התובעת שספגה ביקורת בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים קודמה לתפקיד בכיר בפרקליטות

עו"ד טלי נג'רי, שנחלה כישלון בביטול כתב האישום בפרשת הלבנת הון השבוע, מונתה ימים אחדים קודם לכן למספר שתיים בפרקליטות מיסוי וכלכלה. נג'רי נבחרה במהלך מכרז לתפקיד, לאחר פרישתה של עו"ד דינה רדלמן.



נג'רי, מבכירות פרקליטות מיסוי וכלכלה, הוזכרה בעבר כמועמדת להתמנות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון (תפקיד שבו זכה בסופו של דבר עו"ד פול לנדס). היא נחשבת לאחת הוותיקות בפרקליטות זו ומהמקורבות ביותר לעומדת בראשות פרקליטות מיסוי וכלכלה בשנים האחרונות, עו"ד אלה רובינק.



התפקיד הבולט של נג'רי בשנים האחרונות היה ריכוז שלושה תיקי הלבנת ההון שהתפתחו מחקירת סניף הירקון של בנק הפועלים בתל אביב משנת 2005: הדסק הצרפתי, הדסק הרוסי ותיק מורכב בו בנוסף לבנקאים מואשם ארקדי גאידמק.



בתחילת 2010 החליטה עו"ד אלה רובינק, העומדת בראש הפרקליטות, להעביר את נג'רי, שהיתה אז התובעת הראשית במשפט הלבנת ההון של ארקדי גאידמק, מתפקידה, והיא הועברה לטפל בתיק הדסק הרוסי, שבו ספגה השבוע הפסד צורב, עם ביטול כתב האישום על ידי שופט בית המשפט המחוזי דוד רוזן.



השופט ביקר השבוע באופן חריף את התנהלות הפרקליטות שיוצגה על ידי נג'רי, לירן חיים אביבה חפץ ועודד קם. "המדינה פעלה בצורה פגומה ונפסדת. התנהלות המדינה גובלת בהתנהגות שערורייתית", קבע. השופט מנה את מחדליה של המדינה בניהול ההליך: "המדינה לא העבירה חומר חקירה בכמויות בלתי נתפשות, אלפים רבים של מסמכים לעיון ההגנה, לאחר הגשת כתב האישום ובמשך חודשים רבים אחריו".



רוזן ציין כי הצהרת המדינה בדיון בדצמבר 2009 כי העבירה את כל חומר החקירה לעיון ההגנה היא "הצהרה בלתי נכונה של המדינה שיש בה כדי לפגוע באושיות מסגרת המשפט". השופט הבהיר כי בשל כמות החומר שלא הועבר, ההגנה שניתנה לנאשמים היתה "הגנה נכה שמשפט הוגן לא יכירנה". בנוסף קבע כי "הסבירות כי כתב האישום הוגש מבלי שהתביעה עיינה בחומר החקירה כולו בשלמותו ואלפי מסמכים שעין תובע לא שזפתם - אינה מבוטלת. מצב זה אין הדעת סובלתו".



השופט אימץ את טענת הסנגורים כי על המדינה היה להעמיד לדין גם לקוחות שהיו מעורבים בפרשה כפי שהעמידה לדין את שני הנאשמים בפרשת הדסק הרוסי, או לוותר כליל על העמדה לדין בתיק. השופט הבהיר כי "הלקוחות, אליבא דמדינה, פעלו לביצוע עבירות של הלבנת הון. הלקוחות שהיו היוזמים, המניעים והנהנים העיקריים לא הואשמו בבית משפט בשל מיני טיעונים וסיבות, שלא הובהרו". כפי שפורסם לפני שנתיים ב-themarker, לקוחות הסניף שהיו חשודים בהלבנת הון שילמו קרוב ל-100 מיליון שקל כדי להיחלץ מכתב אישום.



סניגורים שונים שמכירים את תיק הלבנת ההון טוענים כי נג'רי אמנם נהגה ברשלנות, אך האשם המרכזי להתנהלות הבעייתית שנחשפה מוטלת בעיקר על כתפיו של חיים שקיבל מרובינק ונג'רי אחריות רבה בניהול התיקים.



בדצמבר 2009 ספגה הפרקליטות ונג'רי מכה קשה כשחמשת הנאשמים בפרשת הדסק הצרפתי זוכו מחמת הספק. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ח'אלד כבוב, מצא לנכון גם בתיק זה לבקר את הפרקליטות על שהחליטה להעמיד לדין את הנאשמים באופן סלקטיווי. כבוב קבע שהחלטה זו "נגועה בתחושת אי צדק. זאת על אף שלא התרשמתי כי המאשימה פעלה מתוך מניעים זרים או באופן שרירותי גרידא".



עם זאת, ציין כבוב כי "על אף זיכויים של כל הנאשמים מחמת הספק, ועל אף דברי הביקורת השזורים בהכרעת הדין, החלטת הפרקליטות בנוגע להגשת כתב האישום היתה מוצדקת בעת הרלוונטית". עניינה של הנאשמת המרכזית, קרין ללום, מצוי בערעור הפרקליטות לבית המשפט העליון.