"וול סטריט ג'ורנל": "החדשנות הישראלית נכשלת בסטארט אפים"

>> "החדשנות הישראלית נכשלת בגידול חברות סטארט-אפ" - כך קובעת הכותרת של כתבה נרחבת שפירסם שלשום העיתון האמריקאי "וול סטריט ג'ורנל", המנתחת את מצבו של ענף ההיי-טק בישראל.



כותרת הכתבה קשורה באחד הנושאים שהעסיקו בשנה האחרונה את בכירי תעשיית ההיי-טק הישראלית ואת משרד האוצר: היכולת של סטארט-אפים טכנולוגיים צעירים בישראל להיהפך לחברות גדולות. ה"ג'ורנל" מציין כי אף שבישראל יש את מספר הסטארט-אפים הגדול ביותר ביחס לנפש, בעשור האחרון הנטייה שלהם היתה להתמזג או להירכש בידי חברות זרות לפני שהיתה להם אפשרות להפוך לחברות עצמאיות גדולות.

ה"ג'ורנל" מציין כמה גורמים שהובילו לכך: היעדר מימון בחברות שצריכות להגיע לשלבים מאוחרים, מחסור במנהלים מקומיים מוכשרים וחשיבה לטווח קצר שטבועה בתרבות הסטארט-אפים הישראלית.



העיתון האמריקאי מציין כי תעשיית ההיי-טק הישראלית אחראית כיום ל-15% מהתוצר השנתי של ישראל, שמסתכם ב-200 מיליארד דולר (נכון ל-2009). בנוסף, ההיי-טק הישראלי אחראי ל-40% מהיצוא של מדינת ישראל - 35 מיליארד דולר.



לכתבה התראיינו כמה דמויות מוכרות בהיי-טק הישראלי: אלדד תמיר, מנהל תמיר פישמן; גל טריפון, מנכ"ל mediamind technologies (לשעבר אייבלאסטר); פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה; סול סינגר, מחבר הספר "up nation start"; ליאור הנדלסמן, אחד מיזמי חברת סולאראדג'; ינן ברכה, מנכ"ל פריים-סנס; אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק; אורי הדומי, מנכ"ל חברת מזור; ואסתר לבנון, מנכ"ל הבורסה בתל אביב.



קנדל אמר בראיון כי בישראל יש 3,800 חברות סטארט-אפ, אבל רק ארבע חברות היי-טק הגיעו לשווי שוק של יותר ממיליארד דולר. לדבריו, מימון של חברות טכנולוגיות קיים בקושי בישראל (קבוצת ההשקעות היחידה שמשקיעה בחברות בוגרות היא ויולה). הכתבה מזכירה גם את התוכנית של האוצר להגנה על המוסדיים הישראלים, שפורשת בעבורם רשת הגנה על הפסדיהם. כיום המוסדיים הישראלים מקצים רק 0.2% מההון המנוהל שלהם להשקעות בהיי-טק לעומת 2.5% בקרב המוסדיים אמריקאיים.



קנדל חשף שם את תוכניתו לשכפל את תוכנית יוזמה מ-1992 ולהשקיע כ-100 מיליון דולר בקרנות הון סיכון שישקיעו בחברות צעירות, כדי לטפל בהתייבשות קרנות הון סיכון המקומיות. "אנחנו לא רוצים לחבל בהצלחה", אמר קנדל, כשהוא מתייחס לכך שמכירת סטארט-אפ תשחק תמיד תפקיד גדול בכלכלה הישראלית. לדבריו הוא היה רוצה לראות 1% או 30-40 סטארט-אפים מתוך 3,800 הסטארט-אפים בישראל נהפכים לחברות גלובליות.



עם זאת, לא כולם מסכימים עם ההנחה שישראל זקוקה לחברות היי-טק גדולות. סול סינגר מכנה את השיחות בתעשיית ההיי-טק, שקוראות לבנות חברות גדולות, "קנאת-נוקיה". הוא אומר שייתכן שישראל פשוט אינה מתאימה לפתח חברות גדולות, וייתכן שעדיף שתתרכז בהקמת סטארט-אפים. "המחסור בסבלנות, המחסור בכבוד לגבי סמכות, המחסור בתכנון, והחוצפה - או איך שתקרא לכך - הם הגורמים שמובילים אותנו להיות טובים בהקמת חברות סטארט-אפ, אבל לא הופכים אותנו לטובים מספיק כדי להקים חברות גדולות. אנחנו צריכים להעריך את החשיבות של הסטארט-אפים בתעשייה הגלובלית. אם נוכל לבנות חברות היי-טק גדולות לאורך הדרך, זה יהיה נחמד", אמר.