מכה מתחת לגלימה

>> במסדרונות פרקליטות מיסוי וכלכלה במגדלי כלבו שלום בתל אביב שררה השבוע תוגה. אמנם בשנים האחרונות ספגה פרקליטות זו ביקורות נוקבות - לצד הישגים לא מבוטלים - אך חרצובות לשון כמו של השופט דוד רוזן לא זכורות אפילו לפנסיונרים שפוקדים את מסדרונות בית המשפט ומחפשים דיון מעניין.

"התנהלות שערורייתית", כינה השופט את עבודת התביעה בפרשה שבה הואשמו אליק לדר ויעקב סברדליק ב-15 אישומים של הלבנת הון בסניף הירקון של בנק הפועלים. השופט ביטל את כתב האישום וכתב: "המדינה לא העבירה חומר חקירה בכמויות בלתי נתפשות... המדינה הצהירה הצהרות לא נכונות...".



בפרקליטות מיסוי וכלכלה, כדרכם בתיקים גדולים שבהם התקבל זיכוי, מאשימים את השופט. "כבר מקריאה ראשונית נראה כי יש למדינה השגות לגבי קביעותיו של בית המשפט", נאמר בתגובת רפלקס של משרד המשפטים. בסוף התגובה מוזכר, כבדרך אגב, שהפרקליטות מברכת על הקמתו של בית משפט כלכלי ואף ממליצה להעביר תיקי הלבנת הון בפניו. במלים אחרות, כבוד השופט רוזן אינו מבין מימינו ומשמאלו.



נג'רי סופגת אש



ביום חמישי שעבר, 72 שעות לפני הזובור שהעביר השופט רוזן את פרקליטות מיסוי וכלכלה, קודמה התובעת הראשית בתיק, עו"ד טלי נג'רי, לתפקיד סגנית פרקליטת המחוז. נג'רי אחראית על כל תיקי הלבנת הון שצמחו מחקירת היאחב"ל בסניף הירקון של בנק הפועלים ב-2005 וכונתה "פועלים בשחור".



זו אינה הפעם הראשונה שנג'רי סופגת אש משופטים. בשלהי 2009 ספגה נג'רי זיכוי בתיק הדסק הצרפתי בבנק, והשופט ח'אלד כבוב מתח ביקורת על דרך התנהלותה בתיק.



"אין לי מה להגיד", אמרה פרקליטה מפרקליטות מיסוי וכלכלה על המינוי החדש של נג'רי. "זה מינוי לא ראוי ועיתוי מזעזע. מה עם הנראות? זה נראה כאילו אתה יכול לעשות מיליון טעויות - ואין הליך של ביקורת".



קול אחד לא נשמע בימים האחרונים, קולו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. היועץ מכיר את נג'רי מתיק הדסק הצרפתי שבו השיג בשלהי 2009 את זיכויו האחרון כסניגור. סיבה אפשרית לשתיקתו היא אי רצונו לעסוק בתיקים שהיה קשור אליהם כסניגור.



עו"ד דינה רדלמן, שפרשה לפני כמה חודשים מתפקידה ופינתה את הכיסא לנג'רי מסנגרת: "נג'רי ישרה כמו סרגל. הייתי הולכת אחריה בחושך וסומכת עליה בעיניים עצומות".



על דבר אחד יש הסכמה: נג'רי היא פרקליטה ותיקה וחרוצה. עו"ד אבי גרוס, מומחה לעבירות מיסוי, מגן אף הוא על נג'רי: "הרבה יותר משמדובר בהפסד של הפרקליטות, זהו ניצחון של עורכי הדין. הם נתפשו פה לכשלים או אפילו מחדלים, שאם היו יורדים לשורשם היו רואים שאין בהם כלום". באשר לנג'רי באופן אישי, אמר כי "אפשר ללמוד על יושרה לפי זה שהודתה בטעויותיה".



זיכוי אינו כישלון



פרקליטות מיסוי וכלכלה היא גוף ייעודי של 30 פרקליטים. בשנים האחרונות עוסקת המחלקה גם בתחום הלבנת ההון. העומדת בראש המחלקה, אלה רובינק, היתה תובעת מעולה, אך כמנהלת היא סופגת ביקורת על קשיחות והעמדה לדין במקרים שאינם מתאימים לכך. בעבר אמרה שבתחום ניירות ערך יש חשיבות לניהול ההליך עד סופו, מבלי להתפתות להסדר טיעון.



"אין מי שיחלוק שהיא חכמה וישרה, אך היא מוליכה קו בלתי מתפשר שגורם נזק יותר מתועלת. לגישתה, שהדין יקוב את ההר, אך לא תמיד בתי המשפט רוצים לשתף פעולה עם זה", אומרת עו"ד יעל גרוסמן המתמחה בעבירות צווארון לבן. התבטאות זו של גרוסמן היא יוצאת דופן בין פרקליטי העלית. שלושה מהם, ששותפים לדעתה של גרוסמן, בחרו השבוע שלא לדבר. עורך דין שעבד במיסוי וכלכלה מוסיף: "ההנהגה צריכה לחנך שזיכוי אינו כישלון מה שחשוב הוא הדרך. חס ושלום אם יהיו רק הרשעות".



