120 מיליון יורו ל-270 מיליון יורו - ולהגדיל את הערבויות הבנקאיות שתעמיד בכמיליארד שקל. זאת, בעוד המדינה הסכימה לטענתה להשתתף רק בחלק זעום מן ההתייקרויות שספגה - 50 מיליון שקל בלבד.



לטענת mts, ממשלות אחרות בעולם סייעו לזכיינים בעקבות השלכות המשבר וכי ממילא עומדת לה הזכות להקפיא את הסגירה הפיננסית בעקבות הזעזוע בשווקים. "לצערנו, המדינה ממשיכה להתנהל באופן שלא מכיר בקיומו של המשבר הפיננסי בישראל ובעולם", מסרה mts, והציעה למדינה "לשקול בכובד ראש" את הצעת הפשרה שהגישה לה בתחילת החודש.



במשרד האוצר לא נותרו חייבים, ומסרו אתמול כי "תגובת mts מופרכת וחסרת כל בסיס עובדתי". באוצר ציינו כי לא הגיבו בשלוש השנים האחרונות על הפרות חוזה הזיכיון מצד mts, וכי דרישות mts לשינוי תנאי הזיכיון הועלו כבר בראשית המשא ומתן על הסגירה הפיננסית.



לטענת האוצר, mts ניהלה עמה משא ומתן בחוסר תום לב, תוך משיכת זמן והעלאת דרישות מופרכות, ואף דחתה את הצעתה "הנדיבה" של המדינה. "כתוצאה מדרישות אלה, נגרמו למדינה, למשק ולתושבי מטרופולין תל אביב, נזקים עצומים, והמדינה תעמוד על זכויותיה החוזיות והאחרות לצורך קבלת פיצוי מלא מחברת mts ובעלי מניותיה", איים האוצר בתביעת פיצויים כנגד mts. זאת, בנוסף על חילוט הערבות שהפקידה הזכיינית בסך 138 מיליון שקל.