גל החום שהיכה בשבועות האחרונים בישראל החריף בעיה שמכבידה גם כך על בתי החולים: מחסור קיצוני במיטות אשפוז. בתי החולים מדווחים על חולים רבים שנאלצים להמתין שעות ארוכות לפני שיקבלו טיפול ועל עומס ניכר על צוותי הטיפול. המצב הקשה מקבל משנה תוקף על רקע הוויכוח שמסעיר את מערכת הבריאות בחודשים האחרונים. מעברו האחד של המתרס עומדים משרד הבריאות ובתי החולים שמתריעים על מחסור חריף במיטות במחלקות הפנימיות ובכלל. מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, הכריז עם כניסתו לתפקיד השנה כי מערכת האשפוזים זקוקה למאות מיטות חדשות, וכי המצב הנוכחי לא יכול להימשך. נכון להיום, המשרד דורש הוספת 260 מיטות לשנה למשך ארבע שנים, ועלות כל מיטה היא כחצי מיליון שקל - סכום המשקלל לתוכו את הבינוי והתקנים הנוספים. בסך הכל, מדובר בתוספת של יותר מחצי מיליארד שקל בפרק זמן זה. כבר כיום, ההוצאה לאשפוז בישראל מגיעה ל-20 מיליארד שקל בשנה - 36% מההוצאה הלאומית לבריאות.
מנגד, בקופות החולים מפתחים בשנים האחרונות שיטות ואמצעים רבים ומגוונים כדי להעביר כמה שיותר חולים מאשפוז בבית חולים לטיפול בבית או בקהילה. האינטרסים במקרה הזה מנוגדים: בתי החולים מקבלים תשלום לפי ימי אשפוז ופרוצדורות, כך שהם שואפים לאשפז כמה שיותר חולים. מבחינת הקופות, המניע הפוך: כמעט כל שירות שאפשר להעביר מבתי החולים לקהילה ולבית יהיה חסכוני יותר, יעיל יותר ומתאים יותר לצרכים ולרצונות של המבוטחים.
בין אם יש צורך במיטות אשפוז נוספות ובין אם הכמות מספקת, הרי שבכל מקרה צמצום מספרם של המאושפזים בבתי החולים טומן בחובו יתרונות. "אשפוז הוא דבר מסוכן", מכריזה ד"ר אורית יעקובסון, סמנכ"לית וראש חטיבת קהילה בשירותי בריאות כללית. "ברגע שאתה נמצא במערכת האשפוזית, אתה חשוף להדבקה מחיידקים שנמצאים בבית החולים ולטעויות אנוש רפואיות שיוצרת המערכת - אתה נמצא במערכת שאינה אישית ולכן הסיכוי לטעויות שקשורות אליך הרבה יותר גבוה". כשמדובר בחולים מבוגרים יותר, קיימות סכנות נוספות: "אדם מבוגר שיוצא מהסביבה הרגילה שלו ומגיע לבית חולים זר עלול לחוש בלבול, דיכאון ודיסאוריינטציה. הוא לא רגיל למיטה, למשל, ועלול ליפול ממנה ולהיחבל".
הציבור, מתברר, בהחלט ער לסכנות הכרוכות באשפוז: סקר שנערך לא מזמן לקראת כנס אריאל לבריאות, מצא כי כשני שלישים (67%) מהציבור מעריכים שהסיכוי שבריאותם תיפגע בעת אשפוז, ללא קשר למחלה או לסיבה שבגינה אושפזו מלכתחילה, הוא בינוני ומעלה.
לא רק סכנות האשפוז מטרידות את מערכת הבריאות, אלא גם תופעת האשפוז החוזר: קצת קשה להאמין למספרים, אבל רבע מהחולים המאושפזים בבתי החולים מוצאים את עצמם שוב בחדר המיון תוך חודש מיום השחרור; שמינית מהם חוזרים לבית החולים בתוך שבוע בלבד. התופעה הזו לא רק גורמת סבל לחולים, אלא גם גוררת הוצאות למערכת הבריאות ובעיקר לקופות החולים המשלמות את החשבון.
