תוכנית ההתנתקות

ניו יורק טיימס

>> רבים חולמים לבטל יום אחד את המנוי לטלוויזיה בכבלים או בלוויין, להיפטר מהחשבונות החודשיים השמנים, ולנצל את עולם התוכן החינמי שמציעה רשת האינטרנט.



ואולם הצעד לא פשוט כפי שהוא נשמע. ביל מיטשל, מהנדס בן 40 מווינסטון-סאלם שבקרוליינה הצפונית, ביטל את המנוי לכבלים וחיבר את טלוויזיית ה-lcd שלו לאינטרנט כדי לצפות בתוכניות החביבות עליו, תוך שימוש במוצרים של אפל (apple tv) ובתוכנה החינמית של בוקסי הישראלית. ואולם לאחר שנה בלבד, הוא חזר לשלם לחברת הכבלים.



"הבעיה היא שאנחנו אוהבים תוכניות כמו 'דם אמיתי' ו'דקסטר', שאי אפשר להוריד ברשת", אומר מיטשל. לדבריו, הוא היה רוצה אפשרות לרכוש רק את התוכניות שבהן הוא מעוניין, במקום חבילה של ערוצים שחלקם מיותרים עבורו. "זה כל כך מתסכל", הוא מוסיף.



הקרב על הסלון



זו תקופה מבלבלת בסלון הביתי. השגשוג של הווידאו באינטרנט הוביל לדיבורים רבים על התנתקות מהטלוויזיה בתשלום המסורתית והחלפתה בתוכניות ממקורות מקוונים רבים. אבל בינתיי, מספרם של הצופים שאכן מנתקים את הכבלים קטן למדי, ולא נראה שיעלה בקרוב - כך אומר ברוס לייכטמן, נשיא קבוצת המחקר לייכטמן החוקרת הרגלי צרכנים ומדיה.



העובדה שהקהל שומר אמונים לטלוויזיה המסורתית ראויה לציון, אם בוחנים את הדרך שבה האינטרנט שינה את צורות המדיה האחרות - ממוסיקה דרך עיתונים ועד ספרים.



עסקי הטלוויזיה עושים כמיטב יכולתם להיחלץ מהשפעת האינטרנט המזיקה.מפיצים ומפיקים כבדים הגנו על מודל ההשקעה שלהם על ידי כך שהבטיחו שאי אפשר יהיה לצפות ברשת בצורה חוקית בחלק מהתוכניות הפופולריות ובאירועי ספורט בשידור חי.



חברות טכנולוגיה אמנם מקדמות אלטרנטיבות לשירותי הטלוויזיה בכבלים, כמו ממירים המחוברים לרשת. אבל אלה עדיין לא קלים לתפעול כמו מנוי לכבלים או ללווין, במיוחד עבור אלה מבינינו שרוצים לצפות בתוכניות שלהם על מסך הטלוויזיה ולא במחשב.



וכך, בקרב על הסלון, נדמה כי 2010 היא השנה בה המפעילים המסורתיים רק מחזקים את עמדותיהם. סקר של ה"ניו יורק טיימס" וסי.בי.אס ניוז שנערך החודש מצא כי 88% מהאמריקאים משלמים עבור שירותי טלוויזיה מסורתיים. רק 15% מהם שקלו את החלפתם בשירותי וידאו אינטרנטיים כמו הולו ויוטיוב. ואולם הצעירים פתוחים יותר לאפשרות: באופן משמעותי, יותר נסקרים מתחת לגיל 45 אמרו ששקלו בחיוב את האפשרות להתנתק מהטלוויזיה בתשלום.



אפילו בזמן המשבר הכלכלי, מספר לקוחות הטלוויזיה בתשלום המשיך לגדול. לספקי הכבלים והלוויין היתוספו 677 אלף לקוחות בארה"ב ברבעון הראשון של השנה, על פי חברת ההשקעות סאנפורד סי. ברנסטין. הנתונים הראשוניים של החברה עבור הרבעון השני, הנוטה להיות חלש יותר, מצביעים על ירידה קלה במספר המנויים. חברות הכבלים והלוויין אומרות שלקוחותיהם לא מעוניינים לשלם יותר - מנכ"ל קומקאסט, בריאן רוברטס, תיאר לקוחות שמשלמים רק עבור וידאו, ללא שירותים נוספים, כ"רגישים מאוד למחיר" - אבל מתעקשות שתופעת ההתנתקות אינה מאיימת עליהן.



כדי לשמור על הלקוחות, ובמיוחד אלה ה"רגישים למחיר", הספקיות מתחילות להיות יצירתיות. הן מנסות להביא את חוויית הסלון לכל מסך אחר בבית הלקוח, כולל מחשבים ניידים ומחשבי לוח. בשבוע שעבר ורייזון היתה האחרונה מבין רבות שהודיעה על תוכניות ליישום שמביא טלוויזיה בשידור חי אל האייפד, תוך שהיא מסיטה הצדה את קירות הגן הנעול של הטלוויזיה בכבלים.



קייבלוויז'ן, הממוקמת באזור ניו יורק, עורכת ניסויים דומים עבור טאבלטים וסמארטפונים.טום רוטלדג', מנהל התפעול בחברה, מסביר: "החזון שלנו הוא שנספק את השירות המלא שלנו, כל מה שאנחנו מציעים בבית, בכל מכשיר שיכול להציג שידורים".



