חולה עם אישור? - שב בבית

שני עובדים נעדרים מעבודתם - העובד האחד מחמת מחלה, והעובד האחר מחמת תאונת עבודה. בידי שני העובדים החולים מצויים אישורים רפואיים אשר בהם, בין השאר, מצוין משך ההיעדרות המותר מן העבודה. שני העובדים לא נעדרו מעבודתם במלוא התקופה, שאותה אישר רופאם, אלא חזרו לעבודתם קודם לכן.



מובן מאליו כי בעד ימי העבודה, שבהם עובדים העובדים, משלם המעביד את שכר עבודתם. כן הוא משלם בעדם, כחוק, את דמי הביטוח הלאומי. השאלות הן: האם יש איזושהי בעיה חוקית בעניין זה; האם יש איזושהי בעיה ביטוחית; האם העובדים מבוטחים; האם ייפגעו העובדים, מבחינה כספית, אם ההיעדרות שלהם אינה רצופה ומלאה?



מומחה מטעם "רעיונות" משיב: מובן, שקיימות בעיות חוקיות וביטוחיות, אם מעסיקים עובד בתוך כדי תקופת היעדרותו המאושרת באישורו של רופא מחמת מחלה כלשהי או מחמת תאונת עבודה. הרי רופא קבע, כי העובד אינו מסוגל לעבוד בעבודתו.



מבחינה חוקית, עובד שעבד בתקופת היותו חולה, אינו זכאי לדמי מחלה (סעיף 10 ל"חוק דמי מחלה"); גם לדמי פגיעה בשל תאונת עבודה אין עובד זה זכאי.



מבחינה ביטוחית, אם ההיעדרות המאושרת מהעבודה היא מחמת תאונת עבודה; ואם, אף על פי כן, מועסק העובד במקום עבודתו, ואם בתוך כדי עבודתו בתקופת היעדרות זו, המאושרת, קרתה לעובד תאונת עבודה (תאונה נוספת) עלול המוסד לביטוח לאומי לטעון כי התאונה הנוספת שקרתה לעובד נגרמה בגלל מגבלותיו הרפואיות והעסקתו בניגוד להמלצת רופא.




יש להניח כי גם חברת הביטוח, המבטחת את המעביד בחבות מעבידים, תטען כי לתאונת העבודה הנוספת אין כיסוי ביטוחי. אם ההיעדרות המאושרת היא מחמת מחלה: תקנון קרן דמי המחלה של "מבטחים" מאפשר לקרן שלא לשלם דמי מחלה, אם "העובד הפר ללא סיבה מספקת הוראת רופא".

עובד, המבקש, או המתבקש, לחזור לעבודתו לפני תום התקופה המאושרת של אי הכושר לעבוד מחמת תאונת עבודה, והוא מבקש לקבל הן שכר והן דמי פגיעה - מרמה בכך את המוסד לביטוח לאומי; ובעניין זה, גם העובד וגם המעביד עוברים עבירה פלילית, לפי חוק הביטוח הלאומי (סעיף 398).



נעיר, כי אם יפעל המעביד כמתואר לעיל הוא ייצור תקדים שלילי ביחסי העבודה אצלו. זאת, מכיוון שהעובדים יידעו, מעת קיום התקדים השלילי, כי ניתן לקבל, בדרכי מרמה, שכר כפול.



אשר לשאלת רציפות ההיעדרות מן העבודה:



לגבי תאונת עבודה - בעבור כל היעדרות מחמת תאונה אחת ישולמו דמי פגיעה (אם ההיעדרות הייתה בתוך 182 ימים מתאריך הפגיעה), או תשולם גמלת נכות. אי-הרציפות של ההיעדרות מן העבודה לא תפגע בעובד.



לגבי מחלה - אין ב"חוק דמי מחלה" הוראה בעניין מחלה מתוך הקשר ההיעדרות מן העבודה באורח לא רצוף. יש אפוא להניח, כי כל תקופת היעדרות העובד מן העבודה מחמת מחלה - בלא הבדל איזו מחלה גרמה להיעדרות זו - נחשבת לתקופה נפרדת. פירוש הדבר: מן ההיעדרות האמורה שאינה רצופה ייפגע, אכן, העובד מבחינה כספית, כי לכל תקופת מחלה יוקטן התשלום בעבור ימי המחלה הראשונים.

יצוין, כי תקנון קרן דמי המחלה של "מבטחים" - החל על חלק גדול מהמשק - מתחשב בעובד, אם לאחר היעדרותו מן עבודה מחמת מחלה, הוא חזר לעבודה וחלה שוב באותה המחלה.