לדברי מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, פרופ' אהוד קוקיה, כמחצית מהאשפוזים החוזרים ניתנים למניעה. "יש הרבה סיבות לאשפוזים חוזרים מיותרים", הוא מסביר. "לפעמים כשהחולה משתחרר לביתו הוא לא מקבל הנחיות ברורות לגבי המשך התנהגותו בבית, או שההוראות מורכבות מדי עבורו. לפעמים הרופאים מחליפים לו את התרופות במהלך האשפוז והוא מתבלבל כשהוא חוזר לביתו ולא יודע אילו תרופות עליו ליטול". קוקיה מוסיף כי חלק מהחולים שמשתחררים חוששים מהחמרה במחלה, ולכן ממהרים לחזור לבית החולים. "בית החולים לא לוקח סיכון וכמעט בכל מקרה של פנייה חוזרת למיון - החולה מאושפז כחלק מניהול הסיכונים של המוסד הרפואי".
יש או אין מחסור במיטות?
ד"ר איב ביטון, מנכ"ל חברת שר"ן המפעילה את שירותי האשפוז הביתי עבור שירותי בריאות כללית, אגף השיקום וקופת חולים מאוחדת, סבור שהדבר האחרון שמערכת הבריאות זקוקה לו הוא עוד מיטות אשפוז בבתי החולים: "כשהייתי רופא מתמחה לפני הרבה שנים ראיתי גלים של חולים שמגיעים סתם לחדר מיון. אם רק היו נותנים לרובם נוזלים או אנטיביוטיקה בקהילה, לא היה צורך באשפוז. אבל זה בדיוק הלחם של בתי החולים, כי מצב שבו מחצית מהמיטות במחלקה היו ריקות היה בלתי נסבל מבחינתם. זה היה פוגע להם בהכנסות ומכריח את משרד האוצר ומשרד הבריאות לסגור מחלקות. לכן בתי החולים לעולם יאמרו שאין מי שיעשה את עבודתם בקהילה וצריך לאשפז חולים".
ביטון הקים עבור הכללית את יחידת טיפולי הבית שלה, המשרתת כיום אלפי חולים שמאושפזים בביתם עם טיפול ופיקוח רפואי צמוד של רופאי ואחיות היחידה ועם תוכנית טיפול אישית - בדומה למתרחש בבית החולים. לדבריו, רופאי היחידה שמגיעים לבתיהם של החולים מפנים למיון פחות מ-1% מהחולים. בכל השאר הם מטפלים בהצלחה בביתם. החיסכון, הוא מדווח, עצום: "ההוצאה של קופת החולים על כל חולה באשפוז ביתי היא 20% מההוצאה על חולה שמאושפז בבית חולים".
פחות מ-1% מאושפזים? אין פה בעצם חיסכון על גב החולים?
"יש בקרה און-ליין על כל מקרה ומקרה, וסיכום המחלה עובר לרופא המשפחה. אם היה פה חיסכון על חשבון החולים, הרופאים בקהילה והחולים היו מרימים קול צעקה - זה לא קורה, כי אנחנו יודעים לטפל באנשים בבית".
אז האם יש או אין מחסור במיטות? לטענת יעקובסון, "אם יש מחסור במיטות, זה בטח לא במחלקות הפנימיות. אמנם בחורף יש ימי שיא שבהם חולים שוכבים במסדרונות, אך יש גם מיטות מיותרות, כמו במחלקות עיניים, ילדים, נשים ועור. צריך להסתכל על זה במבט רב שנתי ולבדוק היכן באמת נחוצות מיטות נוספות".
גם משרד האוצר מעורב בקלחת: אנשיו מעוניינים בפיתוח תחליפי אשפוז, יש שיאמרו שלא רק מתוך שיקולים רפואיים, אלא גם ככלי להילחם בדרישת בתי החולים ומשרד הבריאות לתוספת של מאות מיטות. לפיכך, לתקציב האחרון של משרד הבריאות הוסיף האוצר 40 מיליון שקל כתמיכה לקופות שיפתחו את התחום.