בשנים האחרונות לא קיבל בית המשפט את עמדות הפרקליטות, בעיקר בתיקים של הרצת מניות ושימוש במידע פנים. מחלקת ניירות ערך, בראשות עו"ד אורלי דורון, לא התעלמה מהכתף הקרה וניהלה ישיבות כדי לתקן את הנדרש תיקון, לא לפני שביצעה ניסיונות חוזרים ונשנים לערער על ההחלטות.



גרוסמן, שייצגה את אחד הנאשמים בתיק הדסק הרוסי, אמרה כי "זכורות לי תקופות שכל אמירה של מיסוי וכלכלה היתה מתקבלת בכבוד רב, אך כיום יש חשדנות גדולה יותר מצד השופטים כלפי הטענות של התביעה".



מדוע היה גל זיכויים בתחום ניירות ערך?



גרוסמן: "יש לי לפעמים תחושה כסניגורית, שמנסים לקבוע הלכות על גבם של אנשים שהרבה פעמים התכוונו לפעול באופן חוקי ומתוך רצון לחנך את הציבור באמצעות פסקי הדין כשהדרך הנכונה היא חקיקה. יש חוסר השלמה מצד מיסוי וכלכלה עם פרשנות של בית משפט".



רמת הציות עלתה



על אף הכותרות שיצרו השבוע התבטאויות השופט, 90% מהתיקים בפרקליטות מיסוי וכלכלה מסתיימים בהרשעה. ההישגים הבולטים של הפרקליטות בשנים האחרונות היו הרשעתו של דודי אפל בעבירות שוחד (עם פרקליטות מרכז), ועונשי המאסר החמורים שהוטלו בפרשת גולד-וחניש; שני נאשמים הורשעו בקבלת עשרות מיליוני שקלים במרמה ממרכז ההשקעות של משרד התמ"ת; בסוף 2009 ספג עודד גולד שמונה שנות מאסר בפועל ושלמה וחניש שש שנים. מדובר בענישה מחמירה בהתחשב בכך שהנאשמים נעדרי עבר פלילי ובכך שחלף יותר מעשור מעת ביצוע העבירות.



אחד האתגרים שהציבה הפרקליטות לעצמה הוא המשפט המתנהל כעת נגד פרקליט הצמרת עו"ד יעקב וינרוט, בנוגע לעבירות שוחד והלבנת הון.



מה שבולט בהחלטות רבות נגד מיסוי וכלכלה הוא צירופן של אמוציות לעניין המשפטי. שופטים מביעים רוגז על התנהגות, על דרך עבודה ועל אופן קבלת ההחלטות. "אני עשיתי עבודה עניינית ולפעמים אתה חוטף ביקורת", אומרת רדלמן. "זה תחום הנפש ואני לא יודעת למה זה קורה. יש ימים טובים יותר ויש רעים יותר. לא צריך להיכנס לאמוציות, אלא להיות ענייניים".



השאלה המעניינת כעת היא אם בפרקליטות יפיקו לקחים, ולאחר שני זיכויים מהדהדים בשני תיקי הלבנת הון, יסוגו מחלק מהאישומים בפרשת הלבנת ההון מרובת הנאשמים שבה מככב גם ארקדי גאידמק. זה אמור לשוב מרוסיה עוד ימים אחדים להקראת האישום נגדו בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בפרקליטות עצמה אומרים אין בכוונתם לשנות את כתב האישום נגד גאידמק.



מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר בתגובה: "הפרקליטות חולשת על קביעת נורמות ואכיפה באמצעות הגשת כתבי אישום במקרים המתאימים. כתבי האישום מוגשים לאחר בדיקה ושקידה, לרבות קיום שימוע. גם תיקים הנוגעים לרואי חשבון ודירקטורים, שלהם חשיבות גבוהה מבחינת האינטרס הציבורי, נבדקים באופן קפדני בטרם הגשת אישום.



"בשנים האחרונות מתפתחת הפשיעה כלכלית. הפרקליטות מחויבת לתגובה איכותית מול פשיעה זו. הפרקליטות מטפלת בעניינם של נאשמים ממגזר מיוחד מאוד, אשר חלקם בעלי ממון רב שאף נעזרים ביחצ"נים. במצב דברים זה, נאלצים הפרקליטים להתמודד בשתי חזיתות: בית המשפט, אל מול סוללת סניגורים, ומחוץ לבית המשפט, באמצעי התקשורת. נוכח ייחודיות עבודת פרקליטות מיסוי וכלכלה, הישגיה יוצאי דופן. ואולם במקרים ספורים ובודדים, אך טבעי כי בית משפט לא מקבל את עמדת הפרקליטות".