פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפורקס ממשיך להפיל לקוחות בפח

      ענף הפורקס המשגשג מגלגל עשרות מיליארדים בחודש ופועל באין מפריע על קרקע פורייה במיוחד: משקיעים תמימים התרים אחר כסף קל והיעדר פיקוח. אז איפה הרשות לני"ע?

      הסיפור של אמנון (שם בדוי), תושב הרצליה בן 47 העוסק בעבודות ניקיון בחדרי מדרגות ונעדר רקע פיננסי, הסתיים טוב. אף שתחום המסחר בפורקס (מסחר במט"ח באינטרנט) נקשר עם תביעות בגין הפסדים, הוא דווקא רשם רווח של כ-100 אלף שקל במסחר על הפלטפורמה שמציעה חברת פורקס. ובכל זאת, הוא לא יחזור על כך לעולם. מדוע?

      הצעדים הראשונים של אמנון בשוק הפורקס היו באוקטובר 2009. הוא הגיע לכנס של חברת פורקס, נרשם, וכמה ימים לאחר מכן התקשר אליו המנכ"ל. "הסברתי לו שאני לא רוצה להתחיל לסחור לפני שאני לומד את הנושא", מספר אמנון. המנכ"ל פתר באחת את הבעיה - והציע לו קורס לימוד ללא תשלום. בינתיים, עד שייפתח הקורס, הציע לו המנכ"ל הנדיב להוריד מערכת מסחר מדומה בבית ולהתאמן. אמנון התחיל לסחור בביתו במערכת המדומה וראה כי טוב, לכן החליט להפקיד כסף אמיתי, 5,000 דולר.

      "אלה לא היו חיים", הוא אומר. "ישבתי ימים ולילות צמוד למחשב כי לא ידעתי מה יקרה אם אעזוב לרגע, לא יכולתי ללכת לעבודה. היו ימים שלא ישנתי בכלל. הייתי בלחץ עצום. הגעתי לרווחים של 12 אלף דולר והחלטתי למשוך את הכסף".

      בתחילה ביקש אמנון למשוך 30 אלף שקל. אף שבחוזה כתוב שהכסף מתקבל בתוך עשרה ימים, רק אחרי 40 יום, לא מעט טלפונים ובירורים ואפילו ביקור במשרדים, הוא קיבל את הכסף המובטח. ואולם המשימה עדיין לא הושלמה. "הגשתי בקשה לקבל את יתרת הכסף, כ-60 אלף שקל, אבל משכו אותי בתירוצים שונים. כל יום משהו אחר", הוא מספר. "'מחר בבוקר הכסף אצלך', ?לא היה דירקטור שיחתום', ?ביום ראשון אין פה אף אחד'".

      כשהכסף לא הגיע החליט אמנון לפנות למשטרה, וניגש לתחנה בהרצליה. פקיד המשטרה שטיפל בו התקשר מהטלפון של אמנון לחברת פורקס - שם השיבו לו כי הכסף יופקד מחר. "השוטר אמר לי ?אל תדאג, הכל בסדר, הם עונים לטלפונים. מחר הכסף אצלך'". אמנון חזר לביתו. חלפו שבועיים - והכסף לא הגיע.

      הוא החליט לחזור לתחנת המשטרה. "הפקידה שטיפלה בי התקשרה לחברה, הפעם מהטלפון שלהם, ונזפה בהם", הוא אומר. שוב חזר אמנון לביתו בתקווה שזו הפעם האחרונה. כעבור חמש שעות גילה שארבעת הגלגלים במכוניתו הצנועה הושחתו. הוא חזר לתחנת המשטרה.

      לבסוף, לאחר כמה ימים הופקד הכסף בחשבונו של אמנון ("לקחו לי את המס ואת הבונוס"). למרות הרווחים, לפורקס - כך החליט - הוא לא מתקרב יותר.

      המשקיעים עדיין מתפתים

      סיפורו של אמנון אמנם הגיע, לפי חשדותיו, עד לניקוב צמיגים, אבל במקרים רבים אחרים הסוחרים פשוט הפסידו את כל כספם. לפני שנה בדיוק נחשפה ב-MarkerWeek הבעיייתיות הגדולה בענף הפורקס המשגשג, שמגלגל עשרות מיליארדים בחודש ופועל באין מפריע על קרקע פורייה במיוחד: משקיעים תמימים התרים אחר כסף קל והיעדר פיקוח.