גמזו לא מקבל את הטענות כי אין מחסור אמיתי במיטות כלליות. "זה מצוין שקופות החולים מפתחות את כל הטיפולים הקהילתיים והן ראויות להערצה על היוזמה ועל הביצוע. אבל לומר שתחליפים אלה הם הפתרון למצוקת האשפוז בבתי החולים זה פשוט פיזור ערפל ציני. אני מזמין את כל שמציע זאת לבקר בבתי החולים ברזילי, העמק ואחרים: תלכו לשם ותראו מה קורה, אל תדברו מתוך מצגות - כיום, יש מצוקת אשפוז נוראית וחוסר אדיר בכוח אדם והחוסרים האלה עולים בחיי אדם. לדבר על תחליפי אשפוז כפתרון זה לטמון את הראש בחול - לא מדובר בפתרון המוחלט, אלא בחלק ממנו". לטענתו, דרישת משרד הבריאות ל-260 מיטות בשנה היא דרישה מינימלית. "לאור הגידול הדמוגרפי בישראל, כמות כזו של מיטות היא רק דרך לשמור על היחס הקיים והנמוך בין מיטות לאוכלוסיה. זו דרישה צנועה ביותר".
כך או כך, תחליפי האשפוז הם כבר עובדה קיימת שמתפתחת בכל קופות החולים. למרות החיסכון הכספי הברור לקופות ולמערכת כולה, יש מי שסבורים שהמעבר מאשפוז לטיפולי בית הוא למעשה מעין הפרטה של מערכת הבריאות - הנטל עובר מהצוות הרפואי למשפחה בבית. יעקובסון מתקוממת כנגד אמירה זו: "תראי לי חולה כליות אחד שלא ישמח אם נחסוך לו שנה של דיאליזה באמצעות טיפול מונע בקהילה; חולה שצריך טיפול תומך, מתחנן שזה יהיה בבית. נכון שבטיפולי בית חייבים שיהיה בן משפחה סועד, אך המטופלים כמהים לזה".
נראה כי הוויכוח בין השחקנים השונים במערכת לא יוכרע כל כך מהר, אך קופות החולים מפתחות ומשכללות בשנים האחרונות את הטיפולים למבוטחים בקהילה ובבית. לצד השירותים הוותיקים והמוכרים, כמו הוספיס בית ויחידות לטיפול ביתי, שקיימים כבר שנים ואף הם עוברים שדרוג בתקופה האחרונה, יוצאות הקופות בפרויקטים ומחקרים חדשים ופורצי דרך למניעת אשפוז, חלקם ראשונים מסוגם בעולם.
"האח הגדול", גרסת אי ספיקת הלב
אחד הפרויקטים המסקרנים של קופות החולים בתחום ניהול מחלות ומניעת אשפוז, הוא מוקד אי ספיקת הלב שמפעילה מכבי שירותי בריאות, או בשמו העממי: "האח הגדול".
בפרויקט, שמנוהל בשלוש השנים האחרונות, מחוברים 600 חולים באי ספיקת לב קשה (דרגות 3 ו-4 - מתוך ארבע דרגות חומרה) למוקד מיוחד המאויש 24 שעות ביממה על ידי צוות רפואי המנטר ולמעשה מפקח על המחלה שלהם. המטרה היא צמצום כמות האשפוזים, מה שיוביל לחיסכון כלכלי, לצד מתן שירותי רפואה ברמה גבוהה יותר. "מדובר בחולים קשים שצורכים יותר משאבים ומצבם עלול להסתבך", מסבירה גלית קאופמן, מנהלת המוקד. "מספר האשפוזים שלהם גבוה, והוא יוצר נטל על מערכת הבריאות ועל המשפחה. פעמים רבות הם הולכים לאיבוד במערכת. אנחנו מנסים לרכז את הטיפול בהם ולהפוך אותו לשוויוני לכולם - בין אם מדובר בערירי עני ובין אם מדובר במיליונר מוקף משפחה".
כך זה מתנהל: החולים מקבלים לביתם משקל, מד דופק ומד לחץ דם, ובכל בוקר הם משדרים את נתוניהם לצוות הרפואי שנמצא במוקד. "אנחנו עוקבים אחריהם כל הזמן", מסבירה קאופמן. "משקל, למשל, הוא המדד הכי חשוב כי הוא מסוגל לאבחן מוקדם התפרצות של המחלה. אם החולה עולה במשקל - כנראה שהוא צבר נוזלים, ואז האחיות מדריכות אותו באופן מיידי כיצד לנהוג - החל משינוי התרופות שהוא נוטל ועד לפינוי באמבולנס לבית החולים".
