>> לאחרונה סיימה י' (22) את לימודי השנה השלישית בחוג לחשבונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כמו 30 מחבריה, כולם בני המגזר הערבי, חיפשה י' משרד שבו תוכל לערוך את ההתמחות (סטאז') ההכרחית לקבלת רישיון עבודה. למרות ששלחה עשרות קורות חיים, רק בשני מקרים זכתה לזימון לראיון, והיא עדיין ממתינה לתשובה.
חברתה נ', שנמצאת במצב דומה, מספרת כי בפעם היחידה שקיבלה תשובה מאחד המשרדים הגדולים זה היה לאחר שהעבירה קורות החיים דרך חבר שעובד בפירמה. לימים התברר כי גם זה לא עזר. התשובה היתה שלילית. מתוך 30 הסטודנטים הערבים מצאו רק שלושה מקום התמחות.
האם קיימת בעיה לכלל רואי החשבון הצעירים למצוא משרד שבו יתמחו? כנראה שלא. רוב מוחלט של המסיימים היהודים (90 מתוך 120 סטודנטים מאותה כיתה) דווקא הצליח למצוא משרד קולט. "לא מעט סטודנטים יהודים סיפרו לנו שכבר בשנה הראשונה ללימודיהם קיבלו פנייה מהפירמות הגדולות והם הוזמנו ליום התרשמות שלאחריו חלקם הוחתמו מראש, עוד לפני קבלת הציונים של הסימסטר הראשון", אומר הסטודנט מ', אף הוא מחפש מקום התמחות. "אין לי ספק שהבעיה היא לא על רקע יכולת, אלא על רקע לאום וגזע. זה מטריד ומעמיד את עתידינו המקצועי בסכנה. אנחנו לא מצליחים להשתלב בשוק העבודה לא בגלל בעיות בלימודים אלא בגלל שאנחנו ערבים", הוסיף.
רוח גבית לטענותיו של מ' מגיעה מג', סטודנטית יהודיה: "אם אחרינו רדפו אבל הערבים לא מוצאים מקום להתמחות בו, אין לי ספק שיש פה עניין של גזענות", היא אומרת. "אין שום הבדל בינינו מבחינת הציונים, כך שקשה לי לחשוב על סיבה אחרת".
"אני לא מבין את הצביעות הזאת", מתרעם בכיר באחת הפירמות שביקש להישאר בעילום שם. "אם יושבים לפני מועמד לעבודה חייל או חיילת משוחררים, מועמד חרדי, אתיופי וערבי ולכולם כישורים זהים - ברור שהערבי יהיה בעדיפות אחרונה. פעם קראו לזה ציונות, כיום באים אלינו בטענות. למה שלא ילכו לעבוד במשרדים במגזר הערבי?"
שבויים בקונספציות מיושנות במיוחד
בעיית המתמחים ניכרת היטב גם במספרי העובדים הערבים בחמשת הפירמות הגדולות לראיית חשבון. בדיקת themarker מעלה כי בחברות אלה, הקולטות כל שנה 150-200 מתמחים, עובדים ספורים בלבד הם מהמגזר הערבי.
כך למשל, בקסלמן וקסלמן pwc, המעסיקה כ-1,000 איש יש שבעה עובדים ערבים ובעתיד צפויים להיקלט עוד שלושה. ב-bdo זיו האפט, המעסיקה גם היא כ-1,000 עובדים 21 הם מהמגזר הערבי, בהם ארבעה מתמחים שנקלטו מתחילת 2010. משרד סומך חייקין kpmg לא הסכימו לציין מספרים, כמוהם גם ארנסט אנד יאנג-קוסט פורר ודלויט, בריטמן, אלמגור וזוהר. מקורות בשוק יודעים לספר כי מספרי המועסקים מן המגזר הערבי בשלוש הפירמות הללו אינו שונה מבשתיים האחרות.
ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר וכיום ראש התמחות בחשבונאות בקריה האקדמית קרית אונו, טוען כי הבעיה קשה ומוכרת. "בין אם אלה עובדים חרדים, אתיופים או ערבים, חברות ישראליות גדולות עדיין לא הבינו את החשיבות של הרב-תרבותיות והן לא נהנות מהפירות שלה", הוא אומר. "הדייברסיטי - הגיוון בתמהיל האנושי - נושא ערך אמיתי, כלכלי וניהולי עבור החברות, אבל לצערי רוב מקבלי ההחלטות עדיין שבויים בקונספציות מיושנות במיוחד".
