>> ג'וחה (מעין "חושם" בפולקלור הערבי) הפיץ שמועה שהסוכר עתיד להתייקר. למחרת נוכח ג'וחה לדעת שהכל רצים לקנות סוכר, ורץ גם הוא לרכוש סוכר. סיפור זה ממחיש את שקורה לאנשים בנצרת הערבית.
נצרת הערבית כלואה בין יישובים רבים, האדמות הפרטיות בה התייקרו, ומחיר לקרקע בשטח חצי דונם קפץ מ-250 אלף שקל ב-2007 ל-500 אלף שקל כיום. מלאי הקרקעות אזל.
הסיפור החל ב-1991. באותה שנה מינהל מקרקעי ישראל שיווק מגרשים של חצי דונם בנצרת עילית בפחות מ-300 אלף שקל, בעוד שבאותו זמן מחיר שטח דומה בנצרת הערבית היה כ-100 אלף שקל. היחידים שהיו יכולים לרכוש קרקעות מינהל בנצרת עילית היו יהודים, כיוון שהקרקעות שווקו לאנשי מערכת הביטחון. ואולם בשל המחסור החמור בקרקעות לבנייה בנצרת הערבית ובשל השאיפה לשיפור איכות החיים, מצאו התושבים הערבים דרכים שונות לרכוש נכסים בנצרת עילית.
באותו זמן, אני הצלחתי בכל זאת לרכוש קרקע בשטח של 500 מ"ר ועליה שלד בניין בשטח של 250 מ"ר מיהודי שנקלע לחובות, בסכום של כ-350 אלף שקל. למותר לציין כי רכישה זו לוותה בהתנגדויות השכנים היהודים, אולם היא הושלמה, וכן השלמתי בניית בית על הקרקע.
מיד לאחר שרכשתי את הקרקע, ידיד שלי, ערבי מנצרת, ביקש אף הוא לרכוש קרקע בשכנות אלי, וסייעתי לו בכך - ובכך הצבנו עובדה בשטח. גורמים יהודיים נוספים קיבלו אומץ ומכרו אף הם לערבים, וכך גדלה האוכלוסייה הערבית בנצרת עילית.
כיום, 20 שנה אחר כך, מהווה האוכלוסייה הערבית 14,000 תושבים מתוך 52,000 תושבי העיר נצרת עילית (27%). מתוך פרויקט בנה ביתך מהווים הערבים 70%.
לפני 10 שנים הפיץ מינהל מקרקעי ישראל מכרז ל-150 מגרשים לבנייה פרטית בשכונת "גבעת ברק". 80% מהניגשים למכרז זה היו ערבים. המינהל ביטל את המכרז, וביצע עסקה עם מנהלת המגורים של הצבא. ואולם בתוך ארבע שנים מכרו הרוכשים את הקרקעות לערבים במחיר כמעט כפול ממחיר הרכישה.
מינהל מקרקעי ישראל ראה כי אינו מתגבר על ניסיונותיו למנוע מערבים לרכוש את הקרקעות והפיץ את המכרזים הבאים במחיר מלא, בעוד שקודם לכן הקרקעות הופצו במחירים מוזלים.
לפני שנתיים הוציא המינהל מכרז למגרש דו משפחתי בשטח של 900 מ"ר. המלצתי לחברי (ערבי מנצרת הערבית) לרכוש את המגרש תמורת 700 אלף שקל. חברי הציע 900 אלף שקל, ולבסוף נמכר המגרש ב-1.8 מיליון שקל. הרוכש שילם קנס של 30 אלף שקל ומכרו לערבי אחר בסך של 2.2 מיליון שקל. מגמה זו הלכה והתעצמה, וכיום מחירי הקרקעות בנצרת עילית גבוהים פי כמה מאלה שבנצרת, עקב הרצון לגור במקום מטופח ומסודר. מחיר מגרש דומה בנצרת הערבית הוא, כאמור, כחצי מיליון שקלים.
היהודים מצדם עוזבים את נצרת עילית, ועוברים ליישובי הסביבה במחירים נמוכים יותר. מגמה זו העלתה את מחירי הבתים ביישובי הסביבה וגם גרמה לבנייה חדשה לגובה. כיום רואים בנצרת עילית מגמה של בניית בניינים בני 8 קומות. פיתוח תשתיות הכבישים וקיצור משך הנסיעה למרכז העלה את מחירי הדירות גם בנצרת הערבית, וכיום מחיר דירת 4 חדרים בנצרת הערבית הוא כ-750 אלף שקל.
לסיכום: שינוי התפישה המנטאלית הערבית, התפתחות מרכזי קניות, טיפוח, בנייה לגובה, שיפור רמות השכר וכד' יוצרים משיכה של קהל רוכשים פוטנציאלי ערבי לנצרת עילית.
הכותב הוא הבעלים של חברת האחים שגראווי
ערביי נצרת מחפשים איכות חיים
כמאל שגראווי
27.8.2010 / 7:08