וול-מארט הגישה ערעור לבית המשפט העליון על אישור הייצוגית הגדולה בהיסטוריה על אפליה מינית

וול-מארט, רשת הקמעונות הגדולה בעולם, הגישה ביום רביעי ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה לאשר את תביעת האפליה התעסוקתית הגדולה ביותר בהיסטוריה האמריקאית, הכוללת למעלה ממיליון נשים עובדות - בהווה ובעבר - בוול-מארט וברשת הבת סאמ'ס קלאב.



9 שנים לאחר הגשת התביעה המקורית, הנושא שיעמוד בפני בית המשפט העליון לא יהיה האם התקיימה אפליה, אלא האם קבוצה של יותר ממיליון איש יכולה בכלל להגיש תביעה מרוכזת שכזו באמצעות תביעה ייצוגית, בניגוד להגשת תביעות פרטיות או בקבוצות קטנות יותר.




באפריל, בית המשפט לערעורים בסן פרנסיסקו פסק ברוב של 6-5 כי התביעה יכולה להמשיך כתביעת ג'מבו ייצוגית. בית המשפט העליון יצטרך להחליט האם לדון בתביעה בשנת הפעילות הבאה שלו. אם יחליט בשלילה, פסיקת בית המשפט לערעורים היא הקובעת. לוול-מארט יש הרבה מה להפסיד, אם בית המשפט העליון יאשר אף הוא את התביעה הייצוגית - להערכת מומחים, וול-מארט תצטרך לשלם כמיליארד דולר או יותר בפיצויי נזיקין.



התביעה החלה לפני עשור עם אשה אחת, סטפאני אודל, שגילתה כי מנהל סניף סאמ'ס קלאב בו עבדה כסגנית מנהלת החנות, נתן ל-3 הסגנים הגברים מבחני קידום, אך פסח עליה. הדבר התרחש לאחר שאודל גילתה כי סגן מנהל בחנות אחרת של סאמ'ס קלאב בה עבדה, הרוויח 23 אלף דולר יותר ממנה בשנה. כאשר התלוננה, אמר לה לדבריה מנהל המחוז בוול מארט, "סטפאני, לסגן המנהל הזה משפחה ושני ילדים לתמוך בהם". "אמרתי לו, 'אני אם חד-הורית, ויש לי תינוק בן חצי שנה לתמוך בו'", נזכרה בראיון.



עורכי דין המייצגים את התובעות גייסו את אודל לתביעה, לאחר שהשיגו נתונים לפיהם רק שליש מהמנהלים בוול-מארט הם נשים, אף ששני שליש מעובדי הרשת הן נשים. עורכי הדין רצו לגייס לתביעה עובדת שתלונותיה אודות שכר וקידום יהוו בסיס לתביעת אפליה מינית נרחבת יותר. הסיפור של אודל ושל 6 נשים אחרות, היה ללב התביעה מ-2001, שהאשימה את וול-מארט באפליה שיטתית נגד נשים בשכר ובקידום. אף אחד לא צפה כי מלחמה זו תימשך זמן כה רב.



בערעור לבית המשפט העליון, טוענת וול-מארט כי החלטת בית המשפט לערעורים סותרת החלטות קודמות של בית המשפט העליון ושל בתי משפט אחרים לערעורים, ופוטרת את התובעות מנטל הוכחת הפגיעה האישית - שלא בצדק. וול-מארט טוענת כי בעוד תביעה ייצוגית מתאימה לתובעים המבקשים לשנות התנהגות בחברה, היא אינה מתאימה לדרישות לפיצויים כספיים. בהצהרה ביום רביעי, אמרה וול-מארט כי היא "ידועה כמובילה בעידוד קידומן והצלחתן של נשים במקום העבודה".



בראד זליגמן, מעורכי הדין שהגישו את התביעה, חולק על הניתוח המשפטי של וול-מארט. "הפסיקה המאשרת את התביעה הייצוגית מתאימה לעיקר התביעות שבתי משפט בכל הערכאות הכירו בהן במשך עשורים", כתב בהודעת דואר אלקטרוני. "רק היקף התביעה חריג, וזהו תוצר של גודלה של וול-מארט והיקף האפליה שמצאנו. אין חריגה של 'גדולה מכדי לשאת באחריות משפטית' בחוקי זכויות האזרח", הוסיף.



דיוויד טובר, דובר וול-מארט, מכחיש אפליה גורפת בחברה, וטוען כי מצב הנשים בחברה משתפר בהתמדה. לדבריו, 46% מסגניות מנהלי החנויות הן נשים, תפקיד המהווה נקודת קפיצה לתפקידים בכירים יותר. טובר הצביע על מחקר שהזמינה החברה שהראה כי ב-90% מסניפי הרשת אין פערי שכר משמעותיים בין נשים לגברים. אך מומחים מטעם התביעה טוענים כי מצאו אפליה מגדרית בכל 46 אזורי הפעילות של וול-מארט. תיאודור בוטרוס, מעורכי דינה של וול-מארט, אף טוען כי גם אם 7 הנשים המוזכרות שמית בתביעה סבלו מאפליה, אין פירוש הדבר כי מדובר בתופעה מקיפה, ויש לשפוט כל מקרה לגופו, או אם מוצאים אפליה בסניף מסויים, להגיש תביעה ייצוגית מצומצמת יותר בשם נשות הסניף.



ג'וזף סלרס, מעורכי דינן של הנשים, טוען כי התביעה צריכה להיות ייצוגית כיוון שלוול-מארט יש מדיניות כוח אדם זהה בכל סניפיה. הנשים חלוקות בעמדתן לגבי השיפור שוול-מארט טוענת שביצעה. אף כי חלק מהנשים התפטרו לאחר שוול-מארט המשיכה לפסוח עליהן בקידום והעלאות שכר, חלק אחר מדווחות כי בעקבות התביעה וול-מארט קידמה אותן או העלתה את שכרן, בשביל להיראות טוב יותר בבית המשפט. "כבר ניצחנו, כיוון שהם נאלצו לשנות את המדיניות שלהם כלפי נשים בזכותנו", אמרה אודל.