מורד אבו חמדה, שותף זה ארבע שנים במחלקת המסים של קסלמן וקסלמן pwc, עורך דין ורו"ח, בעל תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית, כלל לא מבין מה הבעיה. "חוסר הפרופורציות בין מספר האקדמאים הערבים לבין אלה העוסקים במקצועות שאותם למדו בעייתי בהרבה תחומים ואינו מיוחד לראיית החשבון", הוא אומר. "אני באופן אישי ובפירמה באופן כללי מראיינים מועמדים רבים, יהודים וערבים, והמוצא מעולם לא היה שיקול רלוונטי", מוסיף אבו חמדה.
טארק דיביני, מנהל מחלקת מיסוי נדל"ן ב-bdo זיו האפט, נחרץ הרבה יותר. הוא עובד בפירמה כתשע שנים ואוחז בשלושה תארים: תואר בחשבונאות וכלכלה שאותו סיים כמצטיין דיקן ותארים ראשון ושני במשפטים שאותם סיים בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב. "המספרים מדברים בעד עצמם", אומר דיביני. "יש בהחלט בעיה. כמי שלימד באוניברסיטאות ומכיר מקרוב את ממוצעי הציונים אני יכול להגיד חד-משמעית שאין הבדל מבחינת התפלגות הציונים בין סטודנטים ערבים ליהודים".
מדוע אם כן יש כל כך מעט רו"ח ערבים במשרדים הגדולים?
"החסמים הם פנימיים וחיצוניים. מצד אחד המשרדים מתייחסים לערבים בחשדנות. מאחר שצריך לשלוח אותם לעבוד עם לקוחות, מנהלי משרדים רבים חוששים שהלקוחות לא יקבלו עובד או מתמחה בעל רקע שונה, ויפתחו כלפי המשרד אנטגוניזם. אם יש שני סטודנטים מועמדים בעלי כישורים דומים - תמיד יעדיפו את היהודי.
"מצד שני, הסטודנטים הערבים מגיעים עם מטען שונה ועם פחות ביטחון עצמי. בראיון העבודה לא כולם מצליחים לחלץ מעצמם את המיטב. בנוסף, הסטודנטים הערבים מגיעים לרוב צעירים יותר בגלל שלא שירתו בצבא ולכן יש להם פחות ניסיון חיים ובגרות".
מה צריך לעשות סטודנט ערבי כדי להתקבל בכל זאת?
דביני: "הם חייבים לקבל ציונים גבוהים יותר מהממוצע, להיות יותר טובים מהמועמדים היהודים באופן בולט. כדאי בנוסף לייצר קשרים עסקיים ואישיים עם עמיתים במגזר היהודי. זה יכול מאוד לעזור במציאת עבודה".
תגובת נשיא לשכת רואי חשבון, דורון קופמן: "אני מודע למחסור במקומות ההתמחות של סטודנטים לחשבונאות ובתוכה - למצוקה הספציפית של הסטודנטים הערבים. התופעה נובעת בעיקר מעלייה במספר הסטודנטים הבוחרים בקריירה של ראיית חשבון וממספר קבוע פחות או יותר של משרדים המוסמכים להעסיק מתמחים. לשכת רואי חשבון פועלת נמרצות לשינוי המצב כדי להכשיר סביבות התמחות נוספות שייצרו מקומות התמחות נוספים".
היהודים משלמים טוב יותר
ברוב המקרים סטודנטים ערבים מעדיפים להתמחות במשרדים הגדולים במגזר היהודי. בעדיפות שנייה ממוקמים המשרדים הבינוניים ורק אחר כך, בלית ברירה, יפנו גם למשרדים קטנים ולמשרדי רו"ח שבבעלות ערבית.
"במגזר היהודי התנאים והשכר טובים יותר", אומר מ'. "במשרדי רואי חשבון ערבים משלמים 1,500-2,000 שקל למתמחה ולפעמים לא משלמים כלל, רק מבטיחים עבודה. מבחינת מוניטין אין ספק שעדיף להתמחות באחד המשרדים הגדולים שבבעלות יהודית. יש לא מעט משרות בהמשך שאף דורשות את הניסיון זה".
י': "להבדיל ממשרד ערבי קטן, במשרדים הגדולים יש הרבה מחלקות ואפשרויות ללמוד מגוון רחב של נושאים. אתה מתנסה בעבודה מול לקוחות מהגדולים במשק הישראלי וזה יתרון אדיר נוסף לצורך פיתוח הקריירה".
career@themarker.com
"הסטאז'ר הערבי נמצא בעדיפות אחרונה"
מאת עידו סולומון
26.8.2010 / 7:03