בנוסף לטיפול באירועים קריטיים, האחיות במוקד מלוות את החולים באופן שוטף ועוקבות אחר התנהגותם. "השגרה משמעותית מאוד לבריאותם של החולים האלה, ואנחנו מנסים למנוע אירועים קיצוניים - לזהות בעיות, להתערב בזמן ולמנוע אשפוזים", מסבירה קאופמן. "יש אנשים שלא נוטלים תרופות וזקוקים ליד מכוונת באופן תמידי ולמישהו שיאיר את עיניהם בנוגע לסכנות שכרוכות בכך. אנחנו מדברים אתם על כך שחשוב להפסיק לעשן, להקפיד על שיקום לב ועל פעילות גופנית. כל חולה כזה בא עם חבילת מחלות והוא זקוק לסמכות מקצועית שתארגן את הטיפול בו".
לפני חצי שנה הוכנס חידוש נוסף למוקד, שבהחלט מצדיק את התואר "האח הגדול": "התחלנו להתקין תוכנת סקייפ במחשבים של המטופלים - כך אנחנו רואים אותם, מדברים עמם פנים אל פנים, ועוזרים להם - למשל לסדר את קופסת התרופות: הם מראים לנו במצלמה איך סידרו ואנחנו יכולים לתקן אותם. אנחנו מבקשים מהם לבצע פעילות גופנית מול המצלמה, מלמדים אותם לנשום טוב יותר. עד עכשיו היינו רק קול, ועכשיו הם גם יכולים לראות אותנו - זה מחזק את הקשר, והחולים שמחים על כך".
פרויקט מוקד אי ספיקת הלב הוא חלק ממחקר גדול שמכבי עורכת בנושא, בשיתוף עם המרכז הרפואי שיבא ומכון גרטנר. מכיוון שהמחקר עוד לא הסתיים, במכבי לא יכולים עדיין לחשוף את התוצאות הרפואיות והכלכליות שהושגו בקרב 600 החולים הנעזרים במוקד, אך בקופה מוכנים לחשוף כי "אנחנו משפרים את המדדים הקליניים האוביקטיביים של החולים באופן שמשפיע על התפקוד היום-יומי ואיכות החיים שלהם. אנחנו שמים דגש מרכזי גם על ההיבט הנפשי, וברור שמטופל שמצבו הפיסי השתפר יחוש גם הקלה נפשית".
אנשל דריפוס, 73, חולה ותיק באי ספיקת לב שמטופל כבר שנתיים במסגרת המוקד, מדווח על הקלה נפשית ומספר כי איכות חייו השתפרה משמעותית מאז תחילת הפרויקט: "אני נמצא כל הזמן תחת מעקב ופיקוח", הוא מספר, "ברגע שרואים שינוי במדדים מרימים אלי טלפון, מדי פעם מזכירים לי שהגיע הזמן לעשות בדיקות, אני מרגיש שמתמודדים יחד אתי עם המחלה, שיש לי גב בטוח ואיתן". אשתו, לאה, מספרת כי המוקד שינה גם את חייה: "לחולי לב יש כל הזמן עליות וירידות במצבם הרפואי, וזה יוצר חוסר ביטחון עצום. בזכות הפיקוח הצמוד, השמירה, ההתערבות בתרופות והתחושה שמישהו שומר עליך - אני מרגישה שיש לו איכות חיים אחרת לגמרי. אני יודעת שהוא בידיים טובות ושאם חס וחלילה קורה משהו - יש למי לפנות. האח הגדול כל הזמן מתבונן, מעיר ולא מוותר - וזה דבר ענק".
לרפא בשלט רחוק
גם חסידי המגע האישי בין רופא וחולה לא יתווכחו עם העובדה שבמקרים מסוימים יכולה שיחת וידאו פשוטה לחסוך לחולה המרותק לביתו מסע ייסורים אל הרופא, שלעתים נמצא במרחק עשרות ק"מ ממנו. קופות החולים כבר הבינו שאחת הדרכים הפשוטות, היעילות והזולות לצמצם ביקורים מיותרים בבתי החולים ובמרפאות היא רפואה מרחוק (טלרפואה) - שימוש באמצעים טכנולוגיים פשוטים כדי להפגיש בין רופא למטופל שנמצאים במקומות שונים. בחודשים האחרונים צובר השימוש בטכנולוגיות של רפואה מרחוק תאוצה משמעותית.