קרייג מופט, אנליסט לתעשיית הכבלים בחברת ברנסטין, פסימי לגבי השפעת התופעה על חברות הכבלים ואומר שההון שלהן יתדלדל כך או כך, עקב חוסר שביעות הרצון של לקוחות בנוגע למחירים, כמו גם המאמצים הנחושים מצד חברות הטכנולוגיה להמציא אלטרנטיבות. יזמים "ימשיכו להסתער על הטירה עד שמישהו יבין איך לפרוץ את הביצורים", כתב מופט. מנגד, הוא מאמין כי בשלב הנוכחי התופעה של חותכי הכבלים היא "אחת התופעות שזכו לכמות הגדולה ביותר של פרסום חינם וציפיות בלתי מציאותיות בהיסטוריה של הטכנולוגיה".



לצמצם במקום להתנתק



רבים מאלה הטוענים כי בכוונתם להתנתק מהטלוויזיה בתשלום לצמיתות הם צעירים השולטים היטב באינטרנט, והתרגלו לצפות בווידאו על מחשבים ובמכשירים אחרים. לפי הסקר של ה"טיימס" וסי.בי.אס, אנשים מתחת לגיל 45 הסכימו כי שירותי וידאו אינטרנטיים יכולים להחליף את הכבלים והלוויין בשיעור גבוה פי ארבעה מאנשים בני 45 ויותר שהסכימו לטיעון זה.



"אני משלם עבור האינטרנט, למה שאשלם עבור כבלים?" אמר ברק יוניץ, בן 26 המתגורר בסן פרנסיסקו יחד עם ארבעה שותפים. הם יושבים מסביב לשולחן האוכל פעם בשבוע כדי לצפות ב"המשרד", "משפחה בהפרעה" ותוכניות אחרות באתרים כמו הולו, nbc.com ו-mtv.com. השותפים לדירה מחלקים ביניהם חשבון אינטרנט של 40 דולר, ושותף אחד משלם כ-10 דולרים בחודש עבור מנוי לנטפליקס. בעבר, הם גם הורידו עותקים בלתי חוקיים של סרטים באמצעות מערכת שיתוף הקבצים ביטורנט.



יוניץ, מתכנת עצמאי, אמר כי החברה שלו אוהבת חלק מהתכנים שזמינים באופן חוקי רק בטלוויזיה בתשלום, כך שבסופו של דבר, ייתכן כי יתחבר לשירותים אלה."אם זה תלוי בי, לעולם לא אתחבר לכבלים - כי התוכניות המקוונות נעשו טובות מאוד", הוא אומר. "אתה יכול לצפות במה שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה".



אבל אנשים כמו יוניץ הם עדיין מיעוט קטן, בין היתר מאחר שרוב הצופים מתקשים ליצור בעצמם אלטרנטיבה לטלוויזיה בתשלום. קחו לדוגמה את הולו, שמושכת עשרות מיליוני משתמשים בחודש. אמריקאים יכולים לצפות באמצעותה ברוב התוכניות של הרשתות האמריקאיות, אבל רק במעט מהתוכניות של ערוצי הכבלים המסחריים, מאחר שהאחרונות מוגנות היטב על ידי חברות המדיה המסתמכות על הכנסות ממנויים. ב"אמריקן איידול", אירוע הבידור הגדול במדינה, לא ניתן לצפות ברשת באופן חוקי.



בינתיים, לשירותים כמו בוקסי, המחבר טלוויזיות לאינטרנט ומסייע לאנשים למצוא דברים לצפות בהם, אין הרבה ביקוש. עם זאת, העניין בעצם האפשרות לעשות זאת גובר: סקר עולמי של נילסן שפורסם החודש מצא כי אחד מכל חמישה אנשים תיכנן לקנות טלוויזיה המחוברת לרשת בשנה הקרובה.



אלטרנטיבה נוספת מציעות קונסולות משחקים כמו אקסבוקס 360, wii ופלייסטיישן 3. הן נמצאות במיליוני בתים, מחוברות לטלוויזיה בסלון, ובימים אלה נוספים להם שירותי וידאו, כמו שירות הסטרימינג של נטפליקס. בינתיים, לפי מחקרים, התופעה אינה פוגעת בלוויין או בכבלים - אלא רק משלימה אותם עם פרקי טלוויזיה בתשלום לפי צפייה וקצת סרטים בסטרימינג.



לייכטמן סבור שבמקום להתנתק לחלוטין מהטלוויזיה בתשלום, אנשים רבים יותר יעדיפו מה שהוא מכנה "פרישת כבל" - צמצום של חלק אחד מחשבון הכבלים החודשים, כמו סרטים בתשלום לפי צפייה, תוך שימור השירות הבסיסי.



כל ירידה בגובה התשלום החודשי תהיה מבורכת עבור ג'ון אקרסון, בן 46, חבר של מיטשל שמשלם 100 דולר בחודש לחברת הכבלים שלו כדי שהוא ואשתו, ג'ן, יוכלו לבלות שעתיים עד שלוש בכל ערב בצפייה ברגעי השיא של espn, "עקרות הבית האמיתיות של אטלנטה" והחדשות המקומיות. העלות הגבוהה והתקלות בשירות, הוא אומר, יצרו אצלו "טינה עמוקה הגובלת בשנאה כלפי חברת הכבלים".



ואולם אקרסון לא הצליח למצוא אלטרנטיבה, גם לאחר שמיטשל הדריך אותו בשימוש במכשיר apple tv. אקרסון סבור שהדבר אירוני, מאחר שגם הוא וגם אשתו בקיאים היטב בטכנולוגיה. "אני מניח שזה עניין של עצלנות מצדי", הוא אומר. "זה והעובדה שאם אתנתק, בטוח לא אוכל לראות את 'דם אמיתי'".