      לפני שנה נמסר לנו מטעם רשות ניירות ערך כי בתוך שנה תעוגן רגולציה והפיקוח על הענף יוסדר. מה קרה מאז? לא הרבה. רגולציה בתחום היא עדיין חלום רחוק. התיקון לחוק בנושא הסדרת פעילותן של זירות המסחר החוץ-בורסאיות אושר על ידי הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, אבל הדרך לשינויים בפועל נראית ארוכה.

      למעשה, החוק ייכנס לתוקפו רק לאחר שיותקנו תקנות מתאימות. בימים אלה עובדים ברשות על הכנתן, ובכוונתם לסיים את התהליך עד סוף השנה. בינתיים ממשיכים משקיעים להתפתות למסחר בפורקס ולחזק את הסטטיסטיקה העגומה.

      הרגולציה בענף תאלץ את מפעילי החברות להצטייד ברישיון שיבחן את עברם הפלילי, יפקח ויבקר את שיטות העבודה ואת ניגודי העניינים המובנים בענף (ראה מסגרת). כמו כן, ייאסר תמרוץ סוכנים המבוסס על הפסדי הלקוח, כפי שנהוג כיום בכמה מחברות פורקס.

      החקיקה צפויה לפתור מאפיינים בעייתים נוספים בפעילותן של חלק מהחברות בתחום. למשל, התאמת כשירות הלקוחות. במקרים רבים המכשירים הנסחרים בזירות אלה מיועדים ללקוחות מתוחכמים, והזירות אף מצהירות על כך בפרסומיהן. עם זאת, החברות לא בוחנות באורח פרטני את כשירות לקוחותיהן, והם מוצעים ללקוחות שהבנתם הפיננסית מוגבלת.

      בניגוד להלכה

      בשנה האחרונה הוגשו עשרות תביעות לבתי המשפט מטעם משקיעים שנכוו. פרוטקולי הדיונים חשפו את שיטות המסחר והשיווק האגרסיביות, שלא משאירות למשקיעים הרבה סיכוי להציל את הקרן שהשקיעו, שלא לדבר על רווחים.

      השבוע הוגשה תביעה מסוג אחר. התביעה הוגשה לבית הדין הרבני של קרליץ בבני ברק על ידי חרדי שהפסיד כחצי מיליון דולר במסחר דרך חברת פורקס פלייס. תביעות של חרדים שהפסידו את כספם בחברות פורקס הן כבר עניין שבשגרה. המגזר החרדי נפגע מאוד מפריחת הפורקס, כשצעירים רבים ראו בו הזדמנות לשפר את רמת חייהם הצנועה יחסית.

      בתביעה שהוגשה השבוע, הטענה המרכזית נגעה בכלל לפסק הלכה. עורכי הדין מטעם התובע טענו כי על פי ההלכה, על פורקס פלייס להחזיר לתובע באופן מיידי מחצית מסכום הפסדיו, וזאת על פי שטר היתר עסקה שנחתם על ידי החברה, שהופך אותה הלכה למעשה לשותפה בהשקעות.

      עו"ד ירון שפירא ממשרד שפירא ושות' והטוען הרבני צבי זקס הסבירו אתמול כי היתר עסקה הוא אמצעי שנועד להתגבר על האיסור בדין העברי לגבות ריבית, ומטרתו לאפשר ביצוע עסקות אשראי, שהן הכרחיות בכלכלה המודרנית. מכיוון שחרדים רבים השקיעו באמצעות פורקס פלייס, ערכה החברה היתר עסקה שלפיו החברה והלקוח שותפים ברווחים ובהפסדים. לטענת התובעים, לפי הסכם זה, ההלכה הופכת את פורקס פלייס לשותפה בהשקעות.

      עו"ד דוד ביטון, המייצג את פורקס פלייס, מסר בתגובה: "מתקיים הליך בירור של הטענות כנגד החברה בפני ?בית דין צדק', אך אין בהן ממש. לא לחינם חסר שמו של ?התובע' מהמסמך המכונה ?כתב התביעה', ולא לחינם ?כתב התביעה' אינו מפרט את ?סכום התביעה'. מדובר בטענות סרק בניסיון להוציא ממרשתי כספים שלא כדין".

      בתגובה לכך הוסיף שפירא כי הנתבעת ובאי כוחה מכירים ויודעים את שמו של התובע, ואולם הוא מעדיף שלא להזדהות. בנוסף, סכום התביעה לא נכתב מכיוון שחשבונות התובע לא הועברו לתובע או באי כוחו.