הנה כמה דוגמאות על קצה המזלג: בקופת חולים מאוחדת מתקיים בחצי השנה האחרונה פיילוט מעניין לטיפול בחולים הסובלים מפצעים מורכבים וקשים לריפוי, כמו פצעי לחץ ופצעים הנגרמים מסוכרת, בעזרת אמצעים המפתיעים בפשטותם: "מדובר בחולים מורכבים שמרותקים לביתם לעתים תכופות וקשה להם להגיע אל הרופא, או כאלה שנאלצים להתאשפז לתקופות ארוכות בבית חולים", מסבירה אדית קוגן, האחות הראשית של קופת חולים מאוחדת. "החלטנו לטפל בהם באמצעות טלרפואה: צוות היחידה לטיפולי בית מגיע לבית החולה, מצלם את הפצע המורכב ומעביר את התמונות, בצירוף תיאור מלא של מצב החולה לרופא מומחה בכירורגיית כלי דם, שמחזיר הנחיות לטיפול לצוות שמבצע אותן. התהליך הזה חוזר על עצמו ונוצרת שגרת מעקב, עם אחות צמודה ורופא מרחוק".
לדברי קוגון, היתרון המשמעותי של השיטה, מלבד העובדה שהיא מחליפה אשפוז ממושך, הוא היכולת לאפשר לחולים שמרותקים לביתם או גרים במקום מרוחק גישה "לרופאים הכי טובים" שלא מבצעים ביקורי בית. "מומחה בכיר באחד מבתי החולים לא יגיע לבית המטופל, אבל בשיטה הזו אפשר לקבל את חוות דעתו ואת מעורבותו בטיפול". לטענתה, הניסיון הקצר שנצבר בקופה כבר מראה כי השיטה מקצרת את משך הטיפול בפצע ומזרזת את החלמת החולה. וכמובן מעלה את שביעות הרצון של החולים. גם במכבי קיימת שיטה דומה, המופעלת בפריפריה, בהבדלים קלים ממאוחדת: צילום הפצע נעשה באמצעות מצלמת וידאו במרפאה ולא בבית המטופל, והרופא המייעץ רואה את הפצע און-ליין, ויכול לתת הוראות "בשידור חי".
שיטה אחרת של טיפול בטלרפואה, שמחליפה פעמים רבות פנייה לחדר מיון, מופעלת בחודשים האחרונים בשירותי בריאות כללית. מדובר ב"רופאי ילדים און-ליין" - שירות המאפשר להורים מודאגים להתייעץ עם רופאי ילדים מומחים מבית החולים שניידר בשעות שבהן המרפאה אינה פעילה (שעות הערב והלילה, שבתות וחגים), באמצעות שיחת וידאו מול רופא - במקום לגשת לחדר המיון או למוקד. בכללית מסבירים כי מטרת הביקור הווירטואלי היא להתרשם חזותית ממצבו של הילד, ולקבל החלטות קליניות בזמן אמת. בחלק מהמקרים יחליט הרופא כי על הילד להגיע למיון, ובחלקם ימליץ לגשת למרפאה רק בבוקר. בעבור הורים לילדים קטנים היתרון ברור: השיטה חוסכת את היציאה מהבית בלילה עם ילד חולה, תוך המתנה בתור וסכנת ההיחשפות לחולים אחרים במיון.
אוהד נבון מרעננה שמע על שירות הרופאים און-ליין בשיחה אקראית עם חברה לעבודה, שהתנסתה בו כבר כמה פעמים. שבועיים לאחר מכן נאלץ להשתמש בשירות, כשבתו, שחף, חלתה בליל שבת. "שחף פיתחה פריחה אחרי שימוש באנטיביוטיקה, והתלבטנו אם להמשיך לתת לה את אותה או להפסיק", הוא מספר. "התחברנו לשירות ותוך חמש דקות עלה מולנו רופא שראה את שחף דרך המצלמה. הוא שאל אותנו כמה שאלות על התפתחות המחלה, ביקש שנבצע כמה פעולות למשל לבדוק אם הפריחה נעלמת בלחיצה - ואז הורה לנו להפסיק את האנטיביוטיקה ולגשת לרופא למחרת". לדבריו, "כל הסיפור לא לקח יותר מרבע שעה - אם היינו הולכים למרפאה זה היה לוקח יותר זמן. זה פתרון מצוין למקרים שבהם צריך התייעצות קצרה עם רופא ואפשר לחסוך את היציאה מהבית עם הילד באמצע הלילה".
"אנשים מתים על בדיקת השינה הביתית"
כל מי שעבר אי פעם בדיקה במעבדת שינה בבית חולים מכיר את הנוהל הלא ממש נעים של חיבור לאלקטרודות ולחוטים ושינה במקום זר, תחת השגחת אנשי צוות רפואי. הבדיקות האלה לא כרוכות רק באי נוחות, אלא גם בהוצאה כספית ניכרת לקופות החולים שמשלמות עבור אשפוז. לאחרונה, בעקבות פיתוחים טכנולוגיים חדשים שמאפשרים זאת, החלו הקופות להעביר את המבוטחים הזקוקים לבדיקות שינה לשיטה חדשה: מעבדת שינה ביתית - שיטה זולה יותר עבור הקופה ונוחה יותר עבור הנבדק, שמשיגה תוצאות אמינות יותר מבדיקות השינה המסורתיות במעבדה.
בשירותי בריאות כללית, למשל, החלו לפני כמה חודשים בפיילוט במחוז חיפה, שבו הנבדקים מקבלים לביתם את ציוד הבדיקה עם הסבר מדויק על השימוש בו והולכים לישון במיטתם וקמים עם התוצאות.
"אנשים מתים על הבדיקה הביתית, הם לא מאמינים שזה כל כך פשוט", מספר פרופ' גיורא פילר, מומחה להפרעות שינה ומנהל מערך מרפאות השינה במחוז חיפה של הכללית. "באים אלינו לפעמים מטופלים שנבדקו במעבדת שינה רגילות בעבר, ונדהמים מהפשטות: הם יוצאים מהרופא, מקבלים מכשירים, למחרת מחזירים ותוך שלושה ימים יש להם אבחנה וטיפול". לדבריו, "זו בדיקה מהימנה ואיכותית - אפילו יותר טובה מהבדיקה הרגילה כי השינה טבעית יותר וההפרעה שמגלים אמיתית יותר. כך, הקופה חוסכת יותר מ-50% מעלות הבדיקות לעומת מעבדת שינה רגילה, ומשיגה שביעות רצון בקרב הלקוחות וקיצור זמני ההמתנה לבדיקה בצורה משמעותית".
לפי נתוני שירותי בריאות כללית, העלות של בדיקה במעבדת שינה בבית היא 600 שקל ליום בעוד העלות של בדיקה במעבדת שינה בבית חולים היא 1,350 שקל ליום.
כיצד זה מתבצע בפועל? "יש שתי שיטות לבצע את הבדיקה: רוב החולים מקבלים תיק עם הציוד והסבר מדוקדק כיצד להתחבר אליו והולכים הביתה", מסביר פילר. "עבור חולים שמתקשים לתפעל לבד את הציוד - אנחנו שולחים טכנאי לביתם מטעם הקופה". גם במכבי השיטה עובדת בשנים האחרונות, בשינוי קל: המטופל מתחבר לציוד במרפאה והולך משם לישון בבית, כשהוא כבר מחובר למכשירים. למחרת הוא מגיע להסרת המכשיר ולפענוח התוצאות.
הפרעות שינה הן תופעה נפוצה שפוגעת בכ-20% מהאוכלוסיה ברמת חומרה משתנה ויש להן השפעה כלכלית גדולה על המשק. "אנשים שלא ישנים מספיק שעות או ששנתם לא איכותית עולים למשק כסף רב", אומר פילר. "הפרעות שינה יכולות לגרום לירידה ביעילות העבודה ובאיכותה, לתאונות דרכים ועבודה, להשמנה, לבעיות לב ולמחלות כמו סוכרת".
יצחק, 39, המתגורר באזור הצפון, סובל מבעיות של נחירות ודום נשימה. הוא התנסה בשיטה בביתו: "מאז שאני מכיר את עצמי אני מתעורר בבקרים עייף, גם אחרי שינה של 15-16 שעות בלילה. החלטתי לבדוק את העניין בצורה מקצועית והומלץ לי על הבדיקה הביתית. זה היה פשוט וקל - מחברים מכשיר לאצבע, מדבקה לגרון עם מיקרופון, מכשיר קטן לחזה והולכים לישון כרגיל. התוצאות הראו שכשאני ישן על הבטן והצד הכל בסדר, אבל כשאני ישן על הגב נוצרת תופעה של דום נשימה שמעירה אותי עשרות פעמים בלילה - אז אין פלא שאני קם עייף. פתאום זה היכה בי שכבר שנים לא ישנתי כמו בן אדם אפילו לילה אחד".
האם העובדה שהמטופל מתקין את הציוד וישן ללא פיקוח כל הלילה, עלולה לפגום במהימנות התוצאות? לדברי פרופ' פילר התשובה שלילית: "למערכות האלה יש בקרת איכות. אין דבר כזה שמתקבל רישום לא אמין - אם הציוד לא מורכב טוב פשוט לא מתקבל רישום, וצריך לחזור על הבדיקה".
האם השיטה מתאימה גם לילדים? פילר: "ילדים הם האוכלוסיה שהכי זקוקה לבדיקות בבית - הם לא מסתדרים במעבדות שינה והשכבת ילד לישון בבית כשהוא מחובר למכשירים היתה יכולה להיות קלאסית. הבעיה היא שכיום המכשור הקיים עדיין לא מספיק טוב לילדים, אבל החברות עובדות על זה, ובשלב מסוים אני משוכנע שיהיו בדיקות ביתיות גם לילדים".
"הקשישים מסתדרים נהדר עם הסקייפ"
אלפי חולים מטופלים מדי שנה בביתם על ידי היחידות לטיפולי בית של קופות החולים, שמשכללות את השירות ומרחיבות אותו לתחומים נוספים ולחולים קשים יותר. "אנחנו מסוגלים להגיע לביתו של חולה תוך שעתיים, להתחיל טיפול, להעביר לרופא המשפחה סיכום קליני של האבחון ולבצע שיחות וידאו מהמחשב הנייד של הרופא שבבית החולה למומחים בחוץ לצורך התייעצות", מסביר ביטון. "אנחנו מטפלים בשתי קבוצות של חולים: הכרונים שבהם מטפלים באופן שוטף, וכך מונעים סיבוכים ואשפוזים, והאקוטים, שהטיפול שלנו בהם מחליף הליכה למיון ואשפוז".
במכבי עובדים בימים אלה על פיילוט לטיפול ביתי בסוג נוסף של חולים: כאלה שרק השתחררו מבית החולים, ונמצאים בסיכון מוגבר להגיע לאשפוז חוזר תוך זמן קצר. "אנחנו עומדים 'להתלבש' על האשפוזים החוזרים שמחציתם בני מניעה", מסביר קוקיה, ומוסיף כי "אנחנו יודעים לאתר ולזהות את החולים הללו כבר כיום".
לפי התוכנית החדשה, כל 40 חולים שגרים באזור גיאוגרפי אחד יוגדרו כ"מחלקה" לכל דבר, אך יישארו בביתם. למחלקה כזו יוקצו שני רופאים, שלוש אחיות, מזכירה ושני נהגים שיסיעו את הצוות הרפואי מחולה לחולה - כשהטיפול השוטף בחולים ה"מאושפזים" ייערך במיטתם. במשך שאר שעות היום יוכלו הרופא והאחות לעקוב אחר מצבו של המטופל באמצעים פשוטים יחסית של טלרפואה כמו סקייפ, מד לחץ דם ודופק שמשדרים אליהם נתונים. גם תחליף לפעמון שבאמצעותו קוראים לאחות או לרופא בבית החולים לפי הצורך, יותקן בבית המטופל והצוות יגיע לביתו לפי קריאה.
"לרבים מהחולים הכרונים המעבר ממצב של אשפוז למצב שבו הם חוזרים הביתה ללא תמיכה, הוא חד מדי, הם מרגישים כי עדיין לא יוצבו מספיק מבחינה רפואית ושאין להם מספיק סיוע צמוד", מסביר קוקיה. "חולים אלה מועמדים יותר מאחרים להגיע לאשפוז חוזר בבית החולים והם אלה שמתאימים לשלב הביניים של מחלקה בקהילה. חשוב למנוע אשפוז מיותר כי הוא רע לחולה ולמשפחתו, בהיבט הרפואי וכמובן שבהיבט השירותי, והעלויות שלו למערכת הן גבוהות ביותר".
היתרונות לקופה ולמטופלים עצמם ברורים: החיסכון בעלויות אדיר ועומד על שליש עד חצי מעלות של אשפוז בבית חולים; הסיכונים הכרוכים באשפוז בבית חולים יורדים מהפרק; ושביעות הרצון של מרבית החולים עשויה לעלות פלאים. לא מדובר בטיפול ביתי ארוך טווח שקיים כיום בכל הקופות, אלא באשפוז נקודתי לטווח קצר של שלושה עד שבעה ימים, שבסופו יקבל המטופל מכתב שחרור.
במכבי חישבו ומצאו כי מחלקה אחת של אשפוז ביתי עשויה לחסוך 5,000 ימי אשפוז בשנה. ואולם, לדברי קוקיה, זהו רק החיסכון הישיר לקופה. מכיוון שהמחלקה היא וירטואלית ואינה כרוכה בתחזוקת הבניין, במיטות, בשמירה ובשאר הוצאות, מדובר בחיסכון ניכר גם למערכת הבריאות כולה.
האשפוז הביתי אמנם חסכוני ויעיל, אך נשאלת השאלה אם מאושפזים שזקוקים לביטחון שמשרה בית החולים יצליחו להסתגל לשינוי התפישתי. "אנחנו נתקלים בהרבה אי אמון בנושא הזה", מודה קוקיה, "מאשימים אותנו שאנו מדברים בשפה עתידנית, שזה לא יעבוד עם אנשים מבוגרים. אבל כבר הוכחנו במוקד אי ספיקת הלב שאנו מפעילים שהקשישים מסתדרים נהדר עם הסקייפ והציוד המתקדם. הטכנולוגיה היא תוספת חשובה לשירות אך היא אינה מחליפה את המגע עם המטופל, את בדיקות הרופא והאחות, את טיפולי הפיסיותרפיה ועוד".
ללכת עם הציוד הרפואי לעבודה
חולים התלויים בהנשמה רצופה 24 שעות ביממה הם אמנם חולים קשים שזקוקים לתמיכה רפואית מסביב לשעון, אך גם לבעיה שלהם יש פתרון ביתי. כבר שנים שבכל קופות החולים מאפשרים למטופלים האלה לגור בביתם, באמצעות מכשור מתאים שהקופה מספקת להם. לדברי נורית כהן, האחות המחוזית של מחוז מרכז בקופת חולים לאומית, "הנשמה ביתית מתאימה רק לבעלי משפחה המסוגלת להחזיק אדם מונשם בבית". יעקובסון אומרת כי "ככל שגיל החולה צעיר יותר, המשפחות נוטות לקחת על עצמן את האתגר של הטיפול בבית. זה בהחלט יוצר עומס על משפחות, אבל זו הבחירה שלהן".
העומס על המשפחה אינו נפשי בלבד, אלא גם כלכלי: כהן מסבירה כי ההנשמה בבית אמנם חוסכת לקופת החולים כ-50% מעלות האשפוז של המונשם בבית חולים או במוסד סיעודי, אך אין ספק שעבור המשפחה זה יקר יותר להחזיק מונשם בבית. "למשפחה יש הוצאות נוספות: על המטפל הסיעודי (לפחות באופן חלקי), על הטיטולים שלא בסל, על אוכל מיוחד - עזרים שהחולה היה מקבל בחינם לו היה מאושפז בבית החולים. לפעמים, כשמדובר בילדים, אנחנו מסייעים במימון המטפל הסיעודי".
על אף שהנטל על המשפחה כבד, גם היתרונות ברורים: שיפור איכות החיים של החולה ושל המשפחה, הימנעות מזיהומים בבית החולים, ושחרור בני המשפחה מהצורך לסעוד את החולה בבית החולים, רחוק מהבית, למשך תקופה ארוכה. "הרבה פעמים מדובר בחולים שנמצאים בהכרה מלאה, כמו חולי als (ניוון שרירים) ומחלות ניווניות אחרות, חולי ריאות ועוד. יש לנו ילדה מונשמת שמצליחה ללכת לבית ספר ובחור צעיר שהולך עם הציוד הרפואי לעבודה. זה משנה להם את כל החיים".
קופות החולים לא מתות לבזבז כסף על אשפוז כשיש מכשיר הנשמה ביתי
רוני לינדר-גנץ
26.8.2010 